החלטנו לצאת לטיול קראוונים ברוקיז כי חיפשנו חווית טבע בלי מדינת עולם שלישי. נזכרנו קצת מאוחר שאנחנו רציניים בעניין, והתחלנו להזמין באפריל לטיול שיתקיים ביולי, מה שבהחלט יקר את הנסיעה. מה גם שהשנה מלאו 150 שנה לפארקים הקנדיים, ולכן היו אף עמוסים מבדרך כלל.
לשנינו (וכמובן לבננו בן השנתיים) היתה זו פעם ראשונה בקראוון. לאחר ניסיונות להזמין ישירות מחברה קנדית הזמנו ממוטורהום הישראלית חבילה במחיר נוח, ערכות נוחות (סדינים, מגבות, כלי בישול ואוכל) וביטוח ייעודי דרך חברת הפניקס. הזמנה דרך חברות מקומיות היא אפשרית בהחלט, אך עדיף שלא לבצע אותה ברגע האחרון מכיוון שהמלאי באתרי ההזמנות לא מתעדכן, ולוקח לחברה כיממה להגיד אם הרכב שהוזמן דרך האתר פנוי, או במקרה שלנו- שהוא לא פנוי, ולכן אחת ליממה מצאנו את עצמנו עולים מדרגת מחיר.
ברוקיז אסור להחנות את הקראוון באמצע שומקום ולהישאר לישון שינת לילה. ישנן ארבע אפשרויות לינה: חניונים של פארקס קנדה; חניונים פרטיים בהזמנה מראש; חניונים בשיטת הראשון שמגיע-תופס ולינה בתיאום בפועל בחניה של חנויות גדולות. בגלל שעונת השיא, ומכיוון שאנחנו מטיילים עם פעוט, ניסינו שלא להיטלטל ללא הזמנה וגם לא לישון בחניה של סופרמרקט, ולכן הזמנו הכל מראש.
עניין מהותי וכללי נוסף- ברוקיז מסלולי טיול, אטרקציות ונקודות תצפית לרוב, בכל דרגת קושי ובכל נקודה. בנקודות המידע שבכל עיר מחלקים מפות נוחות מאד להתמצאות וצוותי הפארקים שם ובחניוני הלילה תמיד שמחים לסייע. לא בחרנו במסלולים לפי המלצות שהוכנו מראש, אלא לפי הצרכים בכל יום, ומרבית המסלולים היו מוצלחים. אלו שהיו מוצלחים פחות הם המתויירים יותר, שהיו צפופים והתגלו בהם קשיי חניה עם הקראוון. בכל מקרה- גם במסלולים האלו הגעה מוקדמת פותרת את שתי הבעיות.
לפני הנסיעה לרוקיז חשוב לדאוג ל:
- הזמנה מראש של אישור כניסה לפארקים (ניתן לאסוף בכניסה לפארקים או לשלוח לישראל כחודשיים מראש)
- ויזה לקנדה eTa- ההזמנה כולה מתבצעת באינטרנט, עולה 7$, אישור מתקבל למייל כעבור כמה דקות ומוזן למערכות של רשות האוכלוסין וההגירה הקנדיות לפי מספר דרכון.
- בטיול קראוונים לא ארוך, במידת האפשר, כדאי לחסוך ולהביא מהבית כמויות לא גדולות מהדברים הבאים: קפה, תה, תבלינים ורטבים, אבקת כביסה, נוזל כלים, נייר טואלט חד שכבתי, שקיות סנדוויץ׳, נייר כסף. ציוד נוסף ולא טריוויאלי שכדאי להצטייד בו מראש: קופסאות לאחסון מזון, ווים לתלייה (מגבות, תיק כלי רחצה, כלי מטבח), שרוך גומי לתלייה וקיבוע, כפפות גומי לריקון הביוב, מפת שולחן.
- ברוקיז יש המון (!) יתושים. כדאי להצטייד בתרסיס הגנה עוצמתי (ניתן לקנות במקום בכל חנות).
