חזרנו מ-9 ימי טיול עמוסים ומהנים עד מאוד בשוויץ. המון שלג, פרות עם פעמונים, כרי דשא ירוקים ושלכת יפהפייה- עצים בצבעים: אדום, כתום, צהוב, ירוק.
המסלול שלנו:
יום ראשון- נחיתה במילנו בשעה 11 בבוקר. (העדפנו לטוס למילנו כדי להוזיל עלויות, משמעותי מאוד, ועל הדרך לטעום קצת מאגמי צפון איטליה ההיפיפיים). נסעו לכיוון אגם קומו- אגם מהמם עם הרבה עיירות ציוריות. עצרנו בקנדויבה (חנינו בחינם ליד וילה קרלוטה) ומשם עלינו על מעבורת לבלאג'יו מקיסמה. עיירה קטנטונת אבל עם הרבה אופי.
חזרנו לקדנוביה ומשם המשכנו לטפס לשוויץ. ישנו בלילה הראשון בכפר קטן ליד לוקארנו בעמק מאגיה.
יום שני- למחרת בבוקר יצאנו לטיול בעמק ורסצקה המרשים, דרך העיר טנרו tenero, חוצים את העיר וממשיכים לטפס על פי השילוט. מכיון שהיינו קצרים בזמן (באותו היום היינו צריכים להספיק להגיע לגרינדלוואלד) החלטנו לוותר על מסלול רגלי ונסענו עד לכפר לאוואראטזה- לגשר הקפיצות. חנינו שם והסתובבנו בכפר, בגשר ובנחל המרשים. מומלץ לעצור גם בכפר סנט ברתלומיאו- כפרון קטן ומרשים. עצרנו גם בסכר ורסצקה העצום.
המשכנו לגרינדלוואלד דרך מעבר סנט גותארד (היה מעונן לגמרי, לא ראינו כלום אבל לפחות עקפנו את הפקק הענק של מנהרת סנט גותארד. אציין שהיה גם פקק בדרך חזור, יתכן שזה מצב קבוע שם), ומעבר סוסטן היפיהפיה- אמנם הדרך לא קלה לנהיגה אבל מאוד מרשימה ושווה את המאמץ. הקטע הכי מרשים היה בעצם הסוף- עצרנו ממש לפני סוף המעבר (כשמתחילה הירידה לכיוון מיירינגן)- ושם היו משטחי אין סוף של שלג, מראה מרהיב.
המשכנו לגרינדלוואלד, שם קצת התברברנו במציאת הצימר שלנו ששכן בטרסה- וונג- ברחוב העליון של העיירה. ישנו בצימר chalet auf dem kapf- צימר יפה, קומפקטי ונוח. בעלת הצימר (אריקה) מאוד נחמדה ודיבה, בעלה קצת פחות ונראה לי שגם לא חובב ישראלים במיוחד. יש לקחת בחשבון שיש עליה מהחנייה לצימר כך שלילדים קטנים או מבוגרים או למישהו עם מגבלות- זה לא מתאים. זו עליה ארוכה אבל כן תלולה. הנוף מהצימר מהמם- הרי האיגר והיונגפראו ממש מולנו, מרשים מאוד. 80 פר"ש ללילה לפני מיסים ולפני נקיון סופי.
יום 3- יום שמשי לגמרי, אנו מנצלים אותו כדי לעלות ליונגפראו. הרבה התלבטויות היו לפני הבחירה בפסגה זו, בעיקר בגלל המחיר אולם שלל ההמלצות מסביב הכריעו. לא התחרטנו לרגע! הנוף משם כ"כ מרשים, כ"כ הרבה שלג צח, פשוט מדהים. הסתובבנו שם 3 שעות ויכלנו אפילו להשאר יותר. חשוב מאוד להצטייד במשקפי שמש טובים, אני חטפתי שם דלקת עיניים נוראית (snow blind) שהציקה לי במשך כל הטיול, לא נעים. אציין כי בתחילה חשבנו לקנות את הכרטיס שמשלב עלייה למאנשלין- צעידה לקליינה שיידג- משם עלייה ליונגפראו ומשם ירידה עד לגרינדלוואלד בחזרה (יש כרטיס כזה ב-160 פרנק) אבל הבחורה במשרד הכרטיסים מסרה לי שספק אם נספיק הכל ביום 1 ולכן לא ממליצה לקנות כרטיס זה). תאמת שבדיעבד זה גם מעייף לעשות הכל ביום1 , על פסגת היונגפראו יש המון מה לעשות ומה לראות ועדיף לא לדחוס עוד מקום ליום זה. כשהגענו לקליינה שיידג עשינו מסלולון קצקצר משם, כבר היינו די עייפים. אציין שהרכבות היו די מלאות, גם בתקופה זו של השנה (תחילת אוקטובר).
