מסלול עד שבוע בצ'אנג מאי ”טרק שלושה ימים מצ'אנג מאי“

מצ'אנג מאי יצאנו לטראק שלושה ימים ב"מה טנג" (עמק המלפפונים). לקחנו טראק ממקדמת המכירות של Panda שבמלון Amora המצויין בו ישנו' במחיר של 5,500 באט, כולל הכל לשלושה ימים לשני מבוגרים ושלושה ילדים. הטראק היה לא קל, אך אם בני בן ה6 עמד בו בכבוד, כנראה שכמעט) כל אחד יכול. הטרק כלל טיול על פילים, רפטינג על נהר, ריצה בנחלים ו....גשם. 

ביום הראשון לננו בכפר סיני Pha Maeng המאוכלס על ידי 25 כפריים משבט Red Lahu בחברת מספר לא מבוטל של חזירים ותרנגולים, בו נישן את הלילה הראשון. לדברי צ'ארט המלך מרשה לחברי השבטים הסיניים לגור בתאילנד, אך אין להם כל זכויות בקרקע. אנו מקבלים את הסוויטה המלכותית: בקתת קש, חלקה האחד מטבחון, וחלקה השני חדר השינה. במטבחון יכין לנו צ'ארט את ארוחת ערב, כן ניחשתם נכון Steaky rice ביחד עם פרורי עוף וירקות. בבוקר אנו משכימים ולאחר ארוחת בוקר יוצאים לדרך לכיוון כפר Pha Dang בו שוכן השבט הסיני Black Lahu. ארוחת צהריים אנחנו אוכלים על פי המתכון הרגיל בכפר Ton Kham. לאחר הצהריים אנחנו מתחלים לטפס כ 6 ק"מ לגובה של 1,000 מטר לכיוון הכפר הבא. עליה ועוד עליה ועוד עליה... בכל פעם שנדמה לנו שהגענו לפסגה, תמתין לנו עליה נוספת. צ'ארט קוטף בדרך פטריות אותן הוא יאכל לארוחת הערב. הוא יודע להבחין בין האכילות לרעילות, אך אף אחד מאיתנו לא יהיה מוכן בהמשך להציב למבחן של קיבה מערבית את מומחיותו של צ'ארט בתחום הפטריות. גשם קל מלווה אותנו במהלך חלק מהעלייה, אשר רק מקל על הקושי. בכדי להקל עלינו צ'ארט מספר מעט על עצמו.

בסוף העלייה מגיעים אל הכפר ומתקבלים בבלונים על ידי ילדי הכפר. הפעם כפר יותר גדול המאכלס כ-300 מקומיים, בחברת אלפי בעלי חיים. אופק שגב ו-Kevin מצטרפים למשחק כדורגל נגד קבוצת הילדים של Pha Dang.

כשמחשיך אנו מוזמנים ארוחת ערב לא שגרתית. הפעם מרק עוף, ולאחריו... Steaky rice בתוספת פרורי עוף וירקות. לאחר ארוחת הערב מגיעה אלינו חבורת ילדי הכפר למופע של שירה, כשלאחריו אנו מתבקשים לתרום לצורך בניית בית הספר שבכפר. להלן תמונת המקהלה.

חושך. הולכים לישון, שוב ללא סדינים, שוב על גבי המחצלות. חלקינו ישנים היטב, אחרים מתקשים להירדם. בלילה יורד גשם. את קולותיו שומעים על גג הפח שמעלינו. בבקתה שגרנו ביום האתמול היה גג מקש, ולא ברור עד כמה היו עוברות אותו חלק מהטיפות. מים לא חסרים באזור. הם מגיעים לחבית המצויה ליד כל בית בכח הגרביטציה. כשיש שימוש הם נצרכים, אך המצב הטבעי הו שהמים זורמים והחבית עולה על גדותיה.

לגבי חשמל, הכפר התחשמל מוקדם יותר מהכפר הראשון. בכפר הוקמה חוות קולטי שמש אליה היה מביא כל ראש בית את המצבר בבוקר לטעינה. לאחר מספר שנים השתכללו בני הכפר ועברו לשיטת הקולטים האישיים הממוקמים ליד כל בית, באופן שנמנע טרטור המצברים ומתאפשר חשמל רציף, כפונקציה של טעינת המצבר.

בסביבות חמש בבוקר התעוררתי, לא הייתי היחידי. התחושה הייתה כאילו אנו נמצאים בסרט הוליוודי. מאות, אם לא יותר, תרנגולים, חזירים, כלבים, ציפורים מתעוררים ופוצחים בשירה / צעקה. גם בני הכפר קמים ומתחילים לטפל בבעלי החיים. אנחנו אוכלים ארוחת בוקר בסביבות 8:00 ובסביבות 9:00 יוצאים לדרך. הפעם ירידה לכיוון נהר Mah teng עליו נשוט בהמשך. ירדה ארוכה ומתמשכת, חלקה על שבילים צרים בצידיהם מצוקים תלולים.