אפשר ואף רצוי לשלב את שתי האטרקציות לטיול יום אחד עשיר ומלא בנופים וירוק.
למרות שבהוסטל הפקידה לא ידעה לתת לנו הרבה מידע, החלטנו לצאת לכיוון החומה הסינית, באדלינג, ואם יהיה זמן לנסות להגיע ל״גווילין הקטנה״. ואכן, בסוף היום ראינו שאפשר להגיע לשני היעדים בתחבורה ציבורית בקלות, ואפילו לחזור לבייג׳ינג עד שש בערב.
זה טיול שאפילו לא מצאנו בחברות שמציאות טיולי יום בתשלום, והוא הותיר בנו חותם מאוד גדול, ורצון לשתף.
החומה הסינית באדלינג
בזמן ביקורינו, הרכבת לחומה הסינית באדלינג הייתה סוגרה לשיפוצים. במקום רכבת לקחנו אוטובוס 877, שבתחנת האוטובוס Deshengmen Bus Station, אליה הגענו מתחנת המטרו Jishuitan (קו 2 הכחול המעגלי). זה אוטובוס תיירים ולא אוטובוס ציבורי שעולה 12 יואן, ויש בו מדריכה שדיברה בסינית לאורך כל הנסיעה, ואף הובילה אותנו ברגל עד הקופות ועזרה לנו בכמה מילים באנגלית. יש באותה תחנה גם אוטובוס ציבורי (גילינו את זה רק בדרך חזרה).
האוטובוס הביא אותנו לכניסה הדרומית, בסביבות השעה 9:30. חשוב להתחיל את היום מוקדם אם אכן רוצים להספיק את שתי האטרקציות.
קנינו כמה חטיפים ושתייה (יש שלל ״פיצוציות״ וחנויות עם מזכרות תיירותיות, שאגב היו יותר זולות מבייג׳ין). קנינו גם לחם בעבודת יד, שהמוכרת זרקה עבורו מחיר מוגזם, אחרי מיקוח הורדנו את המחיר ביותר מחצי.
יש אפשרות לעלות ברגל או בקרוניות רכבת קטנות שעולות במעלה המסילה לגובה ביניים ממנו ממשיכים בהליכה על החומה לאן שרוצים. מכיוון שהיינו אחרי הרבה ימי הליכה בחרנו לעלות ברכבת (יש גם אופציה של רכבל שעולה יותר גבוה, כדי להגיע אליו צריך ללכת בהמשך הכביש עוד כקילומטר עד הכניסה הצפונית).
החומה מאוד צפופה, אבל יש אפשרות להמשיך ללכת עליה גם יום שלם ולהתרחק קצת ממרבית הקהל. אנחנו בחרנו להסתובב רק כשעתיים.
ירדנו ברכבת חזרה לנקודת ההתחלה. משם המשכנו ברגל לאורך הכביש לכיוון הכניסה השניה – הצפונית.
בכניסה הצפונית יש חנויות, כספומט, ומודיעין.
איזור הכניסה הצפונית מאוד גדול, אבל יש הרבה אנשים שאפשר להעזר בהם. ובמיוחד עזרו לנו במודיעין, ואף רשמו לנו את הפרטים בסינית כדי שנוכל להראות למקומיים ולשאול אותם להכוונה. וזה פרט חשוב! אם מראים להם מילה באנגלית הם מיד מוותרים, לכן חשוב מאוד להדפיס מראש את השם בסינית, או לבקש ממישהו לרשום עבורכם.
מהחניה של הכניסה הצפונית יש לקחת אוטובוס 000 – שאטל חינם שמביא אתכם לתחנת האוטובוס, ממנה יוצאים קווים צפונה לעיר הקרובה ל״גווילין הקטנה״, yanqing, וגם לחזרה לבייג׳ין. נהגי מוניות ינסו לשכנע אתכם שאין יותר שאטל או שהוא לא בחינם וירצו לקחת סכום מופרז על נסיעה מאוד קצרה של כ-5 דקות. אל תותרו. אנחנו חיכינו כעשר דקות.
