אחרי קצת יותר משנתיים בארץ הקיץ הנוכחי שובר שיאי ביקושים לטיסות וחופשות עבור רבים בארץ ובעולם. בעוד שהענף משווע לחזרה מלאה לשגרה, נראה שהוא נתקל בלא מעט קשיים. למה זה קורה? מדוע מתבטלות כל כך הרבה טיסות ומתי סוף סוף זה יפסק?
אחרי שנתיים של סגר, אלפי מטוסים נותרו על הקרקע ולא טופלו כראוי, טייסים לא שמרו על ההכשרה ועובדים רבים התפטרו או פוטרו מהענף, בשל הסגר ואי הוודאות התעסוקתית. בעוד שענף התעופה עבר זעזוע של ממש, עם פתיחת השמיים, החלה ״תיירות נקמה״. כלומר תיירים שמפצים על הזמן שאבד בשנתיים האלו, ורוצים לטוס - וכמה שיותר. כתואצה מכך, ענף התיירות חזר מאפס למאה בשניות בודדות, עם פחות מטוסים, פחות כוח אדם ובעיקר - המון עומסים וביקושי שיא. כל זה גורם לביטול טיסות, אבל מהן בדיוק הסיבות?
קצב הביקושים עולה על זה של 2019 אך במקום לגדול – ציי המטוסים קטנו
במהלך הקורונה והסגרים העולמיים הביקוש ירד וכתוצאה מכך מטוסים רבים נכנסו לאחסון ממושך. כדי לשמור על כשירותם של המטוסים, חברות התעופה נדרשות לבצע בדיקות וטיפולים קפדניים ואסור לסטות משגרת הטיפולים. כל סטייה כזאת דורשת הפעלת פרוטוקול ״חזרה לשגרה״ שדורשת להשקיע כספים רבים ובעיקר כוח אדם שחסר מאוד.
כך לדוגמה, ערב טרום הקורונה, אל על הפעילה צי מטוסי 777, שנכנס להקפאה במהלך הקורונה, וזאת בשל ביקוש נמוך. המצב זזה אצל רבות מחברות התעופה שנתקלות בביקוש זהה לשל 2019, אך בפועל פועלות עם פחות מטוסים. כך גם השאיפות של חברות התעופה - לשבץ את אותן הטיסות, אך בפועל אין מספיק טייסים, מטוסים וכוח אדם שיאייש את הטיסות.
אלו ששרדו את תקופת הקורונה בענף – עכשיו נלחמים על התנאים
במהלך הקורונה ענף התעופה נאלץ להיכנס מתחת לאלונקה ועבר למצב הישרדות. נדרשו התאמות רבות, הן בהיקף כוח האדם והן בשכר. כלומר, עובדי ענף התעופה השתכרו במהלך הקורונה בשכר נמוך משמעותית ממה שהיה ערב טרום הקורונה. ביום שאחרי הסגרים, אותם עובדים עדיין השתכרו בשכר מופחת, אך מנגד הביקושים והתנועה חזרה למצב השגרה. המצב הוביל לכך שעובדים רבים נלחמים על תנאי העסקתם, ושובתים כנגד תנאי העסקה.
שדות התעופה מבטלים את הטיסות המתוכננות
שדות התעופה מגלים מהר מאוד שהם לא עומדים בעומסים: לחברות התעופה אין מספיק נציגי צ׳ק אין, לשדות התעופה אין מספיק עובדי ביטחון וסבלים להעמסה ופריקת המזוודות, וכך נוצרים פקקים אדירים. אפשר לראות את שדה התעופה סכיפול שבאמסטרדם שבו נוסעים מדווחים על המתנה ממושכת של לעיתים שעות רבות רק כדי להיכנס לשדה. שדות התעופה מבינים שעם כל השמחה של החזרה לשגרה וכמובן - הכסף שנכנס על כל נוסע שנוחת בשדה, הם לא מסוגלים לטפל בכל הנוסעים וזה מייצר בעיה בטיחותית וביטחונית. הסיטואציה גורמת לשדות התעופה לביטול הסלוטים (הטיסות המתוכננות).
ואילו שדות תעופה לא עומדים בעומסים?
שדה התעופה היתר׳ו שבלונדון נלחם בעומסים הכבדים, אך עיקר העומסים הן בקבלות המזוודות והעמסתן. בשדה התעופה סכיפול שבאמסטרדם מתמודדים אל מול עומסים חריגים בכל מה שקשור לשרשרת קבלת הנוסעים: החל מהצ׳ק אין ועד לביטחון כבודת היד. לעיתים, נוצרים תורים הדורשים המתנה של מספר שעות, וכך גם טיסות שנדחות בעקבות אותם העומסים.
מתי זה יפסק?
שוק העבודה השתנה במהלך הקורונה, ועולם התיירות והתעופה פחות קוסם וקורץ לצעירים ולמבוגרים. מרבית ענף התעופה מתקשה לגייס עובדים עם התנאים הנוכחיים. התורים הארוכים יסתיימו רק כאשר ימצא פתרון לכוח האדם, והעתיד הקרוב, נכון להיום, לא נראה מזהיר.
