חזרנו עכשיו מטיול בן 12 יום בג'מייקה.
בחרנו את ג'מייקה מאחר וזה אחד הקריבים היחידים שדוברים אנגלית.
חשבנו שנגיע לחופים בתוליים, מוסיקה טובה, אוכל טוב, ורום.
לאחר מסע מפרך ממקסיקו (אין טיסות ממקסיקו לג'מייקה, צריך לטוס למאימי ומשם למונטיגו ביי) הגענו ליעד המיוחל.
מנמל התעופה לקחנו מונית למלון שהזמנו Gloucestershire Hotel במונטיגו ביי.
המונית עלתה 20$ והנסיעה ערכה 7 דקות. ממש גזל. אבל אני יודעת שתמיד הנסיעה הראשונה תהיה היקרה ביותר.
הגענו למלון שהיה ממש נחמד. לא מלון 5 כוכבים אבל יחסית לעלות שלו היה בסדר גמור.
המלון יושב ממש מול חוף דר. קייב – שזה אמור להיות החוף הכי יפה במונטיגו ביי.
הגענו לקראת צהריים והחלטנו לצאת לחפש אוכל.
דיברנו עם הקבלה והם המליצו לנו על “פורקס פיט “ (pork pit) שנמצא מרחק 5 דקות מהמלון.
בג'מייקה האוכל המקומי מאוד עשיר, אחת ממנות הדגל זה הג'רקי. בשר (עוף/בקר/חזיר) שבושל כ12 שעות על גחלים. הבשר יוצא קריספי ומעולה. התבלינים מצויינים.
בכל מקרה, בדרכנו לשם עצרו אותנו עשרות אנשים והציעו את שירותם: מזכרות, שירותי מוניות, הדרכה, אוכל, סמים- מה לא… הליכה של 5 דקות לקחה לנו קרוב ל30 דקות וזאת מאחר שלא רצינו לפגוע בכבודם של המקומיים. גם קראנו שאין להתייחס אליהם בחוסר כבוד ופשוט עלינו להגיד בנימוס “לא תודה”
טיילנו מחוץ לעונה (ספטמבר) ולכן היינו התיירים היחידם, היינו הלבנים היחדים באזור, בטלנו בשטח ואי אפשר להסתיר שאנחנו תיירים. (הג'מייקנים שחורים מאוד)
היינו בשוק טוטאלי במשך יום וחצי ואז, פתאום ניגשה אלי בחורה במלון ואמרה לי – שמעתי עברית. זה היה עוד זוג ישראלים שגם הוא חתף שוק מהשהות שלו במונטיגו בייץ גם הם פחדו לצאת מהמלון.
יחד החלטנו להתגבר על המשבר ולהמשיך בטיול. בערב נסענו ללגונה זוהרת (לומינס לגון) חוויה מעניינת אך מתויירת מדי (לגונה שחיים בה מקרו אורגניסמים קטנים שזורחים בעת מגע – ז”א שאם אתה שוחה- כל המים זורחים… מגניב לאאלה)
לנו יהיה עוד לילה במלון , והם עזבו למחורת לאוצ'ו ריאוס. החלפנו טלפונים וחיכינו להסבר שלהם על אוצ'ו ריאוס.
למחורת הם שלחו לנו תמונה של מפרץ יפיפה וכתבו לנו שהם בגן עדן.
ישר הזמנו מקום למלון Kaz Kreol Beach Lodge . לקחנו מונית לאוצ'ו ריאוס ובדרך נסענו לתשעה מייל- כפר הולדתו של בוב מארלי שם הוא גם קבור. עשינו סיור בביתו ובמקום קבורתו. חובה ללכת עם מדריך שלרוב לא נותן לך יותר מדי אינפורמציה מאחר והוא כל הזמן מעשן וצוחק , אפילו הכינוי שלו זה משוגע (CRAZY) אבל היה נחמד. תיירותי ונחמד.
ואכן סוף סוף גילינו שג'מייקה זה לא רק מציקים אלה יכול להיות גם נופש אמיתי.
המלון ממוקם במפרץ שקט כ5 דקות מהעיר אוצ'ו ריאוס (או בשם המקומיים אוצ'י) המפרץ קסום ויפיפה- רחש המים נכנס לתוך החדר ושקט. והכי חשוב אין מציקים.
יומים היינו בגן עדן, אכלנו במלון, שתינו במלון, לא היה חסר לנו כלום!
אפילו החלטנו לנסוע ל”בלו הול: שזה אטרקציה נחמדה ביותר, ללכת בין מפלים במים בצבע טורכיז מהמם! (זה אותו קונץ כמו דניס פולס רק עולה 10 דולר במקום 50)
אחרי 3 ימים מופלאים עברנו לנגריל.
שוב לקחנו נהד מונית שיקח אותנו מאוצ'ו ריאוס לנגריל – נסיעה של 3 שעות. עלה לנו 150 דולר והתחלקנו עם הזוג הנוסף.
הכבישים בג'מייקה טובים הנהגים קצת פחות. נוהגים בצד השני של הכביש (הם היו תחת קולוניה אנגלית עף לפני 50 שנה.)
נגריל קצת מזכירה את סיני, חוף יעם מקסים מלונות על החוף וממש גן עדן.. כמובן ששוב היו מליוני מציקים.
כל אחד מציע לעשות לך צמות, אולי בא לך קוקוס, צמיד, סמים, סמים, סמים.. זה פשוט לא נגמר.
ישנו במלון Travellers Beach Resort שהוא ללא ספק התמורה הכי טובה לכסף ששילמנו.
חוף ים פרטי, חדרים מפנקים, בריכה כיפית ובר בתוך הבריכה. כל ערב היו פעילויות (מסיבות/הופעות/קריוקי) היה ממש נעים ונחמד.
אבל כמו שאמרתי מציקים על החוף ללא הפסקה.
אי אפשר לטטייל על החוף הקסום (7 מייל שזה כמו 15 ק”מ חוף לבן וקסום) בלי שכל שניה יעצרו אותך ויהרסו לך את החוויה.
ממליצה בחום לעשות הפלגה לשנרקל. שווה מאוד! בחופי הים אין מה לראות וייבים להפליג כדי לראות ים של דגים ויצורים נפלאים.
בסה”כ החוייה בג'מיקה מעורבת במלא עצבים, פירות טרופים, חופי ים מהיפים בעולם, מלונות מפנקים, מציקים ברחובותת, רום מצויין, דרישה לטיפ רציני, אוכל מדהים, ובעיקר- חופש מהחיים..
מקווה שעזרתי לכם להחליט.. ממליצה בחום לא לנסוע בתקופה החלשה מאחר ותהיו טרף קל למציקים.
תהנו.
