נסיעה אל הלא נודע, fellowship של שנתיים באוהיו, חמישה ילדים ובהריון עם השישי. זוג ישראלים שכרו עבורינו בית, ואנחנו אחרי טיסה מתישה וטיסת פנים הגענו אל ....בית ריק. 2 מזרונים היו על הרצפה, כלי חשמל במטבח וזהו....למזלינו, השכנה הנחמדה ממול התבררה כאגרנית, מהסוג שרואים בתוכניות הטלויזיה. ריהטנו את הבית הגדול בכל טוב, ולא הורגש בכלל שלקחנו ממנה משהו. הבית היה מקסים, נחל זרם מאחוריו, איילות טיילו בלילות במדשאות, סנאים קיפצו בין העצים ורקונים התחבאו ליד הנחל.
ימי ראשון היו מדהימים, טיילנו עד מרחק של שעתיים ולא שבענו. בכל עיר יש מוזיאון ילדים, וכאילו הערים מתחרות של מי המוזיאון יפה יותר. בכנסים במקום טיסות ביקשנו הוצאות דלק וכך מצאנו את עצמינו גומעים מרחקים ומטיילים בעשרות מדינות. בסוף התקופה שכרנו קראוון לחודש וטיילנו בעיקר באזור ניו אינגלנד.
אחרי שנה הילדים דיברו אנגלית יותר טוב מאיתנו. בבלוג הזה אספר על מדינות מענינות, על טיולים מיוחדים על כל הטוב והכיף וגם על מה שהיה קשה ועל מה שהתפקשש,
