היום הולכים מ Chame ל Pisang, יום לא פשוט שבסופו צריך להחליט אם עולים ל Upper Pisang או ממשיכים ל Lower Pisang, אני אשאיר אתכם במתח לסוף.
היום מתחיל בבוקר צונן וקריר, יוצאים מהחדר ומיד רואים את שתי הפסגות של האנפורנה II ולאמג'ונג הימאל, מראה מרהיב במיוחד כשקרני השמש הראשונות נופלות על הפסגה הלבנה.
יוצאים מהכפר לדרך הלא תלולה, בין עצים וצמחים לאורך הנהר, מהר מאוד הדרך הופכת תלולה ומאתגרת, אתם תגיעו למקום בשם Bharthang המפורסם בגידולי התפוחים שבו, מומלץ לערוך עצירה, למלא מים בבקבוקים ולקנות כמה תפוחים אדומים טעימים לדרך.
אחרי שעצרנו להפסקה קלה השביל ממשיך לטפס לאורך הנהר, בחלקו ממש עובר בתוך הסלע, כשמעבר למצוק הנהר זורם בשצף קצף, משם ממשיכים ועוברים ליד הר מרשים מאוד בשם Swargadwari danda הפירוש שלו מהינדית הוא Heaven Gates, בעברית השער השמימי, אין ספק שהנוף מרתק ושווה תמונה.
לאחר שחוצים את הנהר שוב לצד המערבי, ממשיכים לטפס עד שמגיעים לכפר Dhikur Pokhari, שם ערכנו את הפסקת הצהריים לפני העליה לכפר האחרון של אותו יום Pisang
Pisang הוא כפר שלמעשה מורכב משני כפרים, Upper Pisang ו Lower Pisang, מכאן אקרא להם פשוט Upper ו Lower בשביל הפשטות.
העליה ל Upper דורשת מאמץ לא קטן, בסביבות טיפוס של 250 מטר גובה, אם בוחרים ללכת ל Lower, ההליכה מישורית ומסתכמת בכ 150 מטר גובה.
היכן תסיימו את היום הזה למעשה קובע באיזו דרך תלכו למחר, כשהולכים מ Pisang ל Manang יש שתי דרכים, דרך קשה וארוכה שמתחילה ב Upper דרך Ghyaru ומשם ל Manang או ישירות מ Lower ל Manang בדרך הג'יפים המתונה.
העניין שמבחר הגסט-האוסים ב Lower הוא מצומצם, וגם גילינו שהאינטרנט שם ממש חלש, אחרי שבדקנו מספר מקומות החלטנו בכל אופן לעלות ל Upper, זה עלה לנו בעוד 30 דק' של טיפוס תלול, אבל אני חייב להגיד שזה היה שווה כל צעד, הנוף מ Upper Pisang עוצר נשימה וחובה לעלות לשם גם אם אתם מחליטים לא לישון שם. בגג הגסט-האוס שמצאנו יש מרפסת עם נוף מהמם לרכס האנאפורנה, בעיקר פסגות אנאפורנה 2 ואנאפורנה 3.
לקחנו חדר של שלושה, עשינו מקלחת חמה, כביסה והלכנו לחדר אוכל , למזלנו שוב היה תנור ברזל חם לבלות את כל הערב יחד עם כל שאר המטיילים, האינטרנט לא עבד, בחוץ היה קר וחשוך והתחלנו להרגיש את הניתוק מכל מה שאנחנו מכירים.
ביום הזה הלכנו כ 19 ק"מ כולל הסיבוב טעות שעשינו דרך Lower, טיפסנו מ 2670 מטר ל 3300 מטר, כמעט אין ירידות והרגשנו טוב מאוד את השרירים בסוף היום.
הלילה עבר בקלות יחסית, החדרים עשויים מעץ ומתחת לשמיכות פוך שמקבלים מהגסט-האוס, נעים וחמים, חשוב להביא מהבית ציפה לכרית, וציפית לשמיכה, ולהכנס לציפית הם הריח מהבית מתחת לשמיכה שלך תדע מי ישן איתה אתמול.
התעוררנו לבוקר מואר ושימשי, התארגנו ויצאנו לדרך, רוב המטיילים בחרו בנתיב הארוך בצד המזרחי של העמק שעובר בכפרים Ghyaru ו Ngawal, המסלול ארוך ולא קל עם מספר רב של מטרים לטיפוס, בגלל שאני הייתי כבר עייף אחרי 6 ימי הליכה, החלטנו לקחת את המסלול המישורי יותר בצד המערבי של העמק, ירדנו בחזרה ל Lower Pisang ומשם המשכנו לכיוון צפון על דרך הג'יפים.
באופן כללי אני ממליץ כן לקחת את המסלול הארוך אשר מובטח ממנו נוף יותר מהנה של הרכס שמצד מערב שלכם, אולם קחו בחשבון שההליכה ארוכה יותר וקשה יותר. בכל מקרה אם אתם הולכים בצד המזרחי, יש לצאת בשעה מוקדמת בבוקר ולתכנן כ 8-9 שעות הליכה.
האמת שההליכה לאורך הנהר רגועה ואף מהנה, זוכים לראות את העמק כולו נפתח ומרחוק את Manang ולפניה שדה התעופה, מידי פעם עובר ג'יפ ומעלה כמה ענני אבק, בדרך עוברים לצד סטופה נפאלית (מקדש) ועוברים כמה כפרים שקטים ורגועים Humde, Mungii .
הציפייה להגעה ל Manang שהיא עיר המחוז הגדולה היא רבה, ב Manang ננוח ל 2 לילות כדי לתת לגוף להתאושש ולהתחזק לפני העליה מעל ל 3500 ויותר מכך, Manang הוא המקום הראשון שבו נעצור ללינה עבור התאקלמות לגובה.
הכניסה ל Manang מרשימה מאוד, העיירה מושקעת מאוד ויש בה שבילי בטון מסודרים, ספסלים, מלונות וגסט האוסים, חנויות ציוד, מאפיות, מרפאה, מכבסות, בתי קפה וגולת הכותרת- מכשיר ATM !!!
יש תחושה נעימה של גאווה שהגענו עד לכאן, במרחק של 3 ימי הליכה מחלום הפס המפורסם ויחד עם המנוחה והסתלבט מתפנקים בקוראסון או בדניש קינמון עם קפה הפוך בצד. עושים כביסות ובעיקר נרגעים.
היום הלכנו כ 15 ק"מ ועלינו כ 450 מטר, מ 3100 ל 3550
