מסלול עד שבוע בפוקון

טרק מומלץ ביותר - 3 ימים שני לילות. קודם כל, חייבים להשיג את סיפור הדרך. בזמנו השגנו אותו מסוכנות למאי –של גדעון. מגיעים לשם עם הסעה מאחת הסוכנויות. יש קיצור דרך לטרק, אך יש הארכה שהיא יותר יפה.

יום א: טיפוס בתוך יערות ושיחים. מגיעים לרכס הרים צר. מצידו האחד ראים את הר הגעש הויאריקה ובצד השני רואים נוף אחר לגמרי של הר הגעש לנין. בהמשך יש תצפית יפה על האגם שבו חונים בלילה. סה"כ 9 שעות טיפוס הרים עם הפסקה של שעה וחצי באמצע.

יום ב: הולכים בתוך שממה וולקנית. עוברים איזה אגם לא מרשים ואז מגיעים לנוף מרהיב של הרים ואגמים. לאחר מכן הולכים בביצה די יבשה ואז עוברים ביער עד שמגיעים לאגם הבא שבו חונים.

יום ג: די קצר –הולכים כמה שעות בתוך יער יפה עד שמגיעים לכביש הראשי. ימינה זה לכיוון מעבר הגבול. אנו הלכנו שמאלה עד לתחנת המשטרה שם יש טלפון שנוכל לטלפן להסעה לפוקון. במקום יש גם את בקתת השומר שצריך לשלם לו עבור הכניסה לפארק - 3000 פזו ציליאנים –גם בכניסה היה אמור להיות, אך אנו לא מצאנו אותו. עדיף בכניסה כדי שירשמו את שמותכם ושידעו שאתם שם למקרה של צרה.

נכון לתחילת 2008 

רבות נכתב על הטרק המרהיב בשם "וילריקה טרברס", אני הייתי רוצה לכתוב על סופו.

ההמלצה שלי היא לציבור המטילים שמסיים את הטרק ומתקרב לכביש למטרת טרמפ חזרה לפוקון בדרך כלל (ממש לפני מעבר הגבול).

ההמלצה שלי היא נקודתית לטרק זה אבל הגיונית לכל טרק בעולם.

לפני שחוזרים לנקודת הבסיס ופוגשים את החדר החם והנעים, יש אופציה להישאר עוד יום ממש קרוב לכביש, פשוט להרים שוב את האוהל, לקרא ספר טוב, לנוח מההליכה הקשה לפני הריצות אחרי הטיול הבא. במיוחד אחרי טרק קשה כמו וויקירה, מותר להתעכב עוד יום בחזרה ופשוט לנוח. הסיבה הנוספת לא למהר לחזור היא העלות של הלילה! מי שחוזר אחרי הצהריים לפוקון (במקרה הזה), ישלם על הלילה בהוספדחה, מי שינוח ויהנה עוד מהשטח, פשוט לא ישלם.

כל זאת בתקווה שיש מספיק אוכל, המטרה היא להנות ולא לסבול!

תהנו.

פוקון די תיירותית אך נהדרת. נהנינו מאוד מהנוף המקסים באזור ואפשרויות הטיול והפעילויות באזור. אנחנו ממליצים בחום על טרק הויאריקה טרווס , עשינו אותו בשלושה ימים, הוא די קשה וניתן לעשותו גם בארבעה ימים. זהו טרק מקסים המכיל את כל הנופים האפשריים – מדבר, אגמים, לגונות, הרי געש וגבעות ירוקות. לעומתו, טרק הנמלים היה די משעמם ומונוטוני, במיוחד למי שכבר ראה אגמים רבים. 

הזמן בו טיילנו בצ`ילה וארגנטינה היה החל מאמצע פברואר עד אמצע אפריל. 

פארק יפייפה באזור פוקון המשלב טבע פראי של יער גשם, לגונות תכולות ונחלים וסיום אופטימי וחמים במעיינות חמים.

לנקודות המוצא והסיום אפשר להגיע בתחבורה ציבורית שיוצאת מהתחנה המרכזית בפוקון.

ישנן 2 אפשרויות למסלול: טיול יומי עד אזור הלגונות וחזרה באותו יום בערב.

טיול של 3 ימים שמסתיים במעינות החמים Thermas

קושי המסלול הוא בינוני אבל לא כולל טיפוסים קשים במיוחד (רק תפירות למינהם) ולינה אפשרית (לפחות באופן רישמי) אך ורק בשלושת אתרי קמפינג (אחד בהתחלת המסלול שכולל גם אפשרות לישון בהוסטל ושניים בהמשכו שנמצאים בסופו של כל מסלול יומי) אם כי אתרי הקמפינג לא כוללים הרבה מעבר לדשא לאוהלים, שולחנות קמפינג ושרותי שטח.

מים- אין צורך להצטייד האזור שופע בזרימות נחלים ואגמים והמיים נקיים לשתייה.

אוכל - יש להצטייד בפוקון.

המסלול מתחיל בשבילים ברורים שמתפצלים בהמשך המסלול להמון שבילי עיזים קטנים. מומלץ לעקוב תמיד אחרי הסימונים (למרות שהם לא ברורים תמיד) ולהצטייד במפה טובה - המפה שמקבלים בכניסה לא מפורטת מספיק לא סתם הטרק זכה לכינוי ``הנמלים`` על שם 2 ישראלים שחיו שם על נמלים עד שנמצאו...

התשלום הוא על כניסה (4000-5000 פזו צ`ילאני אם אני זוכר נכון + תשלום של כ-3000 פזו ללילה לאוהל) אבל היות ואף אחד לא סופר אוהלים אפשרי בהחלט לטובת הכיס התפרן להראות סולידריות ישראלית (לפחות בכניסה) ולהגיד שישנים כל החבר`ה באוהל - אבל לא להסחף...

לסיכום: לא זול במיוחד למי שהתרגל לפארקים הזולים של ארגנטינה אבל בהחלט פארק ייחודי ומקסים ושונה בהחלט מהנוף שתראו באגמים הארגנטינאיים.

1. טרק ויאריקה טרוורס הוא טרק ``עצמאי``שלא כמו הטיפוס המאורגן על הר הויאריקה - אליו יוצאים לבד. סיפור הדרך לטרק מופיע באכסניה אצל אדי ושי. 

נקודות ציון בדרך:

1. המעיינות החמים של Palguin. התחלת השביל קצת לא ברורה אבל מהר מאוד מוצאים אותו ונכנסנים לתוך היער, תוך כדי עליה במעלה הנחל. ביער יש עצי אראואקריה (Araucaria), ששרדו מאז זמן הדינוזאורים. העליה אינה קשה אבל ממושכת.

יוצאים מהיער למרגלות הר הגעש קטרופיין Catropillan על המורדות החשופים של ההר. בערוץ הנחל היתה שלולית והמים יצרו בה מנהרה קטנה. מלמעלה היתה תקרה מקומרת של קרח שהשמש חדרה דרכה וצבעה את הכל בכחול, ומלמטה זרם הנחל.

2. כשממשיכים ללכת מגיעים לתצפית נהדרת מעל לגונה Azul (``הכחולה``). הירידה ללגונה נעשית בהקפה כי הלגונה מוקפת צוקים תלולים. אפשר לטבול במים - הקרים.

3. לגונה בלנקה Blanca. הלגונה נמצאת בתוך לוע של הר געש כבוי, ואין לה נחל מוצא- המים מחלחלים לאדמת הלוע. 

4. לגונה אבוטרדס.

 *אפשר להתחיל את הטרק בערב- לישון במעיינות החמים ולהתחיל בבוקר.