כל שנה אנחנו טסים לשבוע סקי, בדר"כ בשבוע של פורים, עם שלושת הילדים. את החופשה אנחנו מזמינים המון זמן מראש (תכלס כבר כשחוזרים מתחילים לתכנן את שנה הבאה).
השנה הבן היה אמור להיות במסלול בצבא שידענו שלא יאפשר לו לטוס, הגדולה התחילה אוניברסיטה ולא רצתה להתחייב לפני שתדע מה מועדי הבחינות והחופשות שלה והקטנה לא רצתה להפסיד את הפורימון בצופים. לכן התכנון שלי היה לנסוע לשתי חופשות של 4 ימים: אחת רק עם בעלי והשנייה גם עם שתי הבנות.
חיכינו לימי ההכנה לפני התחלת הלימודים של הגדולה, כדי לדעת באיזה תאריכים אפשר לטוס יחד ובהתאם להזמין גם את החופשה הזוגית, אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר.
במשך תקופה ארוכה לא הרגיש לנו מתאים לטוס, גם כשהבן לא היה בעזה. באמצע דצמבר החלטנו להזמין כרטיסים לחול המועד פסח, כי במקרה ראיתי כרטיסים לא יקרים לג'נבה עם אלעל, שאפשרה להזמין כרטיסים שניתן לבטל (ולקבל עבורם שובר). תיארנו לעצמנו שהמחירים רק יעלו בהמשך (לא להאמין עד כמה צדקנו), הנחנו שלאור דחיית התחלת הלימודים לא יהיה מועד אחר שיתאים לגדולה ואמרנו שאם לא יהיה מספיק שלג אז נטייל במקום חופשת סקי.
בחודשים שעברו מאז לא טרחתי לעקוב אחרי מצב השלג ובכלל לא היה לי חשק לתכנן חופשה. אולי אם היתה לי חופשה מוזמנת מראש הייתי מרגישה אחרת.
כשכבר התקרב פסח, התחלתי להסתכל וראיתי שיש שלג, אבל מרבית האתרים בקרבת ג'נבה יהיו סגורים (שבוע האחרון של אפריל), כך שהבחירה שלנו היא בין טין וואל טורנס. החלטתי להתמקד בואל טורנס, בעיקר בגלל שהעיירה גבוהה יותר מאשר בטין והנחתי שהמסלולים הקרובים לעיירות יהיו כבר סלאש בתקופה הזו, וגם בגלל המלצות של חברה, שהיתה שם פעמיים בתחילת עונה ואהבה את האתר.
בדקתי מחירים ורשמתי לעצמי אפשרויות, אבל רק 4 ימים לפני, אחרי שהבן יצא לרגילה והתברר שהוא לא אמור להיכנס שוב לעזה עד שנחזור, החלטנו על נסיעה. הגדולה העדיפה שלא לטוס, מה ששינה לגמרי את אפשרויות הלינה, כי בחלק מהמקומות המחיר ל-3 והמחיר ל-4 היה כמעט זהה וגם ככה היו מעט מאוד אופציות ללינה וארוחת בוקר (בדיעבד הסתבר שחלק מהמלונות באתר כבר נסגרנו בשבוע זה). חשבנו לנסוע לקלאב מד, שם היה מחיר הוגן ל-3 אנשים, אבל לא הצלחנו לבצע את הרישום באינטרנט ועד שהשגנו את הנציגה בטלפון החדרים הזולים כבר לא היו זמינים והמחיר קפץ בכ-1,000 אירו.
אז עברנו לאפשרות השנייה שלנו – סוויטה במלון Hotel des 3 Vallées, שכללה שני חדרי שינה (אחד קטן והשני בינוני), סלון קטן, חדר אמבטיה מרווח עם ג'קוזי (שלא ניסינו) ומקלחת וחדר שירותים. זה עלה פחות משני חדרים רגילים והתאים מאוד להרכב שלנו.
השלב הבא (יומיים לפני הנסיעה) היה להזמין הסעה. הזמנו בהתחלה דרך Loyal Transfers, שהציעו את המחיר הנמוך ביותר. אין באתר אישור אוטומטי, אלא תשובה במייל תוך 24 שעות. הם אכן ענו ואמרו שהלוך אין להם אפשרות, אבל יכולים למצוא לנו מישהו אחר ובחזור יכולים לאסוף אותנו שעה אחרי.
