15-16/5/125 מונטריי וכביש 1 עד מורו ביי.

יום ג - 15/5/12.
יצאנו לדרך לכוון מונטריי בשעה שמונה בערך. החלטנו שנוסעים ישירות למונטריי ללא תחנות בדרך. יש לנו כרטיסים מוזמנים להפלגת צפייה בלוויתנים בשעה 1330.
הגענו לקראת 1230 והתיישבנו לאכול במסעדת מאכלי ים על הרציף.
חצי שעה לפני ההפלגה הגענו למשרד של החברה ושם התבשרנו שבגלל תנאי מזג אויר ההפלגה מבוטלת ואנחנו יכולים לקבל החזר כספי, או לבוא להפלגה של למחרת ב- 1000. התייעצות קלה והוחלט שנבוא למחרת ולעומת זאת, את הביקור באקוורים שתכננו ליום שאחרי, נבצע היום.
נסענו לאקווריום, מצאנו חנייה במגרש חניה של סופרמרקט שנמצא 200 מטר מהאקווריום ונכנסנו לביקור.
שמעתי הרבה על האקווריום והוא נחשב אחד הגדולים והיפים בעולם. אבל.... האמת היא שהתאכזבתי. כרישים, יש שלושה בלבד... החלק הכי יפה ומרשים, הוא אגף המדוזות שנחנך לפני 5 חודשים. מושקע ומרשים! בנוסף אהבתי את בריכת הפינגווינים הקטנים (כ-30 ס"מ גובה) בה שיחקו כמה פינגווינים ונראה כאילו הם עורכים מופע שחיה וצלילה לכבודנו.
 לאחר שוטטות של כשעתיים, נכנסנו לאודיטוריום שם ראינו סרט ושמענו הרצאה על ייחודה של הסביבה הימית באזור מונטריי לאור העובדה שמאד קרוב לחופיה יש שני קניונים ימיים בעומק של 4000 מטר.לאחר ההרצאה ועוד קצת שוטטות באזור, נסענו למוטל בו קיבלנו חדר נעים ומרווח.

יום ד - 16/5/12.
לאחר ארוחת בוקר קונטיננטלית במוטל... נסענו לרציף וחיכינו לתחילת ההפלגה. בינתיים צילמנו קצת כלבי ים וסוסי ים שרבצו על רפסודות ומצופים.
בשעה 1000 יצאנו להפלגה. צוות אדיב ונחמד ומדריכה שלא הפסיקה לדבר... הסברים על הנמל, על הים, על הקניונים התת ימיים, על הרציפים, על מונטריי ועל הלוויתנים שצפו בהם בהפלגות קודמות.
לאחר כשעה של הפלגה התבשרנו כי אחת הספינות (היו באזור 7 ספינות לתצפית על לוויתנים) זיהתה נקבה של אורקה, הלוויתן הרוצח, והגור שלה ששוחה לידה. במשך כשעה שהינו לידם וצפינו בהם מטווחים של כ-100 עד 200 מטר. למדנו שהם צוללים למשך כ-7 דקות על מנת לתפוס אוכל ואחר כך עולים לנשום. הסימן לכך שהם עומדים לצלול הוא הרמת הזנב לאוויר. קצת התאכזבתי שלא פגשנו לוויתנים אפורים או כחולים שהם הרבה יותר גדולים ומרשימים, אבל מראש ידעתי שבעונה הזו הסיכויים נמוכים. אבל מותר לקוות...
לאחר כשעה של תצפיות, הפלגנו חזרה למונטריי. במהלך ההפלגה חזרה, שוחחנו עם בחור צעיר מהצוות שסיפר חוויות מהפלגות קודמות והראה לנו תמונות שצילם בהן. מרשים מאד!
לאחר ארוחה קלה התחלנו במסענו על כביש 1.
לא ירדנו מהכביש ולא ערכנו סיורים רגליים, אבל עצרנו המון לתצפיות ולהנות מהנופים המרהיבים. באזור הפנייה לטירת הרסט ירדנו מהכביש על מנת לצפות במושבת פילי הים שעל החוף. הפעם, בניגוד לביקור הקודם שלי שנערך לפני 6 שנים, ישנה גדר שלא מאפשרת לרדת לחוף ולהתקרב אליהם יותר מדי.
לאחר תום התצפית וכמובן הצילומים, גם של משפחת סנאים ששיחקה במגרש החנייה, המשכנו לכוון מורו ביי.
נכנסנו לעיירה והסתובבנו ברחוב הסמוך לים. הרבה מסעדות ובתי עסק סגורים - השפעה של המצב הכלכלי.
היה גם אובך רציני כך שאפילו את סלע מורו אי אפשר היה לראות.
 אכלנו בפיצרייה טובה , בחרנו מספר הקופונים מוטל בעלות 55 דולר וקיבלנו חדר נחמד ומרווח.