יצאנו בטיסה ישירה מבן גוריון לעיר סלוניקי ביוון.
התכנון כלל בעיקר את אזור צפון יוון מהעיר סלוניקי שם שהינו כיומיים, עיר נחמדה עם נמל וטיילת, עם ממצאים ארכאולוגים וזיכרונות מתקופה שבעיר חיה קהילה יהודית ענפה וגדולה למעלה מ-50% מתושבי העיר היו יהודים (בית הכנסת והמוזיאון היהודי מרשימים ומומלצים)
מסלוניקי נסענו לעיירה ורג'ינה, הכוללת אתר ארכאולוגי מדהים של קברים במקום המכונה - "התל הגדול" (Μεγάλη Τούμπαα) ..
בכלל העיירה כולה וסביבתה מלאה בחפירות וקברים עתיקים, יש הרגשה שאם תלך לשדה ותחפור, תגלה בוודאות ממצאים ארכאולוגים.
וורגינה הייתה הבירה הראשונה של המקדונים והחפירות בה החלו במאה ה-19, נמשכו בתחילת המאה ה-20 והתגליות בתל הגדול, התגלו בשנות ה-50, 60 במאה הקודמת.
המקום מכיל 4 קברים של משפחת המלוכה, משפחתו של אלכסנדר הגדול וממצאים ארכאולוגים רבים מלפני הספירה.
מורג'ינה שם לקחנו צימר נפלא, נסענו לוריה ולפקדיה, ערי מצוק מרשימות היושבות מעל עמק, ולאדסה, עיר מצוק נוספת ומרשימה במיוחד בזכות הנחלים והיובלים הזורמים בעיירה שמתנקזים למפל אחד גדול ומרשים, אותו ניתן לראות ממרפסות תצפית וגם ממנהרה חצובה בהר מאחוריו.
מאדסה נסענו לקסטוריה, הסופרלטיביים מדברים על העיר היפה ביוון, העיר שוכנת לשפת אגם אורסטיאדה, יש לה טיילת ונמל דייגים ביקרנו במערת הנטיפים dragon cave המרשימה, (נשאלנו שם מאיפה באנו וקיבלנו אייפד עם הסברים בעברית).
מקסטוריה נסענו לעיירה קוניצה, חצינו אותה ישירות לגשר האבן הרומי הגדול החוצה נהר, עלינו על הגשר והלכנו לאורך הנהר בטיול פסטורלי לכיוון המנזר שנמצא כ-4 ק"מ משם, אנחנו הסתפקנו בקילומטר אחד של הליכה וחזרנו לרכב, משם נסענו לעיירה אריסטי, גם היא מכפרי זגוריה היושבות על שפת המצוק, עיירת מעבר קטנה ונעימה המשקיפה על העמק, שם עצרנו לארוחת הערב לפני שנגיע ליעד הסופי ליום זה, הכפר פפינגו.
הדרך בין העיירות אריסטי ופפינגו, דרך נחש מרשימה שמתפתלת למעלה ההר, הכפר פפינגו אחד הכפרים המרשימים שהיינו בו, כפר מטופח מלא צימרים מרשימים ובתי קפה, סביבו מצוקי ענק, שם לקחנו צימר מושקע ומטופח.
למחרת ועל פי המלצת בעלת הצימר, נסענו למקרו פפינגו, אולם האטרקציה המפתיעה הייתה בדרך לשם, לפני גשר האבן משמאל, יש דרך המובילה לערוץ נחל מדהים, בערוץ כולל בריכות מים, כ-200 מ' הליכה תוך קפיצות מגדה לגדה, מתוך כ-50 מטיילים שפגשנו במקום, כ-40 היו ישראלים.
המשכנו למקרו פפינגו, כפר מדהים על מצוק, אין בו חניה ולכן חונים ליד הכנסייה למעלה ויורדים רגלית לטיול בכפר, האווירה והנופים הם הקסם של המקום, התענגנו שם כשעה וחזרנו לרכב כדי לנסוע חזרה לאריסטי, בדרך לפני אריסטי, עצרנו בצד הדרך ליד פלג של נחל עם בריכה, מצוק וגשר, די כדי למשוך לכאן תיירים שרובם דוברי.......עברית (שני טיולי ג'יפים ובודדים)
מאריסטי יוצא כביש (מהכיוון שהגענו פניה שמאלה ליד המסעדות) לכיוון הכפר ויקוס כשהיעד הוא הקניון ויקוס שהוכר על ידי ספר השיאים של גינס כקניון העמוק והצר ביותר בעולם, לא התכונו לרדת למסע טרק למטה (מסלול של 12 ק"מ), הסתפקנו במרפסת תצפית שיש בכפר (סיבוב מעגלי).