החלטנו לבדוק אפשרויות אחרות והזמנו דרך alps2alps. המחיר ההתחלתי שלהם היה אומנם משמעותית גבוה יותר, אבל עם קוד הנחה ההבדל כבר לא היה משמעותי ופה היה אישור מיידי ולשעה הספציפית שרצינו. היינו מאוד מרוצים מההסעה ואני ממליצה.
ציוד הזמנו דרך alpinresorts, איתם היה לנו ניסיון טוב גם בעבר. בחרנו בהשכרה בחנות Péclet ski-republic שהציעה מחיר ממש זול, היתה קרובה מאוד למלון שלנו והומלצה גם ע"י החברה.
הזמנו גם שני לילות אחרונים בג'נבה – לילה אחרון כי הטיסה חזרה היתה טיסת בוקר ולילה נוסף, כי הסכמתי לוותר על יום גלישה לטובת יום בג'נבה (סיור + קניות) לטובת הבעל והבת. מצאנו מלון נוח ולא יקר (במונחים שוויצרים) במרחק 5 דקות נסיעה משדה התעופה (יש שאטל חינם בבקרים ובערבים) ובמרחק 20 דקות נסיעה בחשמלית ממרכז העיר. B&B HOTEL Geneva Airport הוא מלון מודרני עם חדרים די קטנים, אבל מספיקים ונוחים. ארוחת בוקר נחמדה. קיבלנו גם כרטיסים חינם לתחבורה הציבורית.
נתב"ג לא היה עמוס מדי, למרות שזה היה חול המועד (אני ממליצה על הצ'ק אין העצמי של המזוודות באלעל – חסך הרבה תור). הטיסה עברה בסבבה וביציאה חיכה לנו הנהג. גם הנסיעה עברה בנוחות, כולל עצירה ל-10 דקות במרכז עם מאפייה נחמדה.
כיוון שהטיסה היתה טיסת בוקר הגענו לאתר כבר בשעה 13:00, אך החדר עדיין לא היה מוכן. עקרונית יכולנו לגלוש, אבל כולנו היינו מאוד עייפים ומזג האוויר הקר והמושלג שקידם את פנינו (בזמן שבישראל היה חמסין) לא עשה הרבה חשק. הלכנו לשכור ציוד ולאכול ארוחת צהרים. רוב המסעדות שראינו ליד המלון נפתחו רק בערב, אבל Winter Cafe היה פתוח, ההמבורגרים היו טעימים, השרות זריז והמחירים זולים.
קנינו גם סקי פאס, להפתעתי ללא הנחת סוף עונה (ראיתי הנחה באתר כמה ימים קודם לכן, אבל באותה יום היא כבר לא היתה, גם לא באתר). מה שעוד הפתיע אותי היה שהמוכרת ששאלה אם אנחנו רוצים סקי פאס לואל טורנס או לשלושת העמקים – בשלב הזה רק ואל טורנס היה פתוח (היא אישרה את זה כששאלתי אותה).
חזרנו למלון והמזוודות כבר חיכו לנו בחדר – מזל שכך כי זה 3 קומות בלי מעלית! אומנם ידענו את זה מראש, אבל זה לא נוח. זה אחרת כשיש מעלית ומעדיפים שלא להשתמש בה (בגלל זמני המתנה או מסיבות אחרות) וכאשר כלל אין אופציה של מעלית. זה מלון בוטיק קטן יחסית וזה באמת נחמד, אבל לדעתי צריכים להוסיף לו מעלית. החדרים היו נוחים, רק הכריות רכות מדי לטעמנו (גם הסט הנוסף שהוצאנו מהארון). בהתחלה חשבנו לקחת חצי פנסיון, אבל החברה הזהירה אותנו שהתפריט שם קטן מדי עבורנו ואחרי שראינו שבעצם מדובר בתוספת של 47 אירו לאדם ליום הבנו שזה גם לא משתלם לנו. ארוחת הבוקר היתה טובה וכללה כל מה שצריך (בגטים ולחם מעולים), אבל חזרה על עצמה, ללא שום גיוון.
למלון יש ספא קטנטן, עם ג'קוזי, חמאם וסאונה. בגלל גודלו השימוש מחייב רישום מראש באותו יום, כאשר המקסימום זה 5 אנשים ל-45 דקות. לא היה עומס וכבר באחה"צ הראשון ניצלנו את האפשרות וזה היה נחמד מאוד.
