פרק שלישי ובו אמשיך ואספר על קיוטו
בחלק השני הגענו לקיוטו, העיר שמקדשיה וגניה היוו התחלה ראויה לטיול שלנו ואפשרו לנו להתרגל בהדרגה ליפן. זו הייתה בהחלט החלטה נבונה להתחיל דווקא בקיוטו.
היום הרביעי – סיור עם מומו באראשייאמה, מקדש הזהב ויער הבמבוקים
היום הרביעי הוא בעצם היום של מומו (Momoe) – סטודנטית צעירה מאוניברסיטת קיוטו שליוותה אותנו לכל אורכו. הגענו אל מומו דרך http://kyoto-greeters.org- ארגון שחבריו מתנדבים ללוות במשך כמה שעות תיירים כמונו. המתנדבים, כמו מומו, משפשפים את האנגלית שלהם והתיירים, כמונו, לומדים על התרבות המקומית באופן בלתי אמצעי ובצורה חיה לגמרי. זו הייתה חוויה מרתקת. מומו ידעה אנגלית בסיסית והובילה אותנו באזורים שביקשנו להגיע אליהם. יכולנו לעשות את זה גם בלעדיה אבל איך שזה היה מעניין - ללמוד את ההבעות שלה ומשמעותן, את התגובות שלה, את המנהגים שלה ואת מנהגי המקום באמצעותה. מומו החמודה הייתה לנו ליום אחד כמו בת ונוצרו יחסים חמים ונעימים.
נסענו עם מומו ל- Arashiyama. חצינו את נהר Hozu לתחנה הראשונה - מקדש טנריו-ג'י (Tenryu-ji). המקדש שנבנה בשנת 1339, הוא מקדש זן מדהים עם גנים מהממים. הוא הוכרז כאתר מורשת עולם של אונסקו.
מהמקדש היפה הזה הלכנו ליער הבמבוקים, לא זה שכולם מסתופפים בו אלא חלק מרוחק של היער, שהיה פחות צפוף. בהחלט אזור חביב.
טיילנו, הצטלמנו והמשכנו לכיוון מקדש הזהב – Kinkaku-ji, שהוקם ע"י השוגון השלישי לבית אשיקאגה – יושימיצו. מקדש זה שימש אותו כשפרש לנזירות. וכן – המקדש מצופה כולו זהב ועל גגו פסל של ציפור. זו הייתה אחת מנקודות השיא של הטיול שלנו. מקדש יפהפה ומוזהב, שמשתקף במי האגם שעוטפים אותו, ובתוכו שוחים כמו ברוב מקווי המים ביפן, דגי קוי ענקיים, צפרדעים וצבי מים. וסביבו גן יוצא דופן עם שבילים מכוסי חצץ ועלים ועצים במגוון צבעים מרהיב של שלכת. הו, השלכת…
מתפעמים ונלהבים נאלצנו לעזוב את המקדש הזהוב, ממש לפני השקיעה. האורות, ההשתקפויות והצבעים הותירו אותנו עם טעם של עוד..
חזרנו למרכז קיוטו, לאזור שימגיו ונהנינו מסושי איכותי ברולינג סושי שבקומה ה-שמינית. משם ברגל "הביתה" כדי להוריד את האוכל. וזהו – עוד יום נגמר.
היום החמישי – מקדש הכסף, דרך הפילוסופים ומקדש סנג'וסנגן
ביום הזה תכננו לנסוע לנארה שמחוץ לקיוטו ולקנח באוסקה. אבל, כיוון שהיו כמה דברים בקיוטו שעדיין לא ראינו בהתאם לתוכנית, החלטנו שנשאיר משהו לטיול הבא. לרגע לא הצטערנו על ההחלטה הזו. הגענו באוטובוס למקדש הכסף – גינקאקו-ג'י - Ginkaku-ji- מקדש יפהפה שעל הגן היפני שבו אני יכולה להגיד רק WOW. לא, אין דברים כאלה. עד כדי כך התרגשנו שהתקשרתי משם לבן שלי במנהטן בווטסאפ וטיילתי איתו בגן תוך שאני מראה לו כל ציץ ומשמיעה קולות מצחיקים. באמת הגן הכי מרשים שביקרנו בטיול הזה. וביקרנו בהרבה גנים...
זוהי ערימת חצץ מפולסת ביד אדם, כן??
המקדש הזה הוקם על ידי השוגון יושימאסה במאה ה-14 והוא תכנן לצפות אותו בכסף. בגלל מלחמת אונין זה לא "הסתייע". אבל גם כך המקדש יפהפה וכאמור הגנים המקיפים אותו, ובתוכם שבילים בהם הלכנו כבתוך אגדה..
מקדש Ginkaku-ji וגניו המדהימים
עזבנו את מקדש הכסף בצער רב והמשכנו לדרך הפילוסופים. זו שדרה של עצי דובדבן באורך 2 ק"מ, שלצדה תעלה ודרך מרוצפת. נראה לי שבתקופת פריחת הדובדבן הדרך הזו מרשימה הרבה יותר. בתקופה בה אנחנו היינו היה מעניין יותר להתבונן בבתים שמסביב ובאנשים שחלפו על פנינו.
מספרים שהפילוסוף היפני קיטארו נישידה נהג לעשות מדיטציה תוך כדי שהוא צועד כאן ולכן הדרך נקראת דרך הפילוסופים.
השעה כבר הייתה מאוחרת ומיהרנו ליעד האחרון שלנו באותו יום – מקדש סאנג'וסאנגן-דו Sanjusangen-do . מדובר במקדש בעל מבנה העץ הארוך במקדשי קיוטו. למקדש הזה הגענו כדי לבקר בתוכו, ולא בשביל הגן שסביבו. גנים ראינו מספיק וכאן, סיפרו לנו, ניצבים 1000 פסלים בגודל טבעי, מצופים זהב, של שומרי האלה קאנון, כולם בעלי עשרות זרועות.. חלצנו נעליים ונכנסנו לאולם ספון עץ, ארוך ארוך.
בשורה ארוכה ארוכה הלכנו לאורך החבל שמימינו מראה מרהיב של אלף הפסלים המוזהבים (זהב אמיתי) ומפקדיהם, שומרי הראש, שעומדים בחזית וסבר פניהם חמור ומאיים. במרכז האולם פסל עצום של האלה קאנון כשעל ראשה עשרה ראשים מפוסלים. עיניהם של שומרי הראש עשויים אבני קריסטל המשוות להם מראה של עיני אדם. אפשר היה גם לקנות כאן ברכה ולזכות בחותמת, כפי שאפשר בכל המקדשים. רבים מסתובבים כאן עם ספר חותמות..יכול להיות גם מזכרת.
יצאנו החוצה נפעמים. קבוצות רבות של מבקרים והמון תלמידי בתי ספר התגודדו בחוץ. הייתה חוויה מיוחדת לראות גם אותם.
זהו, נפרדנו ממקדש Sanjusangen-doוחזרנו לרובע גיון "שלנו" לאכול ארוחת ערב טובה ולהיפרד מקיוטו. אהבנו אותך מאוד קיוטו. מחר נצא ברכבת אל האלפים היפנים. משהו אחר לגמרי – יש למה לצפות. אנחנו עוד נחזור..
ובחלק הרביעי – 5 ימים עם רכב באלפים היפנים – חוויות מסוג אחר.
