יום מספר 3
יום שבת 25.10
את היום התחלנו בפגישה עם ג'ימי חברה שלי. היא הייתה איתי בתגלית והגיעה למנהטן ליומיים לטייל אתנו. על אף שהיא גרה בשיקגו היא מעולם לא ביקרה בעיר ניורק (כמו שאנחנו הישראלים לא מבקרים במקומות רבים בארץ, אליהם דווקא התיירים מגיעים לרוב). נסענו לדרום מנהטן לפארק סיטי הול. יש שם חלקים שבעבר היו על פסל החירות. ליד כל חלק תמונה שמראה היכן החלק היה ממוקם. פארק נחמד. במקום יש גם מזרקה גדולה ומרשימה ומסביבה ספסלים-מקום טוב למנוחה. המשכנו ללכת ברחוב שרובו ככולו בשיפוצים לעבר האנדרטה לזכר אסון התאומים. מוזיאון חדש וקניון מוקמים כעת במתחם. האנדרטה ענקית. היא מורכבת מ2 בריכות נפרדות בצורת הבנינים הממוקמות באותו המקום בו עמדו הבנינים. לאורך שפת הבריכות המורכבת מלבנים שחורות מוטבעים שמותיהם של הנספים. שם עם שושנה לבנה מסמל שיום הולדתו של אותו קורבן הוא גם יום מותו. משם המשכנו לבאטרי פארק. בדרך קניתי קפה ודנקן דונטס. הקפה לא היה מדהים בכלל. כנראה שאנו הישראלים רגילים לטעם מסוים כי עד עכשיו לא שתיתי קפה טעים. הדונטס לעומת זאת היה מעולה.
אכלתי אותו להנאתי בפארק מול הים תחת השמש החמימה שלוותה אותנו לאורך היום. לאחר מכן הלכנו לכיוון המעבורת החינמית. המעבורת לא מגיעה לאי בו נמצא הפסל, אלא לאי אחר בשם אליס אך נותנת תצפית טובה מספיק לצילום הפסל. כדי לעלות על המעבורת יש להכנס להאנגר גדול בו מזון מהיר לרוב ולחכות למעבורת הבאה שיוצאת כל חצי שעה או שעה תלוי ביום. שמגיעים לאי יש לרדת מהסירה ולעבור לאחת שמחכה שם כדי לחזור חזרה למנהטן. חצי יום עבר בחמימות ובנעימות.
משם לקחנו רכבת לכיכר יוניון והלכנו ברחוב ברודווי. רחוב נחמד שבהמשכו נמצאת אוניברסיטת ניורק. צהריים אכלנו בפיצה בראבו שנמצאת כמה דק מתחנת הרכבת. פיצה טעימה ומשביעה. 4$ למשולש עם פטריות וזיתים. המשכנו לאזור איטליה הקטנה וצינה טאון. את איטליה כנראה ופספסנו כי מלבד המשך רחוב יפה עם בנינים בהם מדרגות חירום כמו בסרטים לא ראינו משהו מיוחד. את צינה טאון לעומת זאת אי אפשר לפספס. הכל בסינית. כולם סינים. מכל עבר קופץ עליך איזה רוכל ומציע את מרכולתו. דבר שמשך את תשומת ליבי היה שכאן בניגוד לשאר מנהטן היו דוכנים רבים של ירקות ופירות. התחיל להחשיך וחזרנו למלון
היום הבא – יום מספר 4 – גשר ברוקלין
