ב- 19 למאי, 24 שנים לאחר פלישת אינדונזיה, עזב החייל האינדונזי האחרון את מזרח טימור שהכריזה על עצמאותה והפכה למדינה החדשה הראשונה מאז תחילת המילניום. בטקס ההכרזה, שנערך בפרברי עיר הבירה דילי, השתתפו עשרות אלפי אנשים שחגגו את המאורע ההיסטורי. לקול תרועות ההמון, העניק מזכ"ל האו"ם- קופי ענאן, את ייפוי הכוח לראש הפרלמנט הטרי. במהלך נאומו אמר ענאן: "אני מצדיע לכם תושבי מזרח טימור, על האומץ והעמידה שהפגנתם, עליכם להיות גאים שאומה קטנה הצליחה להעניק לעולם כולו השראה".
בהמשך הטקס הוכרז מנהיג הגרילה לשעבר, שנאנה גושמאו, כנשיא המדינה. בטקס השתתפו מנהיגים ונציגים מ-80 מדינות, בהם נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון. לפני תחילתו האזין הקהל לתפילה קתולית שנמשכה כשלוש שעות. במהלך הטקס נוגן ההמנון החדש של המדינה בעת שדגלה הונף. התושבים החוגגים נהנו גם ממפגן רכיבה על סוסים, הופעה של ילדי בתי ספר שהפריחו יונים ומופע זיקוקים.
קצת היסטוריה:
עד שנת 1975, במשך יותר מ-400 שנה, שלטה פורטוגל במזרח האי. מיד עם הסתלקותו של אחרון המושלים הפורטוגזים פלשה למזרח האי אינדונזיה, ששלטה כבר במערבו, סיפחה אותו וניסתה להכניע בכוח את התושבים ואת התנועה הבדלנית; השפה הפורטוגזית הוחלפה בבתי הספר ובמוסדות השלטון באינדונזית ובטטום, השפה המקומית. הריבונות האינדונזית מעולם לא זכתה להכרה רשמית, אך הקהילה הבינלאומית הואשמה בהעלמת עין ממעשי הממשלה וגם בתרומה עקיפה לכיבוש, על ידי אספקת נשק.
בשנת 1999 הסכימה אינדונזיה לאפשר לתושבים להחליט על עתידם הפוליטי במשאל עם בחסות האו"ם, תוצאות ההצבעה, למרות הטרור שהופעל על המצביעים מצד כוחות בנאמנים לאינדונזיה, היו חד משמעיות- התושבים הצביעו באופן סוחף בעד עצמאות. אלא שאז פלשו לאי מיליציות פרו-אינדונזיות, שכנראה נתמכו בידי הצבא: מעריכים ש-200 אלף בני אדם, כרבע מהאוכלוסיה, מתו במתקפות, ברעב או במחלות. הלחימה הופסקה רק אחרי שהאו"ם שיגר למקום כוחות.