מהעיירה ויקוס המשכנו לעיירה מונודנדרי, עיירה קטנה ומצועצעת, משם נסענו כ-6 ק"מ ל-Oxia נקודת תצפית מרשימה על קניון הויקוס, בדרך עוברים את יער האבן ומגיעים לסוף הכביש, עוצרים, הולכים על שביל מסודר כ-100 מ' עד לשלט (בעברית) שממליץ לא להמשיך מפאת הסכנה בהליכה על הצוק.
בדרך ממונודנדרי לעיירה קיפי עצרנו ליד גשר אבן עתיק שעומד ליד צוק ענק בסמוך לכביש, השעה הייתה שעת בין ערביים והתמונה של הגשר, הנחל והצוק הייתה מאד פסטורלית.
לפני קיפי יש גשר אבן בעל 3 קשתות, עצרנו למעלה וירדנו בשביל מסודר למטה איליו.
את היום סיימנו בעיר ליאונינה, העיר השלישית בגודלה ביוון עם אגם גדול הסתובבנו בטיילת המטופחת שלה ונכנסנו לסיור בין החומות בעיר העתיקה שם ביקרנו במוזיאון שבחלקו מקדיש מקום של כבוד לקהילה היהודית שחיה פה עד שנלקחו למחנות ההשמדה ובהמשך נכנסנו גם למסגד הגדול.
בדרך למטאורה הגענו לעיירה מצ'ובו עיירה אלפינית טיפוסית, כולה בנויה לאלפי התיירים שמגיעים לכאן, עשרות מלונות, מסעדות, חנויות ממכר ובתי קפה, יש בה גם יקב ומפעל לייצור גבינות אבל גם בעיירה כזו שמתבססת על תיירים, אין שילוט באנגלית ואין משרד מידע לתיירים, בימי השיא לא ניתן למצוא פה חנייה אבל כשאנו הגענו לשם זו לא הייתה בעיית חניה.
המשכנו ממצ'ובו לכיוון מטאורה הדרך מתפתלת לשם, אורכה כ-70 ק"מ וזמן הנסיעה כשעה וחצי. בסמוך למטאורה והמנזרים התלויים שלה, יש שתי ערים, קאלמבקה וקסטראקי, הגענו דרך קאלמבקה למלון שלנו התארגנו ויצאנו לנסיעה של 5 ק"מ לעיירה קסטראקי ומשם לאזור המנזרים.
כל סופרלטיבים שיאמרו על המקום הזה לא יוכלו לתאר את החוויה שבה עומדים לפני צוקים תלולים שמגיעים עד 400 מ' ויותר, למעלה יש מנזר מרשים ואתה מנסה לתאר איך לפני 600 שנה מישהו הצליח לטפס למעלה ולבנות שם מבנים כאלו.
הקדשנו את השעות האחרונות של היום כדי להכיר את כל 6 המנזרים שפעילים במקום ולהחליט למי להיכנס למחרת.
סה"כ כ-9 ק"מ בין הצוקים והמנזרים, בנוף מרשים כשלמטה העיירה קסטראקי.
המנזרים פתוחים מידי יום בין השעות 9-17 פרט ליום ג' שסגור.
החלטנו להיכנס למנזר הנשים (יש 2 מנזרי נשים) ומנזר גברים שנמצאים בשני קצות האתר.
למחרת יצאנו מהמלון בבוקר ונסענו למנזרים שתכננו לראות, הפעם הדרך ומגרשי החניה היו מלאים, חנינו בכביש בחוץ, שילמנו כרטיס כניסה (2 יורו למנזר הגברים, 3 יורו למנזר הנשים) ונכנסנו, הטענה אומרת שבין מגרש החניה למנזר הגברים הגדול יש כ-300 מדרגות, לדעתי, אולי הלוך וחזור, הבהילו אותנו שזה קשה, אבל ממש לא קשה, 10 דקות עלייה ומגיעים למנזר מגאלו מטאורו זה שמו, ממש כפר קטן על צוק, מבנים מרשימים, נופים מדהימים וחוויה מיוחדת.
משם המשכנו למנזר הנשים איו סטפנו, מרשים קצת פחות, סיימנו את פרק המנזרים ויצאנו כשפנינו לאתונה, חיכתה לנו דרך של כ-350 ק"מ מפותלת למדי שלקחה כ-5 שעות נסיעה.
באתונה החזרנו את הרכב, נשארנו שם יומיים (זה מספיק לחלוטין) וחזרנו בטיסה לישראל.
סה”כ היינו ביוון בטיול זה 9 ימים.
