השכמה מוקדמת, מחכה לנו יום ארוך של נסיעה ממדוריי למונאר במדינת קראלה. מצפים להקלה מסוימת מהברדק של טאמיל נאדו. הלילה עבר בסדר ללא תקלות למרות המלון הלא מפנק שלנו.
עוצרים אחרי 20 דקות לארוחת בוקר בדאבה על הכביש ומתפנקים במאסאלה דוסה מעולה וצ'אי. בהמשך נוסעים לאורך שדות אינסופיים של אורז ואח"כ מטעים עצומים של עצי קוקוס. בעצירה הבאה מעמיסים אננסים ופאפיה. יאמי. סרי עוצר מאחורי משאית נוסעת של בקבוקי שתייה. תקנו אצלו מים מינרלים. צדק, קנינו כמות לשבוע הקרוב.
לצערנו, הדרך כמעט הוכפלה היום. במקום לחתוך ישר למונאר, חייבים להדרים לגבול קראלה לעיר קומילי (שאליה אנחנו מתוכננים לחזור מחרתיים) כדי שסרי יוציא אישור כניסה לקראלה. חבל שלא אמרו לנו, היינו מסדרים את המסלול אחרת. התוואי משתנה. עוזבים את הפלאטו ומתחילים לטפס לקראלה.
לאחר קבלת האישור בקומילי, עולים לכביש לכוון מונאר. עוד 100 ק"מ של עליות מליון סיבובים! לאחר כמה קילומטרים, רצף של מטעי תבלינים. אטרקציה תיירותית. עוצרים באחת מהן. מקבלים מדריכה צמודה לשעה של הסברים בתוך גן התבלינים. יש שם הרבה צמחי תבלין לבישול ורבים אחרים לריפוי הירוואדי. כמובן שהביקור מסתיים בחנות התבלינים המשפחתית. קנינו כמה תרופות שרצוי שגם מאד נאמין ביכולתן, ורמי פירק את מדפי התבלינים לבישול.
ממשיכים הלאה בעליות. באחד מפיתולי הדרך, פועלות מלקטות וממיינות פולי קפה טרי. מראה מאד מעניין. הדרך עולה בנוף אירופאי ירוק, רק שהצמחייה די טרופית. מטעים של הל מלווים אותנו דקות ארוכות. אמנם עליה ל 1600 מטר, אבל 100 ק"מ אורך בעלייה מתמדת הופך לדרך מאד מתישה. אין רגע של הפסקה מהסיבובים. ואז לאחר אחת העיירות, משתנה הנוף ברגע ונפרשים מולנו מרחבים עצומים של גבעות והרים מכוסים במטעי תה ירוקים. קילומטרים עד האופק של מטעים. נוף מדהים.
באיזה שלב, הכביש הופך לסינגל, רק שהתנועה עדיין דו סיטרית. לאחר מכן חולפים מעל אגם מדהים, גם כאן הכל בינות לשדות צפופים של שיחי תה. עוצרים בסיבובים ומצלמים. הכל נראה כמו פאזל ענק ירוק. סרי נוהג בזהירות בכבישים הבלתי אפשריים, מחליק ליד משאיות שחולפות לידינו בכביש שבקושי מספיק לאופניים.
לקראת שש וחצי מגיעים סופסוף למונאר. מגיעים לחדר שהזמנו. מגלים חדר קטנטן עם מיטה זוגית... מה קרה? אומר לנו הבעלים "חשבתי ששני אחים עם אבא, מדובר על שני ילדים שיכנסו למיטה אחת". אינטליגנט, איך ילדים אם האבא בן 83? עברנו למלון הצמוד. למזלנו יש חדר לשלישיה פנוי. לקחנו. אבא מאד מצונן, הוכנס למקלחת חמה, קיבל תה ושוקולדים ולמיטה. יצאנו לאכול משהו קטן עם ההודים מהסביבה, חזרה לחדר, כביסות, מקלחות, סקייפ. ולישון. מחר מטיילים במונאר ונשארים לישון כאן עוד לילה.
