בסוף חודש יולי וכל חודש אוגוסט טיילנו אשתי, אני והילדים (1.5 ו4). אציין כי אנחנו דתיים ולכן בשבתות לא טיילנו וכמו כן האוכל אותו אכלנו היה כשר (ברוב הטיול בישלנו).
טיסה- תל אביב טורונטו- ביקור במפלי הניאגרה- כולל הסירות שהילדים נהנו בסף הכל אם כי יצאו סחוטים והיה קשה לשכנע את הקטנציק לשים את מעיל הגשם.
ביום השני טיילנו קצת בטורנטו- נציין כי אין בעיה למצוא מסעדות/ סופרים כשרים שם.
טיסה טורונטו- קלגרי- טיילנו בקלגרי בעיקר בFISH CAMP ועשינו קניות לשבוע לאחר מכן, בו יצאנו לרוקיס. (יש סופר שמוכר מוצרים כשרים -SOBEYS).
ביום ראשון יצאנו ללייק לואיז- הגענו באיזור הצהריים- הגענו לחניונים מאוד קרובים ולא היה לנו בעיה למצוא מקום שכן תחלופת האנשים שם די גבוהה. תכננו לעשות מסלול סביב האגם אבל נכנס בנו איזה דרייב והילדים והגב שלי זרמו עם זה אז החלטנו לעלות ללייק מירור, תוך כדי העלייה וההבנה שזה לא כזה נורא עם הילדים (3 ק”מ עלייה ולאחר מכן את זה בירידה) המשכנו גם ללייק אנט- שכמובן אסור להפסיד! למעלה יש בית תה מאוד נחמד ויש ספספלים לשבת ולנוח אל מול הנוף/ האגם המשגעים.
לאחר שעזבנו את לייק לואיז חשבנו להכנס לאגם מוריין שלא היה חסום באותה שעה אבל היה פקק בכניסה לחניה החלטנו לחזור פעם אחרת.
לנו במלון בלייק לואיז- MONTAINERER- מלון נחמד- חדרים ליד הרכבים כמו שביקשנו- שם בישלנו ארוחת ערב.
ביום לאחר מכן יצאנו לכיוון הכביש לג'ספר- הייתה ראות קצת מבאסת בגלל העשן מהשריפות בבריטיש קולומביה אבל עם זאת הנוף מדהים. עצרנובאגמים בדרך- כולל בעלייה לתצפית על אגם PEYTO- אין לי מושג למה לא מאשרים לרכבים לעלות למעלה להחנות ופשוט להגיע לתצפית- אבל זה מה שאנחנו עשינו ולא הייתה שום בעיה.
עלינו את הPARKER RIDGE לצורך הצפייה על הקרחון- היה די קריר והילד נרדם לי על הגב וקצת קפא מקור אבל הנוף ממש יפה כמה מאות מטרים לאחר תחילת המסלול לאחר שחצית את קו העצים העליונים. למעלה הנוף מדהים אם כי היה קצת קריר לילדים.
הגענו לאטרקציה של הCOLUMBIA ICEFIELD בידיעה שאין מקום (בבדיקה יום לפני כן באתר)- הסתבר שלא חסר מקום וכל רבע שעה יוצאים 2 אוטובוסים. הילדים מאוד נהנו מהניסעה באוטובוס המיוחד ומהקרח עם המים המופשרים בתוכו- אטרקציה קצת יקרה אבל שוב לילדים זו הייתה חוויה שהם דיברו עליה כמה ימים. מה שעוד הוסיף לאטרקציה זה שבצד הדרך ראינו 3 דובים שחורים וכמובן שלילדה זה נהפך לסיפור של זהבה ו3 הדובים...)
המשכנו משם לגספר למלון TONQUINN INN בו לקחנו חדר עם מטבח כולל גז ופינת אוכל.
יום לאחר מכן היה צום תשעה באב אז לקחנו אותו באיזי- תכננו לעלות להר EDITH CAVELL – כשהגענו לשם הבנו שצריך פרמיט שמשיגים אותו ב8 בבוקר במרכז מבקרים.
