הגעתי למקסיקו במיוחד כדי לצלול עם כריש לוויתן. כמובן שזה לא הדבר היחידי שעשיתי שם – מחוויותיי הנוספות היו בילויים בג'ונגל, שנירקול בתוך כלוב עם תנינים, שחיה עם כרישי nurse, צ'יצ'ן איצה, טולום ועוד, אבל הפעם אני מספרת על כריש לוויתן- דג עצום מימדים, שהינו הכריש הגדול בעולם, וגם הדג הגדול בעולם, ובמקרה, הוא גם לגמרי צמחוני, וסוג של שואב אבק (איי רובוט תת ימי- ואחד היעילים שבהם). יש לא מעט מקומות בהם ניתן לשנרקל עם כריש לוויתן, ומקסיקו התאימה מאד מבחינת הלו”ז החופשתי.
את הטיול סגרתי כתמיד מבעוד מועד דרך חברת הטיולים הבינלאומית החביבה עליי- viator:
https://www.viator.com/tours/Cancun/Swim-with-Whale-Sharks-in-Cancun:-Small-Group-Snorkeling-Tour/d631-3467WHALE בעלות של 165 דולר לאדם (שווה כל שקל למי שמחבב את החוויות האלה).
אחרי איסוף בשבע בבוקר בקנקון, יצאנו לנמל קנקון לשיט ארוך ללב ים, אחרי איסוף של משנרקלים נוספים באיסלה דה לה מוחראס (אי הנשים). אחרי כשעה וחצי כוללים של שיט, עצרנו בלב ים, יחד עם סירות רבות נוספות שאיתרו כולן את הכרישים.
ממרחק כבר אפשר היה לראות את הדג הסחוסי העצום וכל הספינות עצרו ליד שלושת כרישי הלוויתן שהסתובבו שם, ודי מהר התחילו לקפוץ הקבוצות הראשונות למים.
לפי החוק הפדרלי המקסיקני, ניתן לשנרקל עם כריש כזה בזוג+מדריך, מה שאומר שבכל רגע נתון יש במים לא מעט אנשים בהנתן כמות הספינות שהיו באיזור (שכמובן, מדווחות זו לזו כל הזמן על מיקום הכרישים).
הכינו אותנו היטב לרגע הקפיצה למים- זוג המשנרקלים יושב על אדן הספינה,
וקופץ למים לקול המדריכים שנשארים על הספינה (jump, jump, jump !) למים עמוקים מאד (30-35 מ' עומק, לא ניתן לראות את הקרקעית אפילו בדמיון), כחולים מאד, ומלאים בכריש לוויתן, שעד היום אנחנו מתווכחים אם הוא יותר כחול, יותר אפור או יותר מנוקד.
דג עצום, שליו מאד, שעם שחייתו היחסית איטית שוחה די מהר ולא ניתן לרדוף אחריו (הזהירו אותנו להתרחק מהזנב שלו).
השנירקול מתחיל בד”כ ממבט לפנים של הכריש, לאורך גופו, ועם ההגעה לזנב צריך להתרחק ממנו. כל החוויה אורכת מקסימום 5 דקות, ויש 2 סיבובים מסודרים של שנירקול.
סיבוב ראשון שלי היה מושלם והוא מצורף בסרטון להלן.
https://www.facebook.com/lea.michaeli/videos/10213021532308412/
בנגלה השניה קפצתי לא טוב, והיתה לי חוויה ממש לא טובה- בלעתי המון מים, הייתי מוקפת בהמון צוללים, ובקושי ראיתי משהו במים. ביקשתי לשנרקל בשלישית ונעניתי בחיוב, וזה כבר היה הרבה יותר מוצלח.
מאד מומלץ להגיע עם גו פרו (זו המצלמה שקניתי בארה”ב מראש- 150 דולר לגו פרו סשן שהצמדתי אליה floaty-סוג של מתקן ציפה שניתן לאחוז בו במצלמה בתוך המים), וכן מצלמת סטילס של פולארויד (לא משהו, אבל נרכשה ב 40 דולר בוולמארט, והיתה כמעט באותו מחיר כמו מצלמות חד פעמיות).
כל השהייה במים, כאמור, היא 5 דקות, אבל עד שמוצאים מיקום ועד שעוצרים ועד ששולחים אותך למים, זה יכול לקחת 10-15 דקות, כך שעמדנו ונחבטנו במים שוב ושוב במשך שעתיים לפחות. השנירקול השלישי שלי כבר היה מושלם וקצרצר, קפצתי כמו שצריך והכנסתי את הפיה לפה רק אחרי הקפיצה (טעות שעשיתי בפעם השניה ולכן תיקנו אותה הפעם).
האם הייתי עושה זאת שוב? חד משמעית כן. חוויה שלא תשכח במהרה, גם למטיילת שבעה כמוני.
