שלושה ילדים,שלושה חודשים,שני הורים,הודו אחת !!

שלום לכם,

ב 4.10.2011 זה הולך לקרות,החלום שלי עומד להתגשם.החלום ששמו "להגיע להודו"..

יש אומנם עוד שלושה חודשים למסע אבל אני כבר מרגישה כ"כ בהודו..אני יודעת שהמציאות תכה על פניי-לטוב ולרע ברגע האמת,אבל לאחר 10 חודשים של קריאה (אובססיבית) ובדיקה של כמעט כל חומר אפשרי שמצאתי בספרים ובאינטרנט-אני מרגישה מוכנה,מרגישה שלא אפול למקום זר לחלוטין,מרגישה שאם המטוס היה עכשיו-הייתי מסתדרת..

אני אספר לכם קצת עליי ועל משפחתי,על ההתארגנות שלנו למסע כזה ובהודו עצמה מקווה שאשתף בחוויות שעוברות עלינו,ואם לא-אז לכשנשוב.

אנחנו משפחה מקיבוץ סמר שבערבה.

אני גרה פה כבר 17 שנים ובעלי פה איתי כבר 14 שנים.שמי נטליה,לבעלי/בן זוגי (עוד לא החלטתי איזה כינוי אני יותר אוהבת..) קוראים לורנט ויש לנו שלושה ילדים מדהימים,ענן בת 11,קשת בן 9.5 ושמש בת 5.כן,אני יודעת שאילו שמות יפים/מיוחדים/מעניינים וכ"ו...

לורנט טייל בהודו לפני בערך 16-17 שנים,בשנות ה-30 המוקדמות שלו (הוא עוד מעט יהיה בן 46).הכרנו בערך שנתיים אחרי שחזר מהודו ומאז ועד היום אני רק שומעת "סיפורי הודו".לא עבר זמן רב והפכנו להורים לענן,אבל עוד לפני זה היה לי ברור שיום יבוא ואני אגיע לשם.אבל מתי...?גם את התשובה לזה כבר ידעתי,עוד אז...כשהילד הכי קטן יהיה בן 5 זה הזמן לצאת לדרך..לא ידעתי כמה ילדים יהיו-אבל בגדול-כשהקטן יגיע ל-5...כפי שקראתם שמש בת 5...אז כן,אנחנו יוצאים לדרך.

במשך 10 שנים החלום היה על אש נמוכה,כמעט מינימלית,לפני שנה חשבתי שהנה-אולי הגיע הזמן להגשים אותו-הגיע הזמן להעלות הילוך...ליום הולדתי ה 37,בספטמבר האחרון,קיבלתי מילדיי ומלורנט את הספר הודו ונפאל של גיא שחר ו...זהו ! היה לי ברור שעוד חודש חודשיים נוסעים..ככל שקראתי ראיתי שתוך חודש חודשיים אין מצב שאני מוכנה לטיול כזה.אני צריכה בשביל עצמי את הזמן לקרוא,לתכנן,לחשוב-לא מתאים לצאת תוך זמן קצר כ"כ..יש גם חיסונים...ועונות שנה שלפיהן מתכננים...אז החלטנו שבאוקטובר הבא(דהיינו זה שממש מתקרב אלינו) נצא לדרך.

מאז לא הפסקתי לקרוא,לבדוק,להתייעץ-אני חושבת שאני מכירה כמעט כל פורום שקשור בהודו,מכירה כמעט את כל המקומות שאנו צפויים לטייל בהם עוד לפני שהגעתי אליהם.בעלי צוחק עלי..הוא אומר שאם תגידו לי יום ושעה אני יודעת בדיוק איפה נהיה,מה נאכל,כמה יעלה ולאן נלך משם...הוא מגזים !! אבל יש משהו בדבריו..

לצאת לתת יבשת כמו הודו,שהגודל שלה הוא בערך כמו מפה לאנגליה,לשלושה חודשים,עם שלושה ילדים...אני לא מסוגלת לא להכין את עצמי עד כמה שאני יכולה..

אחרי הצבא טיילתי בברזיל חודשיים,לא היה לי החומר שיש לי היום על הודו,הייתי רוב הזמן במסיבות ובחופים..נהניתי מאוד-אבל היום-הייתי עושה את זה אחרת..אני לא רוצה לטייל במקום מסויים ולא לדעת שלידו יש עוד מקומות מדהימים שלא קראתי עליהם.אם אני קוראת-אני יכולה לעשות בחירה-אם אני יכולה לעשות בחירה-הכוח בידיי.

ואני רוצה לעשות בחירות חכמות בטיול שלנו,אני רוצה לטייל במקומות שלכל אחד מאיתנו תהיה חוויה טובה-אז המסלול מותאם לא רק לי-אלא לכולנו-וזאת עבודה לא פשוטה..יש כ"כ הרבה משתנים (שכדאי)להתחשב בהם בשביל שבסופו של טיול נרגיש כולנו שזה היה טיול של פעם בחיים-שכולנו לא נשכח אותו אף פעם,שלכל המשפחה תהיה השפעה טובה ממנו-הן כמשפחה והן כפרטים.

אתם מבינים למה לקח לי (ועדיין קוראת...)זמן להכין אותו...?