בערב העיירה "נסגרת" קצת אחרי שמחשיך, אין מצב לבילוי לילי, ותאמת אנחנו גם עייפים מדי.
יום 4- היום יש שוק חביב בגרינדלוואלד (אני לא חושבת שזה שוק שחוזר על עצמו מדי שבוע או חודש, אלא משהו חדש שנתי, ביום שני הראשון בחודש אוקטובר. למזלנו יצא לנו להיות שם). אח"כ ממשיכים לקנדרסטאג ולאגם אושינסי (עליה רכבל, 20 פר"ש הלוך ושוב לאדם). היה מקסים אם כי לא חובה. יש ללכת 25 דקות מרכבל עד לאגם, בחזור חלק מהדרך בעלייה.
יום 5- היום יום מעונן עם זרזיפים, עושים דברים שמתאימים לגשם: מפלי הטרומבלאך (מאוד מרשים), קניון הארה (נחמד, אפשר לוותר אם אין זמן), עלייה למפלי הגינסבאך (ממש יותר לדעתי, אמנם ראינו מעט בגלל ערפל אבל גם מה שראינו היה די סתמי לדעתי) סיבוב קצר בבריאנץ המקסימה ולקינוח אינטרלאקן- עיר חביבה, לא יותר. נטולת אופי לדעתי.
יום 6- שוב שמש (כן, היה לנו מזל, רב הימים שלנו בשוויץ היו שמשיים)- נסענו ללוצרן המהממת. עיר יפהיפיה! גם הדרך מגרינדלוואלד ללוצרן מאוד מאוד יפה. חולפים על פני אגם בריאנץ המרשים ובהמשך עוד אגם יפיפה (langsee אם אינני טועה בשם). חנינו בחניון במרכז העיר (חנייה ברחוב מוגבלת לשעתיים), לא נורא בכלל. עולה בערך 2 פרנק לשעה. הסתובבנו בסמטאות, בגשרים על הנהר, פשוט משגע. המון אנשים, מסעדות מלאות, חנויות מלאות באנשים, ממש כיף. הקדשנו ללוצרן 5 שעות, יכולנו להסתובב שם עוד זמן.
יום 7- שוב שמש (מה יהיה?) יום עמוס לפנינו- קמנו מוקדם ונסענו לכיוון גשטאד. דרך משגעת! המון שלכת, העצים מחליפים צבעים בתקופה זו (תחילת אוקטובר), כרי דשא אין סופיים עם פרות עם פעמונם, שוויץ במיטבה! גשטאד חמודה וחביבה, היתה מעט מנומנמת כשהגענו אליה בשעה 11:00 בבוקר. ממנה המשכנו לגרויר (שם אכלנו גלידה אמריקאית (soft ice) הכי טעימה שאכלתי בחיי. גם גרויאר חביבה וקטנטנה. מגרויאר המשכנו לברן- חנינו בחניו במרכז העיר- 3.60 פר"ש לשעה. אני ממש לא התלהבתי מברן. לא מצאתי בה ענין מיוחד. מאוד סואטנת. הבניינים די רגילים, לא התלהבתי מהמזרקות שהן די פשוטות לטעמי. ממש לא מצאתי בה כל חן. הסתובבנו בה שעה וחצי (הספיק לנו, לא כי ראינו הכל אלא כי לא התלהבנו) וחזרנו לגרינדלוואלד.
