תחבורה ציבורית ומוניות בפיליפינים ”סוגי מוניות בפיליפינים - הבדלי עלויות ומה עדיף“

כלל הברזל במוניות פיליפיניות: תמיד לבקש להפעיל מונה. ועדיין, יש כמה ניואנסים.
 בפיליפינים יש שני סוגי מוניות - צהובות ולבנות. המוניות הצהובות הן מוניות "רשמיות" ומפוקחות. כשמבקשים מהן חיוב לפי מונה בלבד הן יעשו זאת ללא ויכוח. המחיר הוא שעלותן גבוהה יותר (נסיעה מתחילה מ-70 פזו, בכל 300 מטר יש עלייה של 4 פזו). קל למצוא אותן בעיקר בשדות תעופה.

המוניות הלבנות הן שוק פרוץ. נחלקות לכמה סוגים:
 1) מוניות לבנות עם מונה מאושר - מחיר זול יותר (נסיעה מתחילה מ-40 פזו והקפיצות הן של 3.5 פזו בכל 400 מטר - הפער מהצהובות הופך משמעותי ככל שהנסיעה מתארכת). אבל - רובם ינסו להימנע מהפעלת מונה ולסכם על סכום קבוע (שתמיד ידפוק את הנוסע) או לסכם על מונה פלוס סכום כלשהו, שניתן למיקוח לפני תחילת הנסיעה (נכון למנילה, פחות לסבו, שם די זורמים עם מונה בלבד). אם לוקחים מונית לבנה, אז רק מהסוג הזה, ולהתעקש על מונה בלבד. שימו לב שעל השמשה הקדמית יש מדבקה שמאשרת את המונה, והמונה צריך להיראות רגיל - שלושה חלונות כשהמחיר מוצג בגדול.
 2) מוניות לבנות פיראטיות - ראו הוזהרתם. נכנסנו למונית כזו (בשד"ת במנילה) שכביכול פעלה ע"ב מונה, אבל כזה שספר מרחק בלבד ולא הציג מחיר. אחרי 5 שניות נסיעה, כשהנהג אמר שעל כל מאה מטר צריך לשלם 40 פזו - יקר פי 30 ממונית צהובה - ביקשנו לרדת. ההרפתקה עלתה לנו 100 פזו, עלות ל"חנייה בשדה התעופה" לטענת הנהג.

3) "הסעות תיירים" - בשדה התעופה במנילה יש חברות שיציעו להסיע לפי “מחירון” מופקע בהתאם ליעד. יקר פי 5 לפחות ממחיר מונה.

לסיכום: האופציה הזולה והנפוצה היא מוניות לבנות מהסוג הראשון, עלות מונה בלבד. אם אתם רוצים ראש שקט ומוכנים לשלם, קחו מונית צהובה. להימנע מהאחרות.