שמח לשתף בסיפור המסלול שעשינו (זוג + ילדים בגילאי 16, 14 ו-11) ביולי 2024, בסיביו, בראשוב וסביבותן:
יום 1: נחיתה, חבירה לרכב שהושכר דרך autonom (שילמנו מראש על full coverage, אז היה ראש שקט ולא היה פחד מההפחדות שאנשים מפחידים לגבי נסיונות של סוכנויות הרכב להלביש תיקונים יקרים), חום אימים - הרכב שהזמנו (רנו טראפיק) רתח מחום ולקח כמעט חצי שעה עד שהטמפרטורה בו היתה נעימה.
מתחילים בנסיעה לכיוון Curtea de Argeș, אבל תחילה עוצרים ב-Militari Shopping בפאתי בוקרשט לטובת הצטיידות בדקתלון ובסימים מקומיים. יוצאים מהקניון וממשיכים בנסיעה - בדרך התחיל מבול. הגענו בערב ל- Curtea de Argeș. לינה - Casa Medievala Cazare Curtea de Arges - קיבלנו 2 חדרים בקומה השלישית ואין במלון מעלית (היה לא פשוט להעלות את כל המזוודות...), אבל הצוות נעים, החדרים סבירים אם כי אין בהם מזגן (ישנים עם חלונות פתוחים, ומתעוררים בבוקר לקריאות התרנגול השכונתי). ארוחת ערב אכלנו במסעדת MARCO POLO - פיצריה עם פיצות מגוונות וטעימות, אבל השירות היה מאד איטי.
יום 2: אני והבן מתחילים בארוחת בוקר נחמדה בטרסה של המלון, הבנות לוקחות מאפה ממאפיה סמוכה.
נוסעים לביקור קצר בפארק המנזרים שבעיר - Curtea de Argeș Monastery. המנזר מכונה הטאג' מאהל של רומניה - מצועצע וכולל עבודות אבן וגילוף עץ מרשימות.
משם המשכנו לכיוון סיביו דרך Transfagarasan. בדרך לסכר Vidraru ראינו דובים רבים בצד הדרך, "מבקשים נדבות" - אטרקציה שחייבה אותנו לעצור פעם אחר פעם ולצלם.
עצרנו ליד סכר Vidraru - סט צילומים. יש צד לא מפחיד עם אגם שבו שטות ספינות תיירים, ויש את הצד המפחיד - רואים כמה גבוה הסכר.
וממשיכים ל-Bâlea Lac - יופי בלתי נתפס. מגיעים לקראת אחת, קר שם למעלה מהרוחות. סיבוב קצר סביב האגם, מצטלמים (כולל צילום שביקשנו מתיירת אחרת, ותוך כדי צילום התחילה לספור בעברית, וגרמה לנו להתפוצץ מצחוק), עד שענן נוחת על האגם ומאבדים את הראות - חוזרים ל"שוק" שבכניסה לאגם, אוכלים קיורטוש, תירס וכו' מהדוכנים ותוך כדי מתחיל מבול של כמעט חצי שעה.
נגמר המבול, מסיימים לאכול ומתחילים לרדת לכיוון סיביו - הדרך מתפתלת - כאילו ילד משוגע בנה בלגו כביש, הראות נפלאה, עוצרים כמעט כל סרפנטינה כדי לצלם. הדרך פשוט נפלאה - אתגר לחובבי נהיגה, קצת מפחיד עם הוואן הגדול והכבד שלנו.
הילדים והאשה כבר עייפים, מחליטים לא לצעוד למפל בהמשך הדרך, אלא נוסעים ישירות לדירה בסיביו (המיקום שלה לא משהו, אבל בדיעבד זו היתה הדירה הכי טובה שלנו ברומניה).
