לפני כעשר שנים "התחלתי לרצות" להגיע לבהