אביסקו, שבדיה (לפלנד השבדית)
11.2.26
טיסה ארוכה עם שני קישורים. נחיתה ב Kiruna בשבדיה, בערב. במהלך הטיסה משטוקהולם לקירונה הטייס הכריז על זוהר, וכיבו את האורות במטוס כדי שנוכל לראות!! זו היתה לנו הפעם הראשונה.
בנחיתה הטמפרטורה בחוץ היא 25 מעלות מתחת לאפס.
בחברת ההשכרה בשדה הפיצי הסבירו לנו על הצורך לחבר את האוטו עם כבל לחשמל, כדי לשמור על החום שלו. בנוסף - הגלגלים מצוידים מראש ומאפשרים נסיעה על שלג ועל כבישים חלקים.
נוסעים כשעה ורבע עד לאביסקו, עם עצירה בסופר (כי בשעה הזו אין מסעדה פתוחה במלון), ובאביסקו מתמקמים ב STF Abisko Turiststation. זהו המרכז התיירותי והלוגיסטי של האיזור. הוא לב השמורה. יש בו חדרים מסוגים שונים לתקציבים שונים, יש בו שתי מסעדות, ויש בו מגוון פעילויות שמוצעות לקהל, גם בחורף וגם בקיץ, ויש בו חנות לציוד שטח, כולל אפשרות לשכור ציוד. וממנו, ממש מהחדר - אפשר לראות את הזוהר. הוא שוכן על האגם (כרגע, קפוא לגמרי), הוא שוכן בסמוך לנהר שהוא לב השמורה, וכן סמוך לרכבל שעולה לתצפית למעלה ל Aurora sky station.
המקום שוקק אנשים, רוחש פעילות ויש בו אוירה נהדרת וחמימה.
יש בסמוך עוד אפשרויות לינה. בצמוד יש הוסטל יותר בסיסי, בו ישנו לפני שנים רבות כשטיילנו פה בקיץ. ויש גם בקתות. ביישוב עצמו - במרחק של שלוש דקות נסיעה, יש עוד אפשרויות לינה. גם מסביב, מעט מרוחק יותר יש אפשרויות נוספות.
וחשוב: הורדנו אפליקציה שמתריעה על זוהר. מראש אומרת, לא ניתן לסמוך על אף אחת...
12.2.26
בשלוש בלילה הצצנו דרך החלון וראינו התחלה של זוהר, אז נסענו עם האוטו למקום מרוחק שאין בו אור, על שפת האגם. כמה דקות מערבה. צפינו בזוהר מרהיב ומקסים, שיצר מתאר של הר, כמו קו עולה ויורד בשמיים, שבהתחלה חשבתי שהוא רכס שמאחוריו אור ירקרק, עד שהבנתי שזה הזוהר ויש לו צורה כזו של מתאר. גם השמיים התמלאו בירוק. השמיים נקיים נקיים מעננים ורואים בהם אינספור כוכבים. זה מראה מקסים מקסים.
צפינו בזוהר כרבע שעה או עשרים דקות, עד שדעך, וחזרנו לחדר.
בבוקר קמנו לבוקר נוצץ ושמשי. ארוחת בוקר טעימה במקום, מול הנוף, וכניסה לחנות הציוד, בה הזמנו חליפות שלג לשני סיורים שצפויים לנו במהלך השהייה וכן מגפיים שלא הורדנו מהרגליים מאותו הרגע... המגפיים נראות מאוד גדולות, אבל כיון שצריך כמה זוגות גרביים עבים, צריך שיהיה גדול, רחב ונוח.
אחכ נסענו ל Narvik שבנורווגיה. חשוב לציין שבחברת ההשכרה שלמנו תעריף מיוחד עבור היכולת לעבור מדינה.
נארויק היא עיר נמל קטנה ולא משמעותית לתייר. בעיני הקטע בה הוא הדרך שהיא יפהפייה ומרהיבה, רואים Elks, ואגמים קפואים, ומפלים קפואים, והרים, ולבן ולבן בעיניים, ולבסוף מגיעים לפיורד מרהיב עם שני גשרים שחוצים אותו. עוצרים על החוף, ומטיילים קצת ומגיעים לבסוף לעיר.
ראשית עולים לאתר הסקי שלהם. שבתאריך המסוים שלנו הרכבל בו לא פתוח וחוץ מלצפות קצת על העיר (גם בתחתית אתר הסקי, זה עדיין גבוה וצופה על העיר) אין הרבה מה לעשות. המראה יפה. אחכ נכנסים לבית קפה אחד, ואחכ לעוד אחד ששוכן בתוך הספריה. אוכלים כמה עוגות ושותים קפה. מתחממים. יוצאים ומטיילים כמה דקות במרכז המסחרי.