- טיפים שאספנו לפני הטיול ע״ג מפת גוגל
יום #1
נחתנו בשדה התעופה של קלגרי, ובתהליך שארך כמעט ארבע שעות (יש לצפות לשלוש שעות לפחות), עלינו על ההסעה של חברת השכרת הקראוונים קנדרים CanaDream, המתנו להדרכה, חתמנו על הטפסים, קיבלנו הדרכה, שלחנו את הקראוון הלקוי שלנו לתיקון, העמסנו אותו ויצאנו לדרך. בתחנה מסבירים היטב אודות תפעול כלל מערכות הקראוון, ואין מה לחשוש מהעניין. כמו בכל השכרת רכב- חשוב להיות קפדניים על הפרטים עד כמה שניתן. אחרי שיצאנו לדרך גילינו סדק פיצפון בשמשה הקדמית ומדף שבור במקרר.
עצרנו להצטייד בוולמרט ענקי הנמצא בדרך לבאנף, במרחק של כחצי שעת נסיעה מתחנת ההשכרה. הרבה מהדברים שהיינו זקוקים להם נמכרים באריזות גדולות, ויתכן שהיה יוצא משתלם יותר לקנות בחנות קטנה ומקומית. המשכנו ישירות לתחנת הלילה הראשונה בחניון spring creek אשר בעיירה Canmore שמזרחית לבאנף. אתר החניה הוא פרטי, מאורגן ונעים. הזמנו full hookup, היינו חניה שכוללת חיבור מים, חשמל וביוב פרטיים.
יום #2
התעוררנו בקנמור, אכלנו ארוחת בוקר קלה ויצאנו לכיוון lake Minnewanka. הגענו קצת אחרי תשע והיינו בין המטיילים הראשונים במקום. משום שאנו מטיילים בקצב של ילד בן שנתיים, שכל ענף ואבן הם סיבה לעיכוב עבורו, משתדלים לבחור במסלולים באורך שלא עולה על 3 ק״מ בסך הכל. במקרה של אגם מיננוואנקה ישנו מסלול הלוך-ושוב לסטיוארט קניון שאורכו הוא בדיוק כזה. המסלול קליל, ומקיף את האגם היפיפה, כך שבחלק מהנקודות אפשר ממש לשבת על גדותיו או לשכשך רגליים. קבוצות של ארבעה מטיילים ומעלה שבבעלותן ספריי דובים (?!) יכולות להמשיך למסלולים ארוכים יותר.
את ארוחת הצהריים אכלנו בנקודת תצפית היוצאת משביל הגישה לאגם מיננוואנקה, שהיתה סתמית לכשעצמה אבל איפשרה לנו הצצה קרובה מאד באמא דב ובשני גוריה. משם המשכנו לאתר הלינה בבאנף.
אתר הלינה הוזמן גם הוא מראש, ושייך לרשות הפארקים הלאומיים הקנדיים. המקום גם הוא מסודר, כולל מקלחות (מי שמגיע מאוחר נותר ללא מים חמים), שירותים נקיים ותחנות ריקון ומילוי מים וביוב.
אחרי הצהריים ירדנו לסיבוב בעיירה באנף. במקור היו לסיבוב סיבות פרקטיות, אבל היה קל להישאר בעיירה המקסימה עד שעות הערב. הזמנו כרטיסים לרכבל של באנף ולפארק הקרחון להמשך הטיול (בהנחה של 10% למי שמזמין 48 שעות לפחות מראש) דרך מרכז המבקרים. אכלנו גלידה והתחלנו ללכת במסלול שהומלץ במרכז המבקרים לכיוון ״תצפית ההפתעה״ על הנהר והטירה, אבל הילד עבר התמוטטות עצבים בדרך והחלטנו לחזור.
הלילות והבקרים באזור הרוקיז קרים אפילו באוגוסט ויכולים להגיע בקלות לשש מעלות- יש לצטייד בהתאם. הקראוון מצוייד במערכות מיזוג וקירור.
יום #3
התעוררנו בעצלתיים (מדי!), אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לכיוון המפלים התחתונים של קניון ג׳ונסטון. כשהגענו, סביב תשע וחצי, החניון והמסלול כבר היו עמוסי מטיילים. מדובר בהליכה בשביל צר, לעיתים על גשרים, ליד נהר. בסיום המסלול מגיעים למפל גדול שניתן להתקרב אליו במעבר במערה. מרבית הדרך היתה עמוסה וצרה והמראות לא היו מרשימים דיים כדי להצדיק. אכלנו צהריים וישנו בקראוון בחניון.