המשכנו לאגם מליין – בדרך עברנו את אגם מדיסין- באגם מליין בגלל הצום החלנו ללכת על המסלול הקל יותר של הMOOSE LAKE LOOP- היה נורא שקט ומסלול כמעט ולא מתויר בסופו מגיעים לאגם יפהפה ובגלל שלא מתויר אתה כמעט לבד שם מאזין לציפורים.
אחר הצהריים נסענו לאגמים ליד גספר- פירמיד ופטרישיה ונחנו שם קצת.
יום לאחר מכן ב7:50 הייתי כבר במרכז מבקרים- כשהגעתי ראיתי תור בסלאלום לצורך קבלת הפרמיט- בערך 100 איש ללפני עומדים בשקט בלי דחיפות ומחכים לתורם. מסתבר שהזמנים לבוקר כבר נלקחו יום לפני כן ולכן נשאר 14:30 ו16:00- הייתי בין האחרונים שהצליחו להשיג את הפרמיט ל14:30…
היה יום עם ראות מדהימה חזרנו לכיון המליין שם עשינו את הקניון עד הגשר הרביעי והמשכנו לגשר החמישי עם הרכב, עצרנו בכמה נקודות תצפית מדהימות בדרך. נסענו למפלי אטבסקה. ואז בדרך עצרנו במקום מדהים על הנהר הזורם ובישלנו ארוחת צהריים.
עלינו להר EDITH CAVELL- עשינו את המסלול הקצר עד לאגם עם קרחון המלאך מעליו ובתוכו.
לאחר מכן ירדנו לאגם היפהפה כק”מ מתחתיו שם נכנסו למים שהיו קפואים- אבל הייתי חייב!
התחלנו נסיעה לכיוון אגם לואיז אליו הגענו עם רדת החשיכה.
יום לאחר מכן רציתי לנסות את אגם אוהרה (ניסיתי לתפוס את האוטובוס 3 חודשים מראש בדיוק בזמן אבל תוך כמה שניות מעטות כל ה3 חודשים בהם האוטבוס קיים נתפס ולצערי לא הצלחתי לתפוס מקום!)- הגעתי לאיפה שהאוטובוס באיזור 9:30 – העובד שם טען שיש לי סיכוי של 1% שמישהו לא יופיע וכשהסברתי לו שאנחנו 4 (לא עניין אותו ששניים מהם ילדים)- הבנתי שאין סיכוי בכלל שאוכל לעלות. הסתבר לי ממנו שבאוטבוס של 10:30 יש מקום רק ל10 אנשים (נשארים מקומות פנויים על האוטובוס אבל הם לא מעלים כדי להגביל את כמות האנשים שעולה להר).
המשכתי באיזור הYOHO לרכבת הספירלית, לאגם אמרלד שהלכנו קצת מסביבו, מפל טקקאו. ואז ככל שהתחלנו לרדת למטה לכיוון הWAPTA FALLS נהיה אפור כתוצאה מהעשן. כשהגעתי לWAPTA FALLS תכננתי לעשות לבד את המסלול אבל הריח של הפיח היה נוראי ולא ניתן היה לנשום ולכן החלטנו לא לבצע את המסלול ועלינו חזרה לכיוון אגם מוריין.
אגם מוריין באמת היה חסום- חיכינו בחניון 100 מטר ממנו 5 דקות עד שהכביש נפתח ונכנסנו פנימהץ אגם מ-ד-ה-י-ם- התמונות שיצאו לנו שם כאילו הצטלמנו ברקע של תמונה! בדרך מהאגם ראינו דב במרחק 10 מטר מאיתנו – מראה מרהיב לחיה עצומה.
המשכנו לבאנף- עלינו למעיינות החמים והילדים ממש ממש נהנו שם. ישנו שם מחוץ לBANFF במלון שנקרא יוניפר- מלון מצוין אבל כדי להכנס לבאנף צריך רכב…
יום לאחר מכן ביום שישי נסענו לקניון גונסטון- ולאחר מכן חזרנו לקלגרי לשבת
בלי ספק- בשבוע הזה ראינו את הנופים המדהימים ביותר שראיתי בחיי- הזהירו אותי מראש שלאחר מכן יהיה קשה להתלהב מנופים תקופה- ובאמת צדקו לגבי החלק של ארצות הברית אם כי גם ביוסמיטי, ציון וברייס יש נופים אחרים ויפים.