האוירה נהדרת. המון אנשים מטיילים ברחובות למרות הקור, ויושבים בבתי הקפה. לאחר הסיבוב חוזרים בחזרה.
ממש בסמוך למלון יש מרכז מבקרים Naturum, שמסביר קצת על האיזור, בעלי חיים, צמחיה. נכנסים ולומדים קצת.
בשעה 1900 יש לנו סיור אורות לילי. אוכלים ארוחת ערב מוקדמת במלון, ולקראת היציאה מתלבשים היטב, הטמפרטורה היא 28- מעלות. חושך מוחלט. ביחד עם מדריכה, ובקבוצה, יוצאים לסיור מהמלון, רגלית, אל האגם. אפילו צועדים על האגם הקפוא. השמיים נקיים, ומלא מלא כוכבים, והשלג לבן ובוהק כך שאפשר לראות קצת את השטח. מדי פעם מופיעים כתמים ירוקים ולבנים. יש זוהר, אבל לא בוהק. הולכים לאורך הקניון של הנהר, יש שם דק עם מעקה לכל האורך, מקבלים הסברים ואחרי שעתיים חוזרים למלון כדי להתחמם. קר מאוד מאוד וכדאי ללבוש שני זוגות כפפות חמות ושלושה זוגות גרביים וכמה שכבות בגדים. אני גם לבשתי שתי שכבות של גטקעס מתחת למכנסיים ומתחת לחליפת השלג.
מי שיש לו משקפיים - כל הזמן יש עיבוי וקרח על המשקפיים ואין לזה פתרון... (כך לדברי המדריכה). בסוף החלטתי שאחזיק אותם ביד חלק מהזמן כל עוד אני מסתדרת, והרכבתי אותם כשעצרנו להקשיב למדריכה או כשהיא הסבירה על משהו מסוים או כשהיה מראה מיוחד. הקניון, הזוהר, הנוף על ההרים שמצדו השני של האגם. אבל תוכ הליכה הסתדרתי בלעדיהם.
חזרנו למלון לאחר שעתיים בשביל הפסקת פיפי וכדי להתחמם קצת ויצאנו שוב. הפעם המדריכה לקחה אותנו לאוהל סאמי ובו הבעירה אש וחממה קפה. בשלב הזה אנחנו יצאנו מהאוהל כי העשן בתוכו היה נוראי וגם מסריח כמו מדורה, אבל סגורה וללא אויר, ולאחר עמידה בחוץ והתבוננות בזוהר שעלה וירד, חזרנו לבדנו לחדר מוקדם יותר.
13.2.26
במהלך הלילה קמנו כמה פעמים כדי לצפות דרך החלון, אבל לא ראינו כלום.
בבוקר יצאנו לסיור snowshoes. מקבלים נעלי שלג (פלסטיק בצורת שמונה שמתלבש על הנעל) ויצאנו לסיור על ההר. השלג רך ואבקתי, ומטיילים בין עצים כשהמדריכה עוצרת ומסבירה קצת על המקום, על עקבות של בעלי חיים, ועוד כהנה. עולים למעלה עד למקום בו יש נקודת תצפית טובה גם על ההרים שמקיפים את המישור המוגבה הזה וגם על האגם ועל אביסקו שלמטה. מאוד יפה, ומאוד מיוחד. הכל לבן לבן ומלכותי. הכל נראה כל כך נקי.
אחכ מטיילים עוד בין העצים, ימינה ושמאלה, קצת עולים וקצת יורדים. עוצרים למיץ פירות יער רותח שהמדריכה מוזגת לנו לתוך כוסות.
הסיור כולו אורך שלוש שעות, ובעיניי, ההתחלה כיפית ואחכה כל חוזר על עצמו ולא מעניין. הפעילות הגופנית טובה ומעייפת, כי קשה ללכת עם הנעלים האלה, וקר, וחלק מהזמן מטפסים, וחלק יורדים, שגם זה מאמץ, אז הגוף עובד קשה. אני הייתי מסתפקת בשעה, שעה וחצי הראשונות, עד לתצפית היפה, וחוזרת. כי אחכ זה מיצה את עצמו. אבל - זה הסיור ואין אחר ואי אפשר לחזור באמצע. אז מי שאוהב הליכות ארוכות או טרקים - זה בשבילו.