כשהתעוררנו נסענו למסלול קרוב וצדדי בשם silverstone falls. כבר בשעה חמש היינו מאחרוני המטיילים במסלול היפיפייה שאורכו כ0.7 קמ לכל כיוון. ההליכה כוללת טיפוס לא ארוך והליכה קצרה בשביל תלול. לבסוף נגלה מצד אחד מפל מרשים שמתעלה על מפל ג'ונסטון בכמה רמות, ומהצד השני נוף מדהים של העמק. חלקנו סבורים שזה היה המסלול היפה בכל הטיול.
המשכנו בנסיעה לכיוון מחנה הלילה באגם לואיז. המחנה גם הוא שייך לרשות הפארקים הקנדיים, מסודר ומאורגן. אבל! רכבת עוברת בסמיכות לפארק אחת לזמן מה ומתעקשת לצפור ולהרעיד את יושבי המקום(גם באמצע הלילה).
יום #4
למדנו את הלקח שלנו, קמנו מוקדם, העמסנו את הילד ואת ארוחת הבוקר שארזנו בליל אמש ויצאנו לאגם לואיז (לא בלי עצירה בתחנת המילוי-ריקון מים וביוב שהיתה עכשיו ללא תור). הגענו לאגם לואיז סביב 07:20, ובהחלט לא היינו הראשונים לחנות. מומלץ להגיע אפילו בשבע כדי להימנע מקשיי החניה והעומס. אכלנו ארוחת בוקר ליד אגם לואיז המדהים, הצטלמנו כמנהג המקום מכל זווית, והחלטנו לטפס למעלה לבית התה שלחופי אגם אגנס. מדובר בעליה(!) תלולה(!) של 3.4 ק״מ. טיפוס איטי עם מעט עצירות וילד במנשא לקח כשעה וחצי והיה ממש לא פשוט. בפסגה מתגלה בית תה עם שתיה ואוכל נעימים, אגם אגנס, שיופיו לא נתפס בעדשה, מפלים והרים. יש להגיע עם הרבה מקום לתמונות במצלמה.
חזרנו עייפים אך מרוצים למרכז אזור אגם לואיז, קיבלנו טיפים להמשך הדרך במרכז המידע, הצטיידנו בצמצום במרכול היקר והמשכנו למלון lake Louis inn שם ניתן לכבס (כשעתיים למכונה+ מייבש, 2 דולר לכל הפעלה במטבעות של דולר).
יום #5
בבוקר יצאנו לכיוון ג׳ספר ואייספילד סנטר. הצטיידנו מראש בכרטיסים לשעה 15:30 ו״שרפנו״ את הזמן עד אז בעצירות תצפית ובמסלולים קצרים. התחלנו בעצירה ליד אגם bow, אשר התצפית אליו, כפי שהתגלה מאוחר יותר, יפה הרבה יותר מהחוף אשר יוצא מהחניה של Num Ti Jah lodge הסמוך.
המשכנו למסלול קצר (כחצי שעה, 700 מטר הלוך ושוב) לתצפית על אגם peyto המסלול היה קצר ויפה אך התצפית היתה עמוסה וצפופה. מכיוון שהילד נרדם באוטו החלטנו להצפין ככל הניתן לכיוון אייספילד סנטר. הצלחנו להגיע עד נקודת התצפית על Nigel creek שם אכלנו את ארוחת הצהריים ונשארנו למנוחה קצרה.
פארק הקרחון עמוס להחריד במטיילים. מדובר בשרשרת חיול משומנת של בית קפה-תור-שאטלים-תור-אוטובוס קרח-גשר תלוי-חנות מזכרות. יש להוסיף לכל אלו את המחיר היקר. עם זאת, היתה חוויה נחמדה ויוצאת דופן, בבחינת ״אם כבר הגענו עד כאן....״. המדריכים מסבירים אודות האזור בצורה ברורה ומעניינת, הקרח היה קר והנופים מרשימים.