לארוחת הערב חיפשנו משהו אסייתי, לבקשת הבת, והדבר הכי קרוב לאוכל סיני שמצאנו היה מסעדה יפנית שצמודה למלון שלנו ונפתחה כבר ב-18:00 (כאמור היינו עייפים מאוד אחרי טיסת הבוקר ורצינו ללכת לישון מוקדם). Yuki Yama היא מסעדה מודרנית, שמשמשת גם כבר. התפריט לא גדול, אבל די מגוון. האוכל קצת מתחכם, פחות התאים לנו. כשביקשתי מים במסעדה הציעו לי מי ברז וזה היה מצויין, כי אח"כ בכל מסעדה ביקשתי מי ברז - גם חסכתי כסף וגם תרמתי לסביבה.
למחרת היה יום הגלישה הראשון שלנו ואת פנינו קיבלה שמש! איזה כיף! אני חושבת שזה היה יום הגלישה הטוב בחיי – היה נעים (מעלה או שתיים מתחת לאפס), שמשי, ראות מעולה, שלג נהדר וחברת גולשים טובה (גילינו שהבת גולשת ברמה שלנו).
רק עכשיו אני רואה במפה שלרכבלים יש מספרים (בזמן אמת ראיתי רק את השמות שלהם) אז אציין פה את המספרים. פתחנו את הבוקר במסלולים האדומים שליד רכבל 15, שבצד השמאלי של האתר. המשכנו למסלולים הכחולים שבאזור רכבלים 27 ו-34 ועלינו עם גונדולות 26 ו-33 לפסגות הגבוהות (3,200-3,230 מ') ולמסלולים האדומים שצידן. עברנו גם בסנואו פארק הנחמד (יש סימון טוב של רמות הקושי, מה שאפשר לנו לנסות את הצד השמאלי, הקל יותר). לא ראיתי אם הגלישה לכיוון Orelle פתוחה ובכל מקרה חשבתי שנבדוק זאת בימים הבאים (מה שלא קרה, ערב תנאי מזג אוויר וראות).
ארוחת צהרים אכלנו במתחם השרות העצמי בקומה התחתונה של Restaurant Les Chalets du Thorens שליד ה-360 (קצת מעל העלייה לרכבל 23 וגונדולה 21). המקום מחולק לעמדות שונות של: אוכל מוקפץ, פיצה, המבורגר, קרפים, טאקו ועוד. אכלנו שם שלוש פעמים ולמעט מרק הגולאש, שהיה דלוח ועם מעט מאוד בשר, היינו מאוד מרוצים. המנות גדולות והמחירים סבירים בהחלט. אפשר לשבת בפנים או בחוץ.
באותו יום ראינו את האומגה (La BEE) שיוצאת ליד רכבל 27 ומסתיימת במרכז העיירה ונראתה מגניבה. אמרתי לבת שכדאי לעשות אותה עכשיו, אבל היא העדיפה ביום אחר, מה שהתברר כטעות, כי בשאר הימים האומגה היתה סגורה בגלל רוחות.
מזג האוויר המצויין המשיך גם אחה"צ (השמש שוקעת מאוחר בסוף אפריל) והיה נחמד מאוד להסתובב בעיירה. בגלל סוף העונה היו הנחות בהרבה חנויות וכך הבת השתדרגה בקסדה חדשה במחיר מצויין. אני לא מצאתי כפפות נוחות, להחליף את הכפפות המתפרקות שלי, בגלל שברוב החנויות היתה אותי פירמה שהכפפות שלהם לא נוחות לי ואיפה שכבר היה משהו אחר לא היו מידות.
בערב הלכנו לאכול במסעדת La Face , שהשולחנות שלה בחוץ היו מלאים אחה"צ וגם בערב היתה די מלאה. היה נחמד ואני ממליצה על מאפה עם גבינת עזים וריבת תאנים.
לצערנו בימים הבאים מזג האוויר הלך והורע וכך גם תנאי השלג. להפתעתי לא ראיתי בכלל כיסוי רוח במעליות הכיסאות.
את הבוקר השני פתחנו שוב במסלול שליד רכבל 15, אלא שהפעם השלג שם היה נורא קשה. חתכנו לאזור רכבלים 27 ו-32, שם היה שלג נהדר ובילינו שם רוב היום. לא עלינו בגונדולות לפסגות, כי הן היו בתוך עננים כל היום (וככה היה גם ביומיים הבאים).
בערב הלכנו למסעדת Les Saints Pères, שבתוך מרכז המסחרי שמול המלון. הפיצות היה טובות וסלט הקיסר היה נהדר ובכלל תמורה טובה לכסף, אבל הם אמרו שזה הערב האחרון לפני שהם סוגרים.