משם נוסעים לאביסקו - מרחק נסיעה קטנטן, לסופר, עושים סיבוב של דקה וחצי עם האוטו במקום. בנוסף, נכנסים לראות את תחנת המחקר במקום. ראינו שיש אנשים בפנים אבל לא הרגשתי נעים לדפוק בדלת ולבקש לדבר או לשאול שאלות על המחקרים שלהם, אז המשכנו בדרכנו.
חזרנו למלון ויצאנו לטייל לאורך הטיילת שלאורך הקניון הקפוא של הנהר. אותו הסיור שעשינו אתמול בלילה, אבל הפעם לאור יום כדי לראות את היופי המקסים מקסים הזה. מפלים קפואים, קניון מיוחד ועמוק עם אבנים מסותתות בשני צידיו, ולמטה הכל שלג קפוא. בקיץ יש פה זרם שוצף ורועש. עכשיו שקט דממה ולבן. הלכנו בחלק שדרומי לכביש ובחלק שצפוני לו. הליכה של כעשרים דקות או חצי שעה. משגע! ויש תיירים רבים.
מחשיך סביב השעה ארבע וחצי, ואז נכנסים קצת לנוח במלון, ולאכול ארוחת ערב מוקדמת. בגלל הקימה התכופה בלילות, נעים לנוח מנוחה קלה בשעות אחהצ או הערב המוקדמות, כשכבר מחשיך ואי אפשר לטייל בחוץ, אבל אלה עדיין לא שעות עם סיכוי לזוהר.
סביב שבע יש התרעה, שוב מתרחקים עם האוטו ומחכים, אבל לא קורה כלום. הולכים לישון וסביב עשר קמים ורואים התרחשות בחוץ. מחליטים שלא לסוע לשום מקום אלא להשאר מאחורי המלון, בסמוך לאגם.
תיירים רבים כמונו, שוכני המלון וסביבותיו מתכנסים באיזור, וכך יודעים שזו לא רק ההתרעה שלנו שעובדת (לא שאלנו תיירים אחרים באיזו אפליקציה הם משתמשים). ואכן הזוהר מופיע, יפה וזוהר ומרוח על כל השמיים, ויש תזוזה איטית של הכתמים, שמופיעים ונעלמים באיטיות, מריחות מכחול רחבות ויפהפיות וירוקות. בשמיים וגם מעבר להרים. המראה מרשים ומרגש מאוד מאוד!!
חוזרים לישון, וקמים עם השעון כמה פעמים סביב שעות של התרעות של האפליקציה, אבל כלום.
14.2.26
היום נוסעים לקירונה. קירונה היא עיר שבדית, העיר בה נחתנו, שסובבת סביב מכרה הברזל שלה. גם היא וגם נארויק במרחק של כשעה ורבע נסיעה, לכיוונים הפוכים.
המכרה מופעל ע"י חברת LKAB. זהו מכרה עפרת הברזל התת-קרקעי הגדול ביותר באירופה ואחד הגדולים בעולם. הוא עמוק מאוד (מעל קילומטר מתחת לפני הקרקע) וגורם לסדקים בקרקע וכן לשקיעתה - מה שהוביל להעברת חלקים מהעיר קירונה למיקום חדש, החל מ 2017, ועד היום. כיום גם הודיעו שגם חלקים שחשבו שלא יהיה צורך להעתיק, כן יועתקו בסוף. יש סביב זה הרבה דיון והרבה מחלוקות. אפשר לקרוא על זה. זה מעניין.
ראשית, טרם היציאה לדרך, מתחילים מפסל שנמצא מאחורי הבקתות שצמודות למלון, לכיוון האגם. שמו Sensing the Arctic. מדובר בדק משושה, שבפינות שלו יש פסלים בצורה דומה למדורה, עשויים זכוכית. עושים תצפית מלמעלה, זה מרשים.
נוסעים לקירונה. הנסיעה יפה, לאורך האגם, אבל לכיוון מזרח ואחכ דרום.
מתחילים מכפר סמוך לקירונה, Jukkasjarvi, בו נמצא המלון המפורסם Icehotel. זהו מלון שהוא בעצם מוזיאון והוא עצמו לא מיועד לשינה. בחוץ יש בקתות שונות של המלון, שבהן מתארחים תיירים. האייסהוטל עצמו עשוי כולו קרח, ובו חדרים חדרים שכל חדר הוא יצירת אמנות בפני עצמה של אמן או אמנים אחרים, ולכל חדר יש נושא משלו. ישנן עבודות מרהיבות. פיסול תוך שימוש בשלג ובקרח שיוצרים אפקטים שונים של צבע ושל מרקם. מאוד יפה!!