כשחזרנו למרכז היתה המסעדה כבר סגורה, ומשום שלא היה לנו מזון נסענו למסעדה הקרובה ביותר, במרחק של כחצי שעת נסיעה, למלון sunwapta. המסעדה היתה טעימה ונדיבה והמלצרים אדיבים, המחיר לא זול (בדיעבד מתברר שמטר אחד לתוך החנות ישנו אזור לממכר משקאות קלים, סנדוויצ'ים וסלטים).
המשכנו על כביש 93 לכיוון ג׳ספר, רק כדי לגלות שחניון הלילה שלנו, פוקהונטס, מרוחק ממנה כ45 קמ מיותרים ומעיקים.
על כביש 93 ישנם מסלולי הליכה רבים מאד, ומספר תחנות לינה בשיטת ״הראשון זוכה״ מהן העדפנו להימנע. בשעת הלילה שבה עשינו את הדרך אכן כולן היו תפוסות.
יום #6
לאחר ההשכבה המאוחרת של אתמול, התעוררנו בעצלתיים, אכלנו ארוחת בוקר בפוקהונטס וירדנו לכיוון ג׳אספר. ״אספנו טיפים״ (=התחברנו לויי פיי) בתחנת האינפורמיישן המקומית והצטיידנו באספקת מזון לימים שנותרו במרכז העיר ג׳אספר. משם המשכנו לכיוון חוף הרחצה של אגם פירמיד שהיה מקסים ונעים. לאחר ארוחת צהריים שכשכנו במים ונחנו על החוף.
משם המשכנו לכיוון מפלי אטבסקה המדהימים ומשם לחניון הלילה וובאסו לארוחת ערב ולילה טוב.
*בדיעבד הנסיעה לג׳אספר היתה ארוכה ומיותרת, והאזור פחות יפה משמורת באנף. מספיק לדעתנו למי שאין לו הרבה ימים להצפין רק עד הקרחון ולהשקיע יממה בשיטוט באיזור אגם לואיז ואולי נסיעה לכיוון פארק יוהו. ככלל, למטייל הנינוח שמונה ימים ברוקיז הם מעטים מדי.
יום #7
פתחנו את היום במסלול חמשת האגמים. משום מה בחרנו במסלול הארוך שהסתכם לכדי יותר משבעה ק״מ ועבר רק ליד חלק מהאגמים, אבל המסלול היה נעים ויפה. המסלול לקח כשלוש שעות וכלל עליות קצרות.
לאחר מכן עצרנו לארוחת צהריים במעבר sunwapta, סתם כי זה התאים לנסיעה. משם ניצלנו את שינת הצהריים של הילד והדרמנו לכיוון לייק לואיז. כשהתעורר עצרנו בקניון מיסטאיה, מסלול של כ300 מר בירידה/עליה לקניון מרשים ויפה מאד.
הגענו למרכז של אגם לואיז, כיבסנו, וסיימנו את היום בחניון הלילה.
יום #8
השכמנו ויצאנו לכיוון באנף עם ארוחת בוקר על הדרך. משם לקחנו את השאטל מהאקספלור סנטר, שם קנינו את הכרטיסים מראש לגונדולה (החלטה מעולה שחסכה תור ארוך והקלה קצת על המחיר הגבוה), והגענו לגונדולה. העליה למעלה מרשימה מאד, ועל ההר פגשנו מרכז מבקרים אינטראקטיבי ונעים לילדים. בנוסף על ההר מסלול על גבי בימת עץ שלא עשינו, ובלעדיו לקח הביקור כשעה ועשרים.
ירדנו והמשכנו להסתובב בעיר. על רחוב elk ישנו סופר גדול במחירים טובים בו הצטיידנו קלות, קנינו מעט מזכרות מקומיות למשפחות והמשכנו לאתר הלינה להתארגנות של סוף טיול וסיום היום.
יום #9
את הטיול סיימנו ביממה בקלגרי – ישנו במלון Best Western Airport Inn, שהיה צנוע ומספיק. ביקרנו במוזיאון המדע לילדים Telus Spark שהיה המדהים ביותר שנתקלנו בו בטיולנו בעולם – מומלץ בחום. ניתן להעביר בו בקלות ארבע שעות, לילדים מגיל שנה עד 99.
