באפריל 2015 נסענו לקובה דרך פנמה ונמסר לנו כי 6 ימים הם מעל ומעבר בפנמה!!! לאחר רכישת כרטיסים התחלנו לנבור מה עושים(זה היה יעד ביניים קצר) וגילינו אוצר!! פנמה יפה , הנופים , האיים, האוכל!!
התחלנו בחיפוש מדריך ובאמצעות חבר מצאנו מדריך ישראלי החי בפנמה מזה 30 שנה- מוטי חן מ”הקיבוץ של ריטה" בחבל צירוקי בדרום מערב פנמה. (אנחנו לא נוהגים להשתמש בד”כ בשרותי מדריך במקרה זה הזמן הצריך וההימור היה מוצלח).מוטי שיכן אןתנו בעיר פנמה במלון GRACE אשר היווה את הבסיס בעת שהותינו .(מלון מקסים נוח, במרכז העיר.)
פנמה העיר נחמדה אינה מצריכה מעבר ליום או חצי יום . תצפית לתעלה שמרגש לראות טכנולוגיה עתיקה(כעת חגגו 100 שנה לתעלה)עדיין עושה את העבודה.
למחרת הגעתינו נסענו והפלגנו לאיי סאן בלאס- טריטוריה אוטונמית של שבט קונה יאלה בתוך פנמה- המעבר אליה הוא באמצעות דרכונים ורכב 4X4 (חשוב לדעת) סאן בלאס זו מערכת מעל 400 איים של חולות לבנים דקלים וצבע המים כאלו נצבע בטורקיז. בחלקם ניתן לשהות בתוך בתי קש (מיטות -מאוד בסיסי אך משרת את השהות במקום) . מוטי המדריך שהיה איתנו כל העת דאג לקחת אותנו באמצעות סירה לשמורת כוכבי ים הנמצאת על שונית מאוד רדודה בתוך האוקינוס. שהינו בסאן בלאס יום וחצי ובדרכנו חזרה בהפלגה הגענו לכפר אינדאנים במקום מגוריהם של אנשי השבט אשר נוהגים לשמר את תרבותם סגנון החיים שאמנם מושפע מהקדימה אך המסורת הפנימית משתמרת..
ביום השלישי סיכמנו על טיסה לחבל ציריקי לעיר דויד (במקום נסיעה של 7 שעות לכל צד) טיסה לצד עולה 89 $ .
הרים גבוהים, נהרות, אזור פורה מאוד חקלאית.
באזור זה מתגוררים שני שבטים של אינדיאנים והמעניין מבניהם הינו שבט האומברה המתגורר על גדות הנהר צ'גראס שעליו שטנו באמצעות קאנו – במים רדודים – אל עבר מפל קטן שמימיו קרים אך זו הייתה הרגשה מרעננת , בתקופה זו מזג האוויר חם מאוד. קבלת הפנים הייתה נחמדה האינדיאנים היו לבושים בבגדי החרוזים שלהם הצבעוניים .. .הילדים הנשים הגברים .קיבלו את פנינו בשירה ובתופים והסבירו בהנאה וגאווה על חייהם ודרך ניהולם. התכבדנו בארוחת צהרים שהוגשה בתוך עלים עם בננה מטוגנת עוף וארז ולקינוח אננס ושאר הפירות המקומיים.. ואיך לא יצאנו יחד במחול.
בוקטה - עיר הקפה- עיר קרירה עקב מיקומה. לא רחוק מהר הגעש. עיירה קטנה שופעת פרחים ובסביבתה מתקיימת חקלאות מסורתית.
את הערבים העברנו ב”קבוץ של ריטה” אותו מנהלים מוטי ובת זוגתו ריטה שהציעה לנו אוכל מקומי, טעים עד מאוד וכל יום יצאנו עד שעות הערב לחרוש את האזור כמו נקבת מים חמים אשר ההגעה אליה היא התבצעה באמצעות סוסים., חוות סיגרים שהשתתפנו בגלגולם ועוד.
פנמה כייפית והמינימום המומלץ 10 ימים. אין ספק כי ממולץ להעזר במדריך המקל על ההגעה למקומות השווים ביותר ואכן מוטי מה”קבוץ של ריטה” היה שם לסייע לנו בחוויה הקצרה. https://youtu.be/ARdB1NOy0Vc https://youtu.be/kjQFygQryqM
תהנו- לאה