יום 8- שוב שמש. אחד הימים הכי כיפים בטיול שלנו- עלינו לפסגת פירסט מגרינדלוואלד (התחנה נמצאת באמצע הרחוב הראשי, ולא בתחנת הרכבת, בניגוד למה שכתוב בעלונים). יש כמה תחנות עצירה באמצע הדרך (שהחזקים יורדים בהן ומטפסים עד למעלה. כשאני כותבת חזקים, אני מתכוונת גם לשווצרים בני 70 שעלו איתנו ברכבל וירדנו בבורט וטיפסו עד למעלה תוך שעה וחצי. כושר מדהים). אנו קנינו כרטיס לכיוון אחד וירדנו עד לגרינדוואלד (הטרק מסתיים ברחוב בו ישנו- טרסה וונג, איזה כיף!). ישנם נופים מדהימים מהפסגה לכל ההרים מסביב לגרינדלוואלד ואף לקרחון ומפלים. הדרך למטה גם מאוד יפה. המסלול עובר לצד נחל מקסים, פשוט כיף. לוקח בערך שעתיים וחצי לרדת עד גרינדלוואלד (אנחנו עשינו עצירה של שעה בבורט לארוחת צהריים, יש שם 2 מסעדות יפות). אציין שהמסלול לא קשה והרבה ילדים עושים אותו, רק לקחת בחשבון שיש קטעים שהירידה די תלולה (אך סלולה, כמעט כל המסלול סלול). מומלץ בחום! התבלטנו אם לעלות לפירסט או למאנלישן והבחורה בטוריסט אינפורמיישן המליצה לנו על המסלול הזה. לא היינו במאנלישן אז לא יכולה להעיד עליו!
יום 9- היום האחרון של הטיול שלנו ואנחו מתחילים בירידה דרומה לכיוון מילנו. הפעם נסענו דרך מעבר גרימסל (יפה אבל לא כמו סוסטן), פורקה כבר סגור) אז אנו ממשיכים דרומה ועוברים במעבר הבא- ניופאן פאס- מעבר מרהיב. מומלץ. בנק' הגבוהה ביותר שלו היינו מעל העננים- עד לנקודה זו חווינו יום שמשי, ומנקודה זו ואילך חווינו יום מעונן מאוד. המשכנו דרומה לכיוון איטליה עד לסטרסה- בה עצרנו (לקח לנו כמעט 5 שעות מגרינדלוואלד עד סטרסה כולל עצירות קצרות לתמונות או לקפה). מה אגיד לכם, איזו עיירה מקסימה, התאהבתי בה תוך דקות. סמטאות קטנות מלאות מסעדות, בתי קפה, חנויות והרבה אנשים, כיף אמיתי. גם מלונות פאר לא חסרים בה. לקחנו שייט קצר לאיזולה בלה- חביב מאוד וקטן מאוד. הסתובבנו בעיירה עד הערב ואז עשינו דרכנו לשדה תעופה מלפנסה- שילוט גרוע מאוד באיטליה. נסענו בחושך, מה שהקשה עוד יותר את ההתמצאות. השלטים למלפנסה הינם על שלט לבן קטנטן, אחרונים בטור ארוך של שלטים אחרים. נורא! גם בתוך שדה התעופה קצת התברברנו עד שמצאנו את המקום להחזיר את הרכב המושכר (שילוט גורע, נעזרנו באנשים במקום). אציין שהשכרנו את הרכב של car rent הישראלית, והספק היה סיקסט במילנו- היה בסדר גמור, אין תלונות.
קצת על עלויות: שכרנו דירה (אני מאוד ממליצה), עשינו קנייה 1 גדולה בסופר שעלתה לנו 100 פרנק. עלויות בסופר די דומות לעלויות אוכל בארץ. הפירות והירקות קצת יותר יקרים. כל בוקר הכנו סנדוויצ'ים לארוחות בוקר וצהריים. בערב בישלתי בדירה . מס' פעמים אכלנו בחוץ. מנה במסעדה עולה בערך 20 פרנק. ארוחה במקדונלדס עולה בערך 12 פרנק. דלק- ליטר בנזין עולה 1.60 פר"ש. חנייה- בעיירות הקטנות ממש זול- 1/2 פרנק לשעה ומקסימום 6 פרנק ליום שלם. בערים הגדולות יותר יקר- 2 פרנק לשעה בלוצרן ו- 3.60 פרנק לשעה בברן (זה היה הכי יקר ששילמנו). רכבלים מאוד יקרים ולכן בוררים אותם בקפידה, לא עלינו על כל רכבל שנקרה בדרכנו כמובן.
השווצרים דומים באופיים לגרמנים- קרים, קונקרטים ומאוד מנומסים ושקטים. אנחנו יותר אהבנו את השווצרים האיטלקים- יותר חמים ופתוחים.
שוויץ מדהימה ביופיה, אני הכתרתי אותה כיפה בקנה מידה ניו זילנדי (אחרי הטיול לניו זילנד, כל מקום מושווה, או לא מושווה, אליה...). טיול שווה מאוד. למזלנו "נפלנו" על תקופה עם מזג אויר מצוין. אינני יודעת אם זה באמת מזל או שזה אופייני לתקופה זו.
9 ימים באלפים הברניים
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
