יום שלישי ה-8.2:
קמתי מוקדם בבוקר ולקחתי את הרכבת (CALTRAIN) לסן חוזה. הנסיעה לקחה שעה וחצי. מגיעים לתחנה המרכזית של סן חוזה ומשםיש אוטובוס למונטריי שלוקח עוד שעתיים. האוטובוס מוריד בכיכר המרכזית של מונטרייואז ניתן לקחת את קו מס' 1 או 2 לאכסנייה היחידה שיש בעיר הזו של HI. . האכסנייה שרצה בטיול שלילדים צווחניים בני 7. אגב, משהו שלא אהבתי בכל האכסניות של HI שהייתי- המקומותהאלה מושכים אנשים מבוגרים וזה לפעמים הופך להיות ביזארי. הגעתי לאכסניה בשעות הצהריים המאוחרות ובערב ביליתי שעתייםבמכבסה...אוי, עד שהבנתי איך הם מתפעלים את העסק הזה...הייתי בונה טיל יותר מהר .
יוםרביעי, ה-9.2:
בבוקר דיברתי עם בחורה מצרפת בחדר שלי ששכרה אוטו והיא אמרהלי שהיא נוסעת לעיירה כרמל והציעה לי טרמפ. בגלל שהיא לא נראתה לי כמו רוצחת סדרתיתאו משהו קפצתי על המציאה ובסביבות 9 בבוקר חנינו מול חוף הים של מונטריי ושם נפרדודרכנו. היתה רוח מקפיאה אבל החוף עצמו היה קטן ושובה. בכלל, אין חוף כמעטבקליפורניה (*שיעול* וניס ביץ' *שיעול*) שלא נהניתי ללכת בו. משם התכוונתי להגיעלמרכז המידע למבקרים לקחת מפה טובה יותר מזו שהיתה לי אבל הוא נפתח בשעה מאוחרתוכדי להגיע אליו גם ככה הלכתי חצי מהעיירה אז ויתרתי. העיירה עצמה היא עיירה פיצפיתשל אנשים עשירים שמלאה בבוטיקים קטנטנים, יש הרגשה באוויר שזה מקום מאוד אקסלוסיבי. אני מניחה שזה נובע מהבתים המדהימים, הצמחייה המטופחת בכל מקום, המכוניותשגרמו לאישה כמוני (שאם תשאל אותי איזה סוג אוטו אני רואה סביר להניח שהתשובה תהיהאוטו לבן) לפעור את הפה כל פעם מחדש. בכלל, בקליפורניה הם אוהבים להשקיע במכוניותמנקרות עיניים (לא פלא, לקנות מכוניות שם זה עסק כל כך זול לעומת ישראל). נחזורלפואנטה, תוך חצי שעה ספגתי את האוירה והחלטתי לחזור למונטריי. באמת ששעתיים וחציבערך אם אתם אנשים שהולכים לאט או קולטים לאט מספיקות לעיירה הזו. ממונטריי לקחתיאוטובוס לעיר קטנה בשם סנד סיטי (חצי שעה נסיעה בערך ממונטריי) למתחם קניות שהיה בוטרגט, קוסקו ורוז. היה בי דחף לא מוסבר לראות מה זה טרגט כי בסן פרנסיסקו לא יצא לילבקר בסופר גדול. אגב, בהרבה מאוד חנויות של טרגט אפשר למצוא כל מה שרוצים אבל לאבכולן יש פירות וירקות ובהרבה מהן שסקשן של האוכל קטנטנן. חזרתי למונטריי ולקחתיאוטובוס לשמורת פרפרי המונארך (בעברית פרפרי הדנאית המלכותית) בפסיפיק גרוב. 
היתהשם מדריכה שאמרה לי שמאז שהתחילה העונה זה המקבץ הכי גדול של פרפרים שהיא ראתה (ברתמזל שכמותי ). הפרפרים התקבצו באזור מסוים על העצים וכשהם מזדווגים הם נופלים לקרקע אז צילמתישניים מהם על חם...חחח.
צילמתי שם שעה בערך...מחזה מיוחד. בערב עשיתי הליכה בחוף לעבר "כף האוהבים" כדי לראות את השקיעה.
יום חמישי, ה-10.2:
האקווריום המהולל נפתח ב-10 בבוקר. יצא שהגעתי אליו כבר בסביבות 9אז עשיתי הליכה לאורך החוף (זה היה בדיוק החצי השני של החוף שלא ראיתי ביום הקודם. היתה שם שמורה מגודרת של "סילס" מטעם אוניברסיטת סטנפורד אבלהצלחתי לצלם דרך החורים בגדר וצילמתי גם לוטרות מנסות לשרוד את הגלים. חזרתילאקווריום, שילמתי 29.95$ (אולי תעגלו כבר ל-30?..). ראיתי כמה כרישים מפחידים (אבל קטנים..),הרבה מדוזות יפות, ריף צבעוני, סוסני ים חמודים ובייבי סוסוני ים, פלמנקו, פינגווינים ולוטרות מקרוב. לקח לי בסביבות השעתיים לראות את כל האקווריום כוללהתעכבות לתמונות (והתעכבתי...לא יודעת אם זו היתה רק המצלמה שלי אבל יש בכל טנק מיםכזה מנורות, כשאתה מצלם אתה לא באמת רואה אותן אבל אחרי זה חצי מהתמונה זה גוש אור).היה נחמד אבל לא פסיכי יחסית למחיר. בדיעבד אני יכולה להגיד שהרבה אטרקציות כאלהיצרו אצלי ציפיות לוואו ותמיד יצאתי מאוכזבת- "כגודל הציפיות כך גודל האכזבה" אנימניחה. 
שלרגע לא ישתמע שזה לא מקום מומלץלבקר בו, לכו לשם ואני בטוחה שיהיה לכם נחמד ואם אתם עם ילדים להם כן יהיה את אפקטהוואו כי יש הרבה חיות בבריכות פתוחות שניתן לגעת בהן ואפילו נותנים להחזיק כוכביים, כל שעה עגולה כמעט יש האכלה וגם כריש קטןיגרור קריאות התפעלות מילדים. 
אני אישית שאבתי הרבה יותר סיפוק מהמאמץ להשיג תמונהטובה של חיות בטבע הפראי ולא בתוך כלוב\טנק מים. כמו שאתםיודעים בטח, האוכל במקומות האלה מאוד יקר (גם לתייר הממוצע) אז כשמגיעה שעת ארוחתהצהריים אני מציעה לכם לגשת לכניסה, יחתימו לכם את היד בדיו כזו שאחרי זה רואיםבאולטרה ותוכלו לחזור. האקווריום נמצא בכזה אחד של הקנרי רו, לכל האורך יש חנויותמזכרות ומסעדות דגים ובשר. אם אתם יותר בכיוון של אוכל מהיר אז 5 דקות ושני רחובותמעל הרחוב של האקווריום יש סבווי. שאחרי הארוחתצהריים חזרתי לאקווריום לעוד סיבוב כדי לצלם שוב כי הרבה מהתמונות יצאו לי על הפניםובסיבוב השני זה כבר עבד. מכיוון שעשיתי וי על כל מה שרציתי לעשות באזור החלטתי שזה הזמן לבקר במקדש האמריקאי הקרויוולמארט...נסעתי באוטובוס שעה הלוך, שעה חזור (בכל זאת סוג של עלייה לרגל) היה נחמד .
ביום אחד לא הייתי מספיקה אתכל מה שתיארתי לכם כאן אבל יומיים הרגישו לי יותר מדי פה...יום וחצי היה יכול להיותאידאלי (כך שאם אתם נוסעים ברכב מסן פרנסיסקו או סנטה קרוז ויוצאים משם בבוקר, שנילילות יספיקו לכם בהחלט ואפילו לא תהיו לחוצים).
יום שישי ה-11.2:
בבוקר לקחתי אוטובוס מהכיכרהמרכזית של מונטריי לסלינס, הליכה קצרה לתחנת הרכבת (אמטראק) ומשם רכבת לסן לואיסאוביספו.
האכסנייה היחידה בעיירה היא של HI והיא במרחק זריקת אבן מהתחנתרכבת שזה מעולה. יחסית לאכסנייה של HI היא היתה יחסית ממשקטנה ועם הרבה חוקים הזויים. באכסנייההזו היה את האוסף הכי גדול של "יצורים" שנתקלתי בהם במהלך הטיול, זקן הזוי שלא סתםלרגע ושבנסיעה שלו בישראל שמו אותו במעצר בשדה התעופה (מעניין באמת למה), אישהנשואה שכל סופ"ש באה לאכסנייה הזו, צלמת, גרמני שעשה לנו מיני קונצרט בפסנתרבסלון...משעמם לא היה שם. 
יום שבת ה-12.2:
למחרת, ביום שבת היה לי את היום הכיפרודוקטיבי שלי עד כה...הייתי בחוץ מ-8 בבוקר עד 19 בערב. בבוקר טיילתי בעיירה- ראיתי את המיסיון, בית המשפט והגבעות הירוקות שמקיפות את כל האזור. בהמשך לאתמול, לא היתה נפש חיה ברחובות והרגשתי שכל העיירה עומדת לרשותי.
לקחתי אוטובוסלמורו ביי שזו עיירה במרחק שעה נסיעה מסן לואיס אוביספו. רציתי להגיע למורו רוקוהעתקתי את ההוראות של גוגל מפס שטענו שזה 2.5 ק"מ באיזו דרך שנראתה לי ממש מעוותת. כשירדתי מהאוטובוס ראיתי את הסלע אז התחלתי פשוט ללכת בכיוון. הסלע ממוקם בקצה שלחוף הים. התחלתי ללכת על החוף וקלטתי מן ערוץ קטן שזורמים בו מי ים שחוצה את החוף והרבה אנשים בצד השני. הוא היה ברוחב של חצי מטר ועומק של כמה ס"מ. קראתי שהסלעאמור להיות ממש נחמד עם הרבה בע"ח אז אחרי התלבטויות ומכיוון שאני עדיין לא ישוהחלטתי להוריד את הנעליים והגרביים וחציתי אותו.הלכתיוהלכתי והלכתי, הגעתי מספיק קרוב כדי לראות שזה בסך הכל גוש סלע ענק ולא היתה עליואפילו נמלה.
לשים את הנעליים בחזרה היה חוויה משעשעת לאנשים על החוף אני מניחה כיהחול היה די טובעני וכל פעם הרגליים שוב התמלאו חול...לא כיף לטייל יום שלם עם חולבגרביים.עשיתי אחורה פנה והבנתי למה גוגל מפס טען שיש דרך יותר עבירה מזו. היהממש חם...קיץ לכל דבר באמצע פברואר. התברברתי בדרכי לתחנת אוטובוס במרכז מסחרי קטןובמקרה מצאתי את התחנה. האוטובוס חזרה לסן לואיס אוביספו היה רק בעוד שעתיים אזהחלטתי לקחת אוטובוס דרומה לעבר קמבריה...קראתי שחוף הים שם מדהים. ירדתי ברחובהמרכזי ואם סן לואיס אוביספו היא עיירה אז קמבריה היתה כפר. המון חנויות מוזרותבמבני עץ שבאים לדמות כפר אנגלי עתיק ושמש כל כך חזקה שבקושי ראיתי משהו... התחלתימרחוב מיין מספר 2250 והמרכז מבקרים היה ב-676 אז הלכתי והלכתי והלכתי (זה היההמוטיב היומי) עד שהגעתי וקיבלתי הסבר איך להגיע לחוף (מון ביי אם אני לא טועה. התחלתי ללכת, לאורך כל החוף היתה טיילת עץ ובהתחלה לא היה מרתק, עוד חוףבקליפורניה. פתאום התחלתי לשמוע רעשים מוזרים וראיתי סנאי חמוד מקפץ לו וקלטתי שיש עשרות מהם בצידי הטיילת...אחד אפילו דגמן לי.
בים היו כמה לוטרות ושניכלבי ים ויש גם בריכות גאות נחמדות.
יום ראשון, ה-13.1: בשעה 6 בבוקר לקחתי אוטובוס מתחנת הרכבת בסן לואיס אוביספווהגעתי ב-9 בבוקר לסנטה ברברה. פשוט יצאתי מהתחנת רכבת, חציתי את הפסים (כשרכבתעוברת שם פעמיים ביום בבמוצע זה לא כזה התאבדותי כמו שזה נשמע)והאכסניה היתה מולי- מהבחינההזו זה היה גאוני. 
השארתי את המזוודה שלי באכסניה עד הצ'ק אין ב-14:30 והלכתי לעשותאת "סיור אריחים אדומים" בעזרת מפה שהורדתי מהאינטרנט. לא יודעת אם זו היתה המפה אוהמחסור בשעות שינה אבל ברור לי שבהרבה נקודות סטיתי מהמסלול המקורי ובסוף יצא שזההיה יותר "סיור האריחים האדומים עפ"י פזית". לא נפלתי מרב נקודות העניין על המפהאבל המבנה הכי מרשים היה בית המשפט העירוני שבנוי בסגנון מורי. ישנה מעלית חינמית שעולה לגג לתצפיתעל העיר וכמובן הגגות האדומים- אני נהניתי מאוד מהתצפית, הגגות, הדקלים, שרשרתההרים ברקע...לא הייתי מתנגדת לגור שם.
בערב רציתי לראות את השקיעה. הלכתי לחוף הים שהיה ממש 2 דקות הליכה מהאכסניה והיה מן רציף עץ מסיבי כזה שמכוניותיכולות לסוע עליו בתשלום,קניתי שם פרלין שוקולד טעים טעים וראיתיאת השקיעה. מדהים איך בכל עיר השקיעה נראית ממש שונה. 
אניחושבת שזו עיר ממש חמודה ורומנטית.
# טיפ- יש הנחה של 20% באמטראק לסנטה ברברה ומסנטה ברברה (חסכתי 20% על המסלול סן לואיס אוביספו-סנטהברברה-סן דייגו).
3.5 חודשים בארה"ב+ גיחה לקנדה בתקציב מוגבל- 2
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
