פינת הגאון: הגשם השיג אותנו וגם הערפל. לא רואים ממטר. את המוטל אי אפשר לבטל וגם אין לאן לנסוע. היום בסימן "ננסה לעשות לימונדה מלימון"- נסיון יפה. ארוחת בוקר מצויינת- פנקייק האוכמניות הראשון שלנו. וולמארט באלסוורת'(איזה כיף פה!אפשר לבוא גם מחר?). ארוחת ערב בלוויתן הצמא ולינה בר הרבור.
וקישור לפרק הקודם: ניו אינגלנד בשלכת: יום 4, פארק אכדיה הנחמד
הגשם שהבטיח לנו הרייג'ר אכן הגיע בגדול. אנחנו לא מדברים על טפטוף נחמד (ואז היינו יכולים לספר לכולם איזה אמיצים אנחנו ואיך שום דבר לא הפחיד אותנו וטיילנו עם מעילים ומטריות) אלא על מבול מעצבן עם עננים וערפל. המלון מוזמן ליומיים, כך שאנחנו בבר הרבור ליום נוסף אבל לא יכולים לעשות כלום בחוץ, אפילו לא תצפית...מזל שאתמול זה עוד נראה ככה:
פינקנו את עצמנו בארוחת בוקר מצויינת. פנקיק אוכמניות, פרנץ' טוסט מושקע, קפה מצוין (סוף סוף), ריבות ביתיות. החיסרון היחיד היה שהמקום קטן, תור הממתינים היה ארוך ולא יכולנו להתרווח ולהאריך כפי שרצינו (למרות שהיינו לא מעט...). בשלב כלשהו היה ברור שהם ממש רוצים שנפנה את המקום.
החלטנו לראות קצת את הפארק בגשם ונסענו למסלול מעגלי קטן, אבל בפועל ראינו הרבה גשם וערפל ומעט פארק והוכרזה כניעה למזג האוויר המבול נמשך- מזל שבאלסוורת' השכנה יש וולמארט ענק- כל המחלקות, כולל כלי בית שואבי אבק וגינה נסקרו עד תום. פיצוי- ארוחת ערב מפנקת בלוויתן הצמא.
טיפים ומסקנות
- פארק אכדיה- מאוד יפה, מסלולי הליכה עם המון פוטנציאל. בר הרבור עיר חמודה עם אוכל טעים. בקלות יכולנו לבלות שם כמה ימים, אבל לא בגשם.
- ארוחת הבוקר
- ארוחת הערב- לא לוותר, מקום ממש מוצלח ומלא מקומיים.
וקישור לפרק הבא: ניו אינגלנד בשלכת: יום 6, מיין- סוף סוף גם שמש וגם שלכת