מתחנת האוטובוס הסמוכה לחומה, יש לקחת אוטובוס 919. שימו לב, שבאותה תחנה אותו מספר הוא גם האוטובוס שחוזר לבייג׳ינג, ולכן רצוי לודא עם מספר אנשים שונים שאתם עולים לאוטובוס לכיוון הנכון. מחיר הנסיעה מצחיק להפליא 1.5 יואן לנסיעה של כ-25 דקות. שימו לב – יש להעביר את הכרטיס המגנטי גם בעליה וגם בירידה. במידה ולא מעבירים בירידה, ירד לכם המחיר המקסימלי של נסיעה באוטובוס (שגם הוא זעום). יש כרטיסנית בכל אוטובוס ממנה אפשר לקנות כרטיס אם אין לכם את הכרטיס המגנטי, ואפשר גם לשאול אותה להכוונה, אבל חשוב לא לבנות על זה, ואם כן, אז לבוא עם השם בסינית.
יש לרדת במרכז העיר, בתחנה בה יש חפיפה לאוטובוס 875 (צריך לשאול את הכרטיסנ/ית). מחליפים אוטובוס (התדירות מאוד גבוהה, חיכינו הכי הרבה עשר דקות בכל היום) וממשיכים עד לתחנה על הכביש בסמוך למגרש החניה ממנו יוצאים לפארק.
יש לעבור את החניה ולקנות כרטיס לטוקטוק – נסיעה של 3 דקות עד לכניסה עצמה, במחיר 5 יואן לאדם לכיוון.
בקופה אפשר לקנות כרטיס משולב, אבל כשהגענו הבנו מהקופאית שאין הבדל במחיר, ואפשר לקנות כרטיס לאטרקציות עצמן ממש במקום.
האיזור בכניסה מאוד רגוע ונעים, יש מסעדות, ״פיצוציות״, וחנויות מזכרות.
משם עולים במעלה הדרקון במדרגות נעות, עד שמגיעים למעגן הסירות, ועולים לטיול של כחצי שעה בסירה. המדריכה הסינית מסבירה משהו לא ידוע במגפון, והנופים באמת מרשימים של הרים חדים עם צמחייה עבה, ונהר ירקרק. הסירה מסתובבת ועוצרת ומי שרוצה יכול לרדת. לא היה אף דובר אנגלית, אבל כנראה שאפשר לרדת בתחנה הזו כדי להתרשם מהנוף, או ללכת לאטרקציות שונות.
הסירה חוזרת למעגן, ושם יש אופציה להכנס למערה או לעלות ברכבל לתצפית (לא עלינו ולא נכנסנו למערה).
אפשר לרדת חזרה ברגל, באמצע הדרך יש קרוניות קטנות שמחליקות על המסילה, שאפשר לרדת איתן עד הסוף. בתשלום של 30 יואן לאדם, קצר אבל מהנה.
לקחנו שוב את הטוקטוק, חזרנו באוטובוס מהכביש בו ירדנו בהלוך, חזרה אל העיר, ושם החלפנו לאוטובוס 919 . שימו לב שאתם עולים לכיוון הנכון, כיוון ביג׳ינג. הנסיעה ארכה כשעה ורבע (יש כנראה שני סוגים אחד שנכנס לבאדלינג ואחד ישיר יותר עם פחות עצירות, אנחנו במקרה עלינו על הישיר). במחיר של כ-6 יואן. כדאי לברר מראש מתי האוטובוס האחרון חזרה (לוח הזמנים מופיע בתחנת האוטובוס שליד באדלינג, בזמננו היה רשום שהאוטובוס האחרון ב-18:30).
הגענו לבייג׳ינג בסביבות שש וחצי בערב, משם המשכנו בהליכה ברגל דרומה, דרך רחובות ראשיים וחוטונגים קטנים.
כל היום לא עלינו על מונית אחת, והכל זרם בקלות. השילוט בתחבורה הציבורית מאוד ברור על אף שלרוב רק בסינית. ובכל אוטובוס יש נהג ועובד נוסף, כך שעדיין יש אפשרות לשאול. תדעו שבכל מקרה לאורך כל הדרך יש נהגי מונית ואף אנשים פרטיים שיציאו לכם לנסוע איתם בתשלום. כך שהאפשרות להתקע מאוד נמוכה.
הטיול היה מאוד מוצלח. ואפילו יותר מהחומה, הנופים ב״גווילין הקטנה״ הם אלה שהפתיעו אותנו והרשימו יותר מכל. מזג האויר היה נהדר, ונעים לראות שמיים כחולים ונוף ירוק אחרי כמה ימים בבייג׳ין.
