בשבועות 2015 יצאנו לטיול של שלושה ימים בירדן. אנחנו משפחה עם 4 בנים (6, 8, 12, 15).
המסלול נסגר עם הנהג אחמד ([email protected]) כחודשיים לפני הטיול. הוא גם הזמין לנו את המלונות. התוכנית הייתה, יום ג'יפים, יום פטרה ויום בטן גב.
ביום הראשון היינו בגבול כבר בשעה 08:00, מיד עם פתיחתו. יש מגרש חניה חינם ליד הגבול. שלימנו את אגרת הגבול מראש https://borderpay.co.il/) מה שחסך לנו תור אחד ארוך, ועמלה של 5 ש”ח לאדם למי שמשלם בגבול). העלות היא 101 ש”ח לאדם.
תוך רבע שעה כבר עברתו את הגבול והיינו בצד הירדני, שם פגש אותנו אחמד והעביר אותנו את הסבך הבירוקרטי של הגבול. (חמישה אשנבים וחדרים שונים בהם צריך לעבור עד שמקבלים את החותמת בדרכון). לא ניתן להגיע לירדן ללא אדם מקומי בפוגש אותך ו”מזמין” אותך. היו אנשים בגבול שהגיעו ללא תיאום, והם היו צריכים לבקש מאחד הנהגים שמצאו שם ש”יזמינו” אותם, מה שכמובן גורר עיכובים ועליות נוספות.
אחמד התגלה כאדם מקסים עם אנגלית רהוטה. עלינו למכונית שלו ונסענו לוואדי רם לטיול ג'יפים. (נסיעה של חצי שעה). הג'יפ שעלינו עליו היה מתוצרת שנת 1980- ופתוח ולכן לא ממזוג, אבל נסע טוב ועבר את כל המכשולים ללא בעיה. וואדי רם הוא אחד המקומות היפים ביותר שהיינו בהם. נראה כמו ארגז חול ענקי שבו עשרות רבות של תצורות סלע, וחול, והרים ותופעות גיאולוגיות בנות מליוני שנים, אך גם כאילו שמשתנים מידי יום. יש שם קניונים צרים ועמוקים בצבעים חזקים, דיונות עצומות, מעיינות, גשרי אבן גבוהים, שכבות חול וסלע בכל צבעי הקשת, ועוד ועוד. אחד ה"תחנות” היה מחנה (קמפ סייט) שבו חיכה לנו תה בדואי מתוק מתוק (כמו שהבן לי אמר “סוכר עם תה") וטעים מאוד. הבדואי קרא לנו כדי שנראה מאיפה הוא מביא את ארוחת הצהריים. הוא לקח מעדר והתחיל לחפור באמצע המחנה. לאט לאט התגלה הבור שבו התבשלה ארוחת הצהרים – עוף מעושן על גחלים עם תפוחי אדמה, אורז, סלט פיתות. בקיצור – ארוחת מלכים באמצע המדבר. הילדים נהנו מאוד מהריצה בדיונות, מטיפוס על גשרי האבן, מאיסוף חול בצבעים ומהארוחה הבדואית. יום מומלץ ביותר.
בסוף הטיול פגשנו את אחמד, ונסענו לפטרה (נסיעה של שעתיים) למלון Hotel in Petra Guesthouse. מלון נחמד ממש בכניסה לאתר. המסעדות בפטרה מאוד מאוד יקרות וממה שאנחנו בדקנו, גם לא ממש מוצלחות. ראו הוזהרתם.
סיפרנו לילדים על המסעות של אנשים לשם לפני הסכם השלום, את ההיסטוריה של פטרה, את האגדות שנקשרו לשמה, ושמענו את השיר המפורסם "הסלע האדום". כך שהיה להם רקע וציפייה לקראת הטיול.
קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר, ויצאנו לדרך. ברחבת הכניסה של האתר קנינו מים ושווארמות שארזנו לארוחת צהריים. הכרטיסים לאתר מאוד יקרים – 50 דינר לכרטיס מעל גיל 12 (300 ש”ח לכרטיס). לא מקבלים כרטיסי אשראי. באותה רחבת כניסה גם לקחנו מדריך – הכל מאוד מסודר – יש משרד שממנו לוקחים מדריך בעלות של 50 דינר. לדעתי חובה חובה לקחת הדרכה. בלי הדרכה פשוט רואים עתיקות מבלי להבין מה רואים. המדריך היה מצוין עם אנגלית משובחת וסיפורים והסברים מעיינים ומקיפים. תחילת המסלול עוברת בדרך עפר של 800 מטר בשמש. לאורך בדרך שמענו הסברים וראיו כמה מוצגים. במקטע זה ניתן לרכב על סוסים (הלוך וחזור)– הרכיבה כלולה במחיר הכרטיס אך יש לתת טיפ לסייס. אח"כ מגיעים לקניון הסיק, קניון עמוק וצבעוני באורך של 1200 מטר. ההליכה נעימה מאוד , מוצלת ועם מוצגים לאורכה . בסוף הקניון מגיעים למבנה המפורסם של פטרה. ניתן לסיים את הטיול פה. עשרות האוטובוסים של תיירים שמגיעים מהספינות בעקבה מסיימים פה וחוזרים. אנחנו החלטנו להמשיך עד למנזר. הוא ממקורם עוד 2 ק"מ בהמשך הדרך ובמעלה 812 מדרגות. היו קצת קיטורים מהילדים, אך בסוף, כשעמדנו למעלה כולם היו מאוד גאים בעצמם על הטיפוס. לכל אורך הדרך ישנם בדואים למציעים רכיבה על חמור עד למנזר בעלות של 5 דינר, כך שלא חייבים ללכת ברגל. הילים שלנו לא רצו. המדריך ליווה אותנו במשך 3 שעות, שבסיומם נתנו לו טיפ יפה והמשכנו לבד. סכ"ה היינו בפטרה כ 9 שעות
לסיכום – האתר יפיפה, ומרשים מאוד. קחו בחשבון שזה יום ארוך וקשה. הילדים נהנו מאוד.
אחמד חיכה לנו ביציאה מפטרה ונסענו לעקבה. הנסיעה אורכת כשעתיים. הגענו למלון Aqaba Marina Plaza Hotel . מלון 4 כוכבים נחמד מחוץ לעקבה. את היום הבא בילינו בבטן גב בבריכה ובים. בחמש בערב אחמד אסף אותנו ולקח אותנו למסעדה מצוינת בעקבה (Syrian Palace). הגענו לגבול בשעה 19:30. הילדים ישנו כל הדרך צפונה.
לסיכום – הטיול לירדן הוגדר כאחד הטיולים המוצלחים של משפחתנו. מומלץ ביותר.
