פרסת הסוס, פארק ציון ופארק ברייס.

יום א - 27/5/12.
לאחר ארוחת בוקר במוטל, יצאנו לראות את "פרסת הסוס" עיקול בנהר הקולורדו המזכיר פרסת סוס. נוסעים דרומה על כביש 89 עד שרואים שלט המפנה למגרש חנייה. משם, הליכה של כקילומטר במעלה ובמורד גבעה חולית עד לצוקים שמתנשאים בגובה של כארבע מאות מטר מעל לנהר. התקרבנו לשפה וראינו מראה שאסור להחמיץ אם נמצאים באזור. צוקים שמשתפלים אנכית עד הנהר. הנהר נראה כסרט ירקרק רחוק למטה וניתן להבחין בסירות שמפליגות בנהר. היה מצחיק לראות אנשים שנשכבים על הקרקע במרחק של שני מטר משפת הצוק ומתקדמים בזחילה עד השפה... מצד שני אפשר להבין אותם, הגובה....! חזרנו לרכב והתחלנו בנסיעה לכוון פארק ציון. נסענו מערבה על כביש 89, כשבתחילת הדרך אנחנו עוד נהנים מהכחול של אגם פאוול. נסיעה של כ - 100 מייל דרך העיירה קנאב, עד לכניסה לפארק ציון.
בקנאב נכנסנו למרכז מבקרים, נהננו מהסברים של אדם מבוגר שאייש את המקום ולקחנו מפות וחוברות.
הכניסה לפארק כבר מעוררת את התאבון לחוות את הפארק. הרים, מצוקים ונופים יפים. חצינו את המנהרה שחצובה בהר "כרמל" ואורכה כקילומטר וחצי. כל כמה מאות מטר יש פתח בסלע לטובת אוורור. ביציאה מהמנהרה מראה מדהים של ההרים בפארק והקניון שמתחתינו. מתפתלים עם הכביש למטה וממשיכים בנסיעה רווית עצירות ותצפיות עד למרכז המבקרים. נכנסים למרכז המבקרים ומתייעצים עם הריינג'ר לגבי מה כדאי ומה עדיף.
במרכז המבקרים נתקלנו במשהו מעניין.יש בקצוות הבניין מגדלים מרובעים, אורך כל צלע כשני מטרים, המגדלים עשויים אבן והם מתנשאים לגובה של קומה אחת מעל גג המרכז. ישנם פתחי אוורור בראשיהם דרכם נכנס אוויר, בתוך המרכז, בתחתית המגדלים, ישנם פתחי אוורור נוספים מהם זורם אוויר קר שמצנן את מרכז המבקרים. ראינו מגדלי אוורור כאלה גם בכמה בתים בעיירה הוריקן שקרובה לפארק.
יצאנו מהיצאה הדרומית של הפארק, עברנו בעיירה ספרינגדייל והמשכנו להוריקן שנמצאת כעשרים מייל מהפארק.
ממוריאל דיי חל בסוף השבוע הזה, בתי הקברות שחלפנו לידם עמוסים פרחים וזרים. בעיירות בהן חלפנו מתנוססים דגלי ארה"ב ברחוב וליד כל בית. מרשים!
 הגענו למוטל, התמקמנו, ארוחת ערב, ונפלנו למיטות.

 יום ב - 28/5/12.
לאחר ארוחת בוקר במוטל, נסענו לפארק. בדרך, לפני העיירה ספרינגדייל ראינו עץ ועליו תלויות עשרות או מאות נעליים.... לא יודע מה הסיבה (שכחתי לשאול את אחד המקומיים). שוב נחשפים לעוצמת הטבע ויופיו... המשכנו בתוך הפארק לחלק הצפוני והחנינו את הרכב בנקודה ממנה אין כניסה לרכבים לא מורשים ועלינו על השאטל הפנימי. נסענו 4 תחנות עד לנקודת תחילת המסלול. המסלול שבחרנו בעצת הריינג'ר לקח אותנו בהתחלה במקביל ומעל נהר הבתולה ולאחר מכן התעקל פנימה לכוון ההרים עד שהגענו לבריכת "אמרלד" המים נופלים לבריכה בשני מפלים קטנים ויפים. חם בחוץ... אבל חלקו השני של המסלול, מהבריכה לתחנת ההסעה עובר בחורשה ומוצל ברובו. בדרך ראינו צבי גדול סועד את ליבו במרחק של כעשרים מטר מהשביל. סך הכל הלכנו כשלושה ק"מ.
מאחר ורוסתום עבר ניתוח בפרק הירך, אנחנו מנועים ממסלולים ארוכים וקשים. היו בתוכנית מסלולים אחרים, ארוכים וקשים יותר, אבל במצבו הוא לא מסוגל ללכת אותם.
 חזרנו אחה"צ למוטל ובילינו במנוחה ובצפייה במשחק כדורסל. אנחנו עוקבים בטלוויזיה ורואים את סדרות הגמר של המזרח והמערב ובהמשך צפינו גם במשחקים בסדרת הגמר בין מיאמי לאוקלהומה.

 יום שלישי - 29/5/12.
יצאנו מהוריקן, חצינו את פארק ציון לכניסה המזרחית, נסענו על כביש 89 צפונה ולאחר מכן על כביש 12 מזרחה עד הכניסה לפארק "ברייס". סה"כ 110 מייל עד הכניסה לפארק, שכשמתקרבים אליו, חצוניותו מרמזת על תוכו, שכן הסלעים אדומים ברובם ובצורת הצריחים שמאפיינים את הפארק.
הרוב המוחלט של המטיילים נוסעים עם הרכב עד לקצהו (כ - 25 מייל) ומתחילים לחזור תוך עצירה בנקודות התצפית. כך עשינו גם אנחנו.... מראות יפים ומיוחדים שכן רק בפארק ברייס ניתן למצוא את טורי הצריחים האדומים! נסענו מתצפית לתצפית כשאנחנו מחכים לראות את הריכוז הגדול של צריחים שראינו בתמונות.
לקראת סוף המסלול, בנקודת תצפית שנקראת "ברייס" (איך לא...) ראינו את שחיפשנו. מראה מהמם של מאות צריחי סלע אדומים. קשה להוריד את העיניים!
יצאנו מהפארק ונסענו לעיירה "קנונוויל" שנמצאת כעשרה מייל מהכניסה לפארק. עיירה, שכמו רבות מהעיירות שפגשנו במהלך הטיול, מכילה רחוב ראשי אחד וחנות אחת.
 התמקמנו במוטל ובערב נסענו 5 מייל לעיירה "טרופיק" לאכול במסעדה, מאחר ובקנונוויל אין אפילו מסעדה אחת...