אלסקה- גיחה חוזרת

לאלסקה נסעתי בפעם הראשונה ב 2002- היה מדובר בטיול מדהים, בו חרשתי את המדינה החל מג'ונו, וכלה בהיינס, דנאלי, פיירבנקס, ואלדיז ועוד ממנעמי המדינה הכל כך יפה הזו. אולם רציתי מאד לטוס מהומר לאחד היעדים מעבר למפרץ לצפייה בדובים, ובשל המחיר (400 דולר אז, כשהטיול היה מאד מאד יקר), לא נסעתי בסופו של דבר.
 לפעמים יש סגירת מעגל, ואכן, באוגוסט 2009 החלטתי לסגור את הפינה הזו- טסתי לאלסקה לצפות בדובים חומים, ומשם המשכתי להוואי, כשבינינו, אין קונטרסט גדול מזה. מהומר עליתי בסופו של דבר על מטוס (אחרי שלא צלחה דרכנו עם אמרלד ביי, טסנו עם סמוקי ביי), מערבה, לכיוון לייק קלארק, שם פגשנו בדובים חומים גדולים, קטנים ובינוניים, ממש כמו בסיפור...דובים חומים שכיחים במיוחד באלסקה, והם שונים במראם מדובים שחורים- אחד הסימנים הבולטים ביותר, הינו הדבשת על גבם- אם יש דבשת קטנה על גבו של הדוב- מדובר בדב חום. כמו כן, דובים שחורים מטפסים על עצים בניגוד לדובים חומים, כך שהעץ הקרוב אינו תמיד הפיתרון כשאתה רואה דוב.צבע הפרווה אינו אומר דבר כי יש דובים שחורים שפרוותם חומה, ודובים חומים שפרוותם כהה. ההמלצה היא להסתובב באלסקה עם פעמונים כדי להזהיר את הדוב לפני בואך כך שלא יפגוש בך (לדברי המומחים, דובים יעדיפו ברוב המקרים להמנע מנוכחותך), וכן בספריי פלפל , באם פגשת בדוב שלא נסוג כשנפגשתם. אחת הבדיחות אומרת שההדרך לזהות בין דוב שחור לדוב חום, הינה שבגלליו של דוב שחור תמצאו חרצנים ועקבות חיות פרוותיות קטנות, ובגלליו של דוב חום תמצאו גם חרצנים ועקבות חיות פרוותיות קטנות, יחד עם זוג פעמונים וריח של ספריי פלפל...העיט הקרח בתמונה הנוספת הינו הדוגמן הבלתי מעורער של הומר- כולם מצלמים אותו, ובאמת מדובר בדורס מרשים במיוחד. הוא הביט בנו כשעברנו מתחתיו. הדוב המצולם חלף ליד המטוס בו טסנו,אחרי שויצא בקלילות ובחרישיות מהיער. היה מדובר בדוב צעיר שהינו בלתי צפוי ומסוכן בהגדרה, וודאי באיזור פראי כמו שהיינו בו.