ניתן להתייחס לטיול כזמן לפריקת עול וניתן להתייחס אליו כאל הזדמנות לשעות איכות אפקטיביות עם הילדים לחיזוק הקשר, הקניית הרגלים, עיצוב הדרך המשותפת ומימוש עצמי - הזדמנות חינוכית.
כדי להמחיש את הפוטנציאל החינוכי הטמון בחופשה משפחתית, תוכלו להביט בנתונים אלו, 10 ימי חופשה מייצרים בממוצע 150 שעות שהות בעירנות של שני ההורים עם הילדים, וזאת לעומת 10 ימים בשגרה משפחתית שמייצרים בממוצע 60 שעות שהות בעירנות עם הורה אחד לפחות בלבד, ו-30 שעות שהות בעירנות עם שני ההורים בלבד.
בנוסף, ההתנתקות שלנו כהורים ממשימות היום השוטפות, הרציפות של השהות המשותפת כהורים שמתאפשרת לנו ללא "הפקדת" הילדים במסגרות, הנסיעות הארוכות, ירידת נטל התפעול, מרחבי הטבע החדשים, התנתקות מאחיזות חברתיות של שגרת הילדים. כל אלו פשוט יוצרים אפשרויות אדירות לחינוך.
הנדידה למרחב תרבותי שונה מהתרבות המקומית שלנו, מאפשרת ייבוא ואימוץ של הרגלים תרבותיים שאנו מזהים כמתאימים עבורנו כמשפחה ועבור ילדנו.
אבל... זה לא פשוט, זה דורש החזקה ובעיקר הבנה שאמנם יוצאים לחופשה משפחתית, אך לא יוצאים לחופש במובן של ניתוק, אי תלות, שחרור, להלן אזהרת מסע - כל אלו לא יושגו בטיול שאנו מגדירים אותו כהזדמנות חינוכית. עם זאת, התוצאות יכולות להיות מדהימות ובלתי נתפסות ברמת חיזוק התא המשפחתי וההתקדמות של הילדים במטרות העל החינוכיות שלנו כהורים הכשרה לחיים, עיצוב דרך ומימוש פוטנציאל.
אז איך עושים את זה?
א. מקבלים החלטה משותפת המתאימה למשפחה בהקשר לטיול הקרוב, לדוגמה - אנחנו רוצים כמשפחה להתחבר לתרבות אחרת, ללמוד לכבד אחד את השנייה ולאתגר את עצמנו בפעילויות שאנו אוהבים וטובים בהם.
ב. מציבים יעדים חינוכיים מדידים, ספציפיים וריאליים להלן מספר דוגמאות - הילדים (גילאי 5 ו-3) יצליחו לשהות יחד באופן מטיב למשך שעה לפחות ללא התערבות הורים; כאשר אנחנו עם הילדים רק הורה אחד יהיה עם הפנים בטלפון; הילד יכבד את המרחב הציבורי ולא יצעק בפרהסיה; משתפרים כמשפחה בישיבה סביב שולחן לפחות עד הקינוח.
ג. הכרזה - אחרי שגיבשנו 'מדיניות' כדאי 'להכריז' על היעדים בפני הילדים, בדרך טקסית. אפשר כל פעם יעד אחר, וחשוב שזה יהיה בצורה מכבדת ונעימה, ניתן גם להכריז על כך כאתגר אישי או לכל הילדים ואפילו לכל המשפחה.
ד. מסבירים – "אבל למה?", זהו חלק מאד חשוב שיגיע ככל הנראה בשלב ההכרזה אך סביר שיחזור על עצמו ברגעי ההטמעה בין אם בחיזוקים או באכיפה. היכולת של ההורים לתת הסבר קוהרנטי ופשוט, למה אנחנו צועדים ליעדים האלו ומה ההיגיון העומד מאחוריהם שיטיב גם עם כל ילד וילד באופן אישי וגם עמנו יחד כולם כמשפחה.
