היום השני
בבוקר יצאנו דרומה לכיוון אגמי פליטביצה (Plitvica Lakes), נסיעה של כחצי שעה. הגשם המשיך לרדת אבל לא היה חזק במיוחד. על-פי כל הבלוגים שקראנו, ברור היה לנו שזה אתר שחובה לתייר בו. שרשרת של אגמים במפלסים וגבהים שונים שביניהם זורמים נחלים שיורדים במפלים מרהיבים ממפלס למפלס.
בפארק פליטביצה ניתן לצעוד בכעשרה מסלולי הליכה שכל אחד מהם מסומן באות לטינית או במספר. מהקריאה בבלוגים ידענו ששני המסלולים המומלצים לטיילים בודדים ולא מאורגנים הם מסלול C ומסלול H. אנחנו בחרנו במסלול H כי היתרון שלו הוא שהמסלול נמצא בירידה מהימה הגבוהה ביותר לימה הנמוכה ביותר, בעוד שמסלול C מוליך בכיוון ההפוך וצריך לטפס כל הזמן. לפארק פליטביצה יש שתי כניסות, ומסלול H מתחיל בכניסה הדרומית בין השתיים. חנינו בחניון של הכניסה הדרומית שהוא חניון לא סלול וצריך לחנות בו בין העצים. התשלום עבור חנייה ליום שלם הוא כמעט 50 קונות. מכיוון שירד גשם, רכשנו בחנות בכניסה לחניון שתי מטריות גדולות ושני מעילי גשם מניילון.
יצאנו לדרך לפי השילוט, עברנו את הכביש על גשר, חלפנו ליד בתי מלון מהודרים ולבסוף הגענו לנקודת ההתחלה. בנקודה זו חיכו לנו אוטובוסים תלת מפרקיים (081). עלינו על אוטובוס כזה שהסיע אותנו בכביש צר שעלה כל הדרך עד שהגענו אל האגם העליון. מכאן צעדנו במורד כשאנחנו מלווים כל העת את השלטים שעליהם סומן H, כך שאי אפשר היה ללכת לאיבוד.
הדרך בנויה ממסלולי עפר (037) ובמקומות בהם זורמים נחלים, נבנו מעליהם גשרוני עץ
באמצע הדרך הגענו לאגם קוזיאק ושם עלינו על ספינה