בבוקר השלישי התחלנו בעלייה לרכבל 27, אבל כשהגענו למעלה היו שם רוחות מטורפות ובקושי הצלחנו לגלוש חזרה לעיירה (נגד הרוח). את הבוקר בילינו במסלולים של רכבל 31 שעובר דרך העיירה ושם הרוח לא היתה מאוד חזקה. אחה"צ גיוונו במסלולים האדומים של גונודלה 13 (שבה אפשר גם לשבת) וגם את ארוחת הצהרים גיוונו עם Les Aiguilles de Péclet, המסעדה שליד הירידה מהגונדולה. זו מסעדה בהגשה, שהיתה מאוד עמוסה ובהתחלה לא זכינו לשרות, אבל בהמשך השרות השתפר והאוכל היה טעים. השירותים במסעדה אקולוגיים ואין כיור, אלא ג'ל לניקוי ידיים.
בערב תכננו ללכת למסעדת John’s American, שממש ליד המלון, אבל היא היתה מלאה, אולי כי בגלל Dutchweek Festival שהתחיל באותו יום – האתר התמלא בגולשים הולנדים (הצבע הכתם שלט), שהחליפו את הצעירים הישראלים שנוכחותם בלטה קודם לכן.
חזרנו לאכול במלון. במסעדת המלון יש תפריט מאוד מצומצם. המנות קטנות (למעט ההמבורגר, שהיה גם האוכל היחיד שהתאים לבת) והמחירים לא זולים. קצת פלצני מדי בשבילנו, אבל התאים לנו לאותו ערב, שבו לאף אחד לא התחשק להסתובב בקור בחוץ.
בבוקר הרביעי מזג האוויר הורע עוד יותר (מושלג עם רוח רוב היום). חזרנו לרכבל 31, אבל כבר על ההתחלה הבנתי שעוד מעט יהיו שם חלקים עם סלאש, מה שאכן קרה כבר בהמשך הבוקר. חתכנו לגונדולה 13, שמאוד אהבנו את המסלולים האדומים שמשני צידיה וגם הנסיעה בה היתה נוחה (למעט המדרגות בעלייה אליה). בגלל הרוחות החלק הראשון של המסלולים היה קצת קשוח, אבל ברגע שירדנו קצת זה השתפר.
הגישה מהמלון למסלולים היתה נוחה מאוד ביום הראשון - הולכים דקה ברחוב ואז מגיעים לשביל בין הבניינים שאיתו גולשים למדרונות (השביל מסתיים מעל מלון פרנהייט). ביום השני כבר היה שם קרח וביום הרביעי שקענו בבוץ (אני מניחה שזה תחלואי השבוע האחרון של האתר). לחזור למלון יש כמה דרכים. הדרך הכי נוחה היא זו שקצת קשה למצוא, אלא אם בודקים אותה בנחת ובלי ציוד אחה"צ, כמו שאנחנו עשינו לאחר יום הגלישה הראשון: מעל מלון פרנהייט יש גם שביל גלישה שיורד למטה, בסיום השביל הולכים כדקה לאותו כיוון עד שמגיעים למעלית של סופר קרפור, איתה עולים לקומה 0 ואז יש פרוזדור איתו יוצאים לרחוב, המלון נמצא ממש צמוד.
בעלי סיים את הגלישה ביום האחרון קצת לפנינו והתפנק בסאונה של המלון. הבת ואני ויתרנו על מקלחת לפני הנסיעה לג'נבה (היה קר ולא הזענו בכלל), על מנת לקנות שוקולדים בסופר (לא יקר בהתחשב בכך שזה אתר סקי).
הנהג הקדים להגיע וגם הנסיעה חזור היתה מאוד נוחה. שמחנו שלא שכרנו רכב, גם אם היה עולה לנו פחות (לא בדקנו), כי לנו זה שווה את הנוחות וגם חסך לי מריבות עם בעלי בכביש הררי מפחיד.
ההחלטה לחזור בערב לג'נבה התגלתה כנכונה (בהתעלם מזה שהחלטנו לבלות גם יום בגנ'בה) – המחיר של המלון בג'נבה היה זול יותר ונחסכה מאיתנו קימה מוקדמת לטיסה בבוקר.
המיקום של המלון בג'נבה היה אכן נוח מאוד. הוא נמצא באזור קרוב לשדה התעופה, שיש בו כמה מלונות. ולא הרבה מעבר, אבל במרכז הצמוד למלון יש שתי מסעדות. Nostra Italia סגרה לנו את הפינה של ארוחת הערב והיתה מוצלחת.