ה. הצהרה על דרכי הטמעה - טוב זהו אולי החלק הכי מורכב, בעיקר בשל כך שלרוב, יש מחלוקות בין זוגות על דרכי הטמעה של הרגלים, כישורים ומיומנויות. לדוג' יש הורה שמאמין שהדרך ליצירת מסוגלות היא מתיחת המסוגלות המוצהרת לסף, נגיד כשהילד נמצא על מתקן חבלים והוא מצהיר שהוא מפחד ואינו רוצה לעבור ואפילו מתחיל לבכות, אותו הורה יתקרב אליו, לא יאחוז בו, ויאמר לו שהוא מסוגל ויפציר בו לעשות זאת. בן או בת הזוג של אותו הורה יכולים להחזיק בדעה שונה שאינה מאמינה בהגעה לקווי סף על מנת להתקדם.
בעיניי, אין מחוייבות להסכמה מלאה בין ההורים, אך נכון יהיה לתת לכל הורה אשר מנהל סיטואציה חינוכית את החופש לקיים אותה כפי שהוא מאמין בה.
בנוגע להצהרה על דרכי הטמעה, ניתן להכניס התניות, לדוגמה מתן נקודות טובות שיובילו להטבה כלשהי ו/או מתן נקודות רעות שיובילו לאי קבלה של הטבה עתידית או במקרים מורכבים יותר של 'לקיחה', שוב זה מאד חשוב שכל משפחה תעצב את מסגרת הטמעה על פי אמונתה ודרכיה, החשוב ביותר זה להדהד את הדרכים ולעמוד בהם. אמרתם שתטיבו אם הילד קיבל 5 נקודות טובות, אז תעמדו במילתכם.
ו. התמדה - אני מאמין כי הדהוד היעדים החינוכיים ונחישות של ההורים, שניהם, יכולה לקדם את התהליך, נדרש להתמיד בתזכורת על ה'למה' ולהתמיד בעמידה במילתנו.
ז. הדוגמה האישית - שמרנו אותה, את הדוגמה אישית לסוף אבל למען האמת היא ההתחלה, האמצע והסוף של חינוך ילדנו, שכן חינוך בעצם מתרחש בכל רגע שהילדים רואים אותנו ומסתכלים עלינו. המצב הטבעי של הסמכות ההורית מופנם בקרב הילדים שכן תהליכי החקיינות הם מן המשמעותיים והבולטים ביותר בקרב הילדים.
בשגרה משפחתית, בדרך הכלל, הילדים רואים אותנו לרוב במרחב הנוחות שלנו במספר מצבים מוגבל יחסית, בסופר, בכניסה לאטרקציה, בגן השעשועים, בתפעול הבית ולפתע בחופשה המשפחתית, אנו כהורים מפגישים את הילדים עם צדדים נוספים שלנו, מקבלים חדר לא מתאים במלון, נאבדים בדרך, לא מצליחים להסביר את עצמנו, לחוצים לאחר לטיסה, מאוכזבים מאוכל.
אלו מצבים חדשים גם עבור הילדים, והם מהווים הזדמנות עבורם לחקיינות, ועבורנו כהורים הם רגעים שדורשים שימת לב ייחודית, כך לדוג הדרך בה אנחנו נפרדים מחדר במלון ומהמארחים שלנו יהדהדו אצל ילדנו בראש במודע ובתת מודע וישפיעו עליהם, השארנו מרחב מסודר, שטפנו כלים, סידרנו את המיטות והחזרנו את הדברים למקומם, הילדים רואים ומפנימים.
לסיכום, החופשה המשפחתית בחו"ל היא הזדמנות יוצאת דופן לטיפוח מארג יחסים משפחתי בכלל ובין הורים וילדים בפרט.
כמות השעות המשותפות, תיצור אם תרצו ותתכננו זאת ואם לאו כמות ומגוון סיטואציות בעלי פוטנציאל חינוכי יוצאי דופן שגם אתם כהורים לא רגילים אליו, על כן, למען ההצלחת החופשה המשפחתית, ההנאה והתחושה המיטיבה של כל המשתתפים מומלץ מאד לאחוז בהזדמנות הייחודית הזו ולנהל מהלך חינוכי מתוכנן ומתאים.
בהצלחה.
הכותב, הוא אב לשני ילדים, נשוי לאשת חינוך, איש חינוך בעצמו.
