מידע חיוני נוסף באתיופיה ”טיפים לטיול בדרום אתיופיה“

לפני מספר ימים חזרנו מטיול של 12 ימים באתיופיה והייתי רוצה לתת כמה טיפים בנוגע לטיול בחלק הדרומי של המדינה:

1. ממליץ בחום על שהייה של לילה בלינת שטח (אוהל) אצל אחד השבטים. אנחנו היינו אצל שבט ההאמר ומדובר בחוויה ייחודית אשר לדעתנו מרימה את כל הטיול למקום אחר. אני כותב את זה בעיקר כי זה מוציא אותך מהמסלול הרגיל של יציאה מהג'יפ, חצי שעה סיור כמה תמונות וממשיכים הלאה. חוויה מדהימה.

2. כנראה שאף אחד לא ייאמץ את ההמלצה הזאת ובכל זאת: אם זמנכם קצר וותרו על המורסי (זה השבט בו הנשים עם הדיסקית בפה) . והסיבה: זה מבזבז כמעט יום: מקיי אפר לג'ינקה כשעה, משם למורסי שעתיים, ואת כל זה גם צריך לחזור אחר כך, לא משנה לאן אתם ממשיכים. אבל בעיקר - החברה האלה מתקשטים בעיקר עבור תיירים ודורשים תשלום כמעט עבור כל תמונה בנפרד ובנוסף מאוד אגרסיביים. במונחי חווית מטייל נטו, השבטים האחרים הרבה יותר נגישים ויוצרים תחושה אותנטית. נכון שלא כולם פוטוגניים באותה מידה כמו המורסי אבל סך הכל החוויה אצלם היתה ברמה נמוכה יותר מאשר אצל שבטים אחרים. ובהמשך לנ"ל: גם שבט הדורזי זה יותר "בית בטבע" והצגה ברמה של מוזיאון מאשר אותנטיות. אני כותב את זה בעיקר כי חוויית האותנטיות אצל השבטים האחרים מאוד חזקה ועדיפה. בעיקר אם זמנכם קצר.

3. דרומית מקיי אפר אין יותר אספלט. הכביש לא סלול. אמנם ניתן לנסוע עם מיניוואן או רכב שטח, אבל כאן באה לידי ביטוי גם איכות הטיול וגם ניצול הזמן. ולכן, משתי הסיבות האלה, רכב שטח זוכה ובגדול. למעשה הוואן נותן רק עדיפות בגודל. זה לא מעט, אבל הנסיעה איתו בשטח הרבה פחות נוחה ובאופן משמעותי, וזאת למרות שכל הדרכים עבירות (המדובר בשבילים על קרקע מוצקה ושטוחה) . את הזמן שתחסכו אתם יכולים לנצל או בכדי להעמיק את הטיול או לסיים את היום מוקדם, ואל תזלזלו בזה: המדובר בימים חמים וארוכים.

4. שבט ההאסנג דרומית לאומרטו קצת פחות מטוייל מהאחרים אבל החברה האלה באמת זרוקים עמוק אחורה בזמן. שווה את תוספת הזמן והמאמץ. וזה בסה"כ פחות משעה מטורמי אליה במילא תגיעו.

5. אל חשש. אפשר להתלכלך קצת בבוץ להזיע מחום או להירטב קצת בגשם, אבל בסך הכל ניתן לסיים כל יום במלון בתנאים סבירים לחלוטין, להתנקות ולהמשיך הלאה. מהבחינה הזאת הטיול יכול להתאים כמעט לכל משפחה עם קצת רוח "הרפתקנית". נכון, זה לא אירופה הקלאסית, אבל בהחלט לא מדובר בטיול המיועד רק לכאלה עם סכין בין השיניים.

6. ההיררכיה של המלונות לפחות דרומית לארבה מינץ מאוד ברורה: פנסיון - לא להתקרב! מלון ברמה יותר גבוה ולודג' זה לגמרי ברמה טובה. מומלצים: פאראדייס לודג' בארבע מינץ, אקו לומו לודג בג'ינקה (אם כי קצת יקר, בעיקר כי הוא הלודג היחיד באזור) ובוסקה לודג בטורמי.

7. אצל חלק מהמדריכים כאן יכולת התכנון בעייתית משהו. חלק מהשינויים בתכנית נובעים מכך שלא לקחו בחשבון את ימי השוק או טקסים מסויימים וכ"ו.אז לפחות ביחס לימי השוק (2 מספיקים לדעתי) כאן לא אמורה להיות הפתעה: ניתן לסנכרן את זה לחלוטין עם ימי הטיול מתוך הלונלי פלנט.

8. מתנות למקומיים: רצוי מאוד להביא מתנות לילדים. תקציב של 300 ש"ח עושה את העבודה היטב ובשיקולי מקום משקל אפשר להביא מאות טושים, עפרונות, עטים, קצת מתנות פלסטיק לילדים היותר קטנים, מדבקות וכ"ו. המדריכים יבקשו מכם גם פנקסים אבל אז זה מתחיל להיות כבד.

9. למרות החום היחסי יש כאן כמעט כל השנה גם אפשרות לגשם. נא התארגנו לכיסוי קל כגון מעילי גשם המאפשרים להתמודד עם גשם גם בטמפרטורות של 30 מעלות.

10. עולם החי בדרום מאכזב למדי. דווקא לכן אל תוותרו על הקרוקודיל מרקט. זה לא סאפארי בטנזניה, אבל בהחלט שווה שעתיים בבוקר או אחר הצהרים בשביל לראות ערמות של היפופוטמים וקרוקודלים, עופות מים ודורסים.

11. אם אין צורך בכך עקב אילוצים אחרים, כגון למשל טיסות, אז הימנעו מנסיעה בין אווסה לארבה מינץ. חמש שעות מיותרות, בהנחה שממילא את רוב הדברים תראו בטיול מארבה מינץ דרומה.

12. עצה אחרונה: אחרי הכל, זאת אתיופיה. התכנית היא בסיס לשינויים ולא תמיד זה רע, המסגרת הכספית שנקבעה עם המדריך לא תמיד עומדת במבחן המציאות (ולא צריך להתעצבן מזה יותר מדי. מאה דולר לפה או לשם לא ישנו הרבה בשביל רובנו) , ולוחות הזמנים הם בגדר המלצה קרובה למציאות. זה לא שמדובר באיזה קונספירציה לדפוק אותנו. ככה זה החיים פה, אבל כל זה גם חלק מהחוויה.