פריחת החצב בירושלים
עם כל הכבוד לקשת בענן, ויש כבוד, בארץ השחונה שלנו החצב הוא סמל התקווה וההבטחה לכך שעוד יהיה טוב. העמוד הלבן והזקוף, העולה בחום הקיץ בשדות קוצים ובאדמה קשה ויבשה, מסמל שהסתיו בדרכו אלינו ובקרוב ידפוק על דלתנו. ההדר שבו הוא הניגוד המושלם לאבק הקיץ, וחוכמתו הרבה - כמי שמקדים את הפרחים האחרים ופורח בהדרגה - מעניקה השראה בימים שהראש מבקש מנוחה. בהמשך ארחיב על חוכמתו של החצב, שמקסימה אותי כל שנה מחדש.
לקראת ראש השנה פריחת החצבים בשיאה בכל רחבי ירושלים ואם חיפשתם סיבה להגיע לעיר הקודש - הנה עוד אחת.
על העיר המארחת - ירושלים
ירושלים, בירת ישראל והעולם כולו, מתאפיינת בשלל תכונות שונות, חלקן טובות יותר וחלק פחות. אפילו הרבה פחות. ועדיין יש בעיר הזאת יופי וקסם שאין בערים ומקומות אחרים. טיול בעקבות פריחת החצב יגלה לנו כמה מהאתרים היפים ביותר בירושלים ויכול לשמש בסיס לסיור ליום שלם:
גבעת התנ"ך - האתר הזמין, ואולי היפה ביותר מבין האתרים בהם פורח החצב בירושלים, הוא גבעת התנ"ך. מאות חצבים פורחים בה בימים אלה, רובם על המדרון הצפוני ממנו נשקף נוף מרהיב. השילוב של מאות החצבים ביחד עם הנוף המרהיב, הוא חוויה שאין להחמיצה.
בחלקה הצפוני של הגבעה ניתן לראות את כנסיית סנט אנדרוז - היא הכנסייה הסקוטית, ולכוון מזרח את גיא בן הינום, כנסיית הדורמיציון, והצד המערבי של חומת העיר העתיקה. ביום טוב המדבר וממלכת ירדן מבצבצים באופק. מצידה השני של הגבעה, לכוון מערב, אפשר לצפות בשכונות ירושלים שמחוץ לחומות - מהמושבה הגרמנית ועד טלביה.
שמה של הגבעה אמנם שגור בפי כל, אך מקורו ידוע למעטים והוא מודרני בהשוואה להיסטוריה הסובבת אותה, ומבוסס על רעיון משנות השישים של המאה העשרים להקים על הגבעה מרכז בינלאומי לתנ"ך. תוכנית שהסתיימה בהנחת אבן הפינה לפני למעלה מחמישים שנה ולא זכתה להתקדם מאז, וטוב שכך.
חנייה ציבורית נמצאת בצידה הדרומי של הגבעה. אפשר לחנות במתחם התחנה, ולשלב עם ביקור וארוחה במתחם. חובבי ההליכה יוכלו להמשיך לפארק המסילה בואכה המושבה ושכונת תלפיות.
גיא בן הינום והר ציון - צפונה ולמטה מגבעת התנ"ך מתחיל גיא בן הינום, המסתיים אי שם בים המלח. אמנם מקור השם הוא באמונה הקושרת אותו לגיהנום, אבל בימינו מדובר באחד האתרים המוצלחים בירושלים.
פריחת החצבים בגיא מתחילה בצדו הצפוני של גשר בן הינום - הגשר התלוי הארוך בארץ. תחילה תראו חצבים בודדים, אבל ככל שתלכו מזרחה כמות החצבים תלך ותגדל והיא מגיעה לשיא בבית הקברות סמבוסקי, אתר קבורה יהודי שנחרב כולו. מי שיתמיד יזכה לכמות מרשימה מאד של חצבים ולנוף להר הזיתים, הר הצופים, מדבר יהודה ושכונת אבו תור.
חובבי האינסטה, ובכלל - לא יפספסו את ההזדמנות לצילומים על הגשר התלוי; חובבי החקלאות - ייהנו מהחלקות שניטעו בעמק, כמו גם מחוות הגיא המקסימה והמטופחת להפליא; חובבי האקסטרים - יוכלו להתנסות באומגה הפועלת לסירוגין; וחובבי ירושלים - מעשרות האתרים הסמוכים בעיר העתיקה ובשכונת משכנות שאננים הסמוכה.
* עבדכם לא חש סכנה, אבל מדובר באיזור שסמוך מאוד לשכונות ערביות וחורג מעט מירושלים המודרנית. נשק או הליכה בקבוצה יכולים לשפר את התחושה.
מורדות רמת רחל - בחלקו הצפוני של הכביש העולה משכונת הר חומה לגבעת המטוס, במורדות רמת רחל, פורחים אלפי חצבים. אפשר ליהנות מהם תוך כדי נסיעה, ואפשר לחנות סמוך למנזר מר אליאס, לחצות את הכביש ולשוטט ביניהם בהנאה.
שדה נוסף נמצא סמוך לגבעת המטוס מעל המנזר, אבל הוא אינו מומלץ מאחר שכיום מבוצעות עבודות הרחבה ובנייה משמעותיות באיזור.
עמק המצלבה - מדובר באחד המקומות הקסומים בירושלים, ובעונה הזאת החצבים זוקפים קומתם מעל המנזר ומביטים בו בכובד ראש, הראוי למקום שבו צמח העץ ממנו הכינו את הצלב עליו נצלב ישו. השיטוט בשבילים הרבים מומלץ תמיד, כמו גם הביקור בשדרת המוזיאונים הסמוכה ובספרייה הלאומית המרהיבה.
גבעת הירח - חצבים בודדים, אבל הקירבה לגן השושנים (לא טעיתי) ולמתחם האנסן מצדיקים את הביקור. מי שיגיע יוכל ליהנות משלל ציפורי שיר המדלגות בין השיחים ומשמיעות סרנדה של ציוצים.
מנזר מר אליאס - למרבה הצער מאות החצבים באתר הזה נחתכו ביד גסה ורעה זאת השנה השנייה ברציפות. איני יודע מי האחראי, אבל כולי תקווה שייתפס.
כמה מילים על החצב:
נתחיל בחוכמת החצב וכוחו, המהווים מקור השראה בלתי נדלה ממש. שמו על החצב יכול להיקשר לזמן פריחתו - הוא מתחיל לפרוח באמצע חודש אָב (חצי אב) , או בתכונתו לשלוח שורשים באדמה הסלעית עליהו הוא גדל - חוצב את דרכו בין הסלעים.
למי שלא מכיר - הנה כמה מתכונותיו הטובות:
1. סבלנות - החצב מפגין סבלנות מופתית ממש בהמתנה לזמן הנכון לפרוח;
2. חוש טיימינג - החצב פורח לאחר שכמעט כל הפרחים האחרים כילו כוחם ולפני שפרחי הסתיו יתחילו לפרוח. כך הוא מבטיח בלעדיות בממלכת ההאבקה הקשוחה;
3. נחישות וכוח - רוב השנה החצב נחבא אל הכלים, אבל בזמן שאיננו רואים אותו, הוא ממשיך לחצוב ולהעמיק בין הסלעים ומבסס את אחיזתו בקרקע;
4. חכמה - פרח החצב נפתח בחצות הליל, על מנת למשוך בצבעו הלבן את חרקי הלילה. הוא ממשיך לפרוח ל - 24 שעות ומושך אליו גם את חרקי היום. כמו כן, עמוד התפרחת של החצב גדוש במאות פרחים, אך הם אינם פורחים יחדיו, אלא נפתחים בהדרגה מלמטה למעלה כאשר כל פעם קבוצה אחרת פורחת. כך מבטיח החצב לעצמו זמן פריחה ארוך ומגדיל את זמן ההאבקה וסיכוייה;
5. הגנה עצמית - חלקיו של החצב רעילים ומרבית בעלי החיים נמנעים מאכילתם;
6. הכרה בערך עצמו - אף שמרבית השנה הוא נחבא אל כלים, בבוא הזמן החצב אינו מתבייש, עולה מעלה - מעלה ומכריז על עצמו בגאווה ובזקיפות קומה.
בזכות תכונותיו זוכה החצב לתשומת לב רבה - מהדבורים ועד המשוררים, והוא נחשב כמבשר הסתיו בישראל ובמקומות אחרים.
ואסיים במה שמן הסתם ידוע - יש מקומות רבים בהם פורח החצב (מרמת הגולן ועד שדה בוקר), אבל אין מקום כמו ירושלים.
נ.ב. כל התמונות שלי. מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק - https://www.facebook.com/ofiraharontal