בנוסף יש במקום גם בר וכן מתקן קטן לילדים, כמו גן שעשועים. כל שנה בונים את המלון מחדש מהקרח של הנהר הסמוך, ואז הוא מפשיר בקיץ ואז בונים מחדש, בעיצוב אחר, על אותו בסיס, לקראת החורף הבא. הכניסה היא בעלות כספית לא מבוטלת.
יש במקום גם מרכז מבקרים וכן מרכז לפעילויות חורף.
משם נוסעים לקירונה, נכנסים למרכז העיר החדש, שהוא כרגע מצחיק וקצת מנותק מהקשר. יש מרכז מסחרי חדש שהוא בעצם קניון חד קומתי שמתפרש על ארבע פינות של רחוב, ויוצאים ונכנסים ממנו כדי לחצות את הכביש לכניסה שבצד השני והשלישי והרביעי, ויש בית עיריה חדש ובו בית קפה נעים, ובסמוך ככר מרכזית חדשה ובה פסלי שלג וכן מתקני שלג לילדים ומגדל של שעון.
הכל מצופה שלג, מה שמקשה להבין את המתאר של העיר כי לא רואים מדרכות או גבולות ברורים שממסגרים את המבנה של העיר. לא ברור איפה מותר לסוע, איפה זה רק להולכי רגל, מה כביש ומה מדרכה. חוץ מאשר כמה כבישים ראשיים שזה יותר בולט בהם.
אחרי סיבוב קצר וצפייה בכנסיה המיוחדת שלהם שהזיזו את המיקום שלה בפרויקט מיוחד באוגוסט האחרון, נוסעים לאיזור הישן, ושם מוצאים חדר כושר כדי להתאמן. אחכ אוכלים צהרים וחוזרים שוב בנסיעה יפה לאביסקו.
נחים בחדר (אפשר גם לשבת בחללים המשותפים המקסימים של המלון, אנשים רבים פרושים בהם, משחקים משחקי קופסה, קוראים או סתם יושבים, מדברים, מתבוננים החוצה).
בעשר, לאור התרעה, מציצים החוצה, רואים התחלת פעילות וכן רואים אנשים נאספים ברחבה שמאחורי המלון. מתלבשים מהר (זה לוקח זמן עם כל השכבות האלה), ויורדים. הפעם גם הכנו סוף סוף את המצלמה עם הוראות של הצ'ט איך לתכנת כדי להוציא תמונות טובות. משום מה לא עשיתי את זה עד עכשיו, והתמונות יצאו בהתאם... אני לא מבינה דבר וחצי דבר בצילום, אבל יש לי מצלמה טובה. חשבתי שהיא תעשה עבודה טובה לבד. טעיתי.
יוצאים החוצה לזוהר שהוא זוהר מהאגדות. זוהר יפהפה, זוהר כמו בסרטים ובתמונות, זוהר שהוא פרסומת לזוהר, שהוא פרוטוטיפ לזוהר. רואים וילונות, רואים ריקודים, רואים פסים וצורות וקוים, שזזים ומתעגלים ופרושים בכל מרחב השמיים, משתנים ומתעבים ונעלמים וצצים במקום אחר, עם ורוד ועם ירוק, ולבנבן. עד עתה ראינו תנועה של הזוהר, אבל איטית מאוד, הפעם הוא באמת רקד, בקצב גבוה. זה קורה באמת!!
המראה מרהיב!! מרגש, מפעים, מעורר השתאות!! אין מילים לתאר את זה. הקהל מסביב נרגש וקורא קריאות התפעלות ללא הפסקה. כולם עם הראש למעלה, זזים, מביטים, מצלמים, מחייכים. זה מהמם!! לשם כך הגענו על הלום.
ותודה רבה לטבע על הזכות לראות את הדבר הזה!! וואו!!
ההתרגשות לא שככה שעות רבות אחכ. ואפילו עד עכשיו.
והמצלמה המתוכנתת, עשתה עבודה מעולה הפעם, וגם - היו לה את כל התנאים כי השמיים היו באמת יוצאי דופן.
בהמשך הלילה מנסים שוב עם התרעה נוספת שלא הניבה כלום, אז מחליטים שראינו את השיא והולכים לישון. מחר קמים מוקדם בבוקר כדי לסוע הביתה.
הנסיעה לשדה סביב שבע בבוקר היתה בעצמה מקסימה מקסימה עם הזריחה והשמיים האדומים ורודים והעננים הנמוכים שמרוחים בשמיים בזויות יפות, והשמש הצהובה צהובה.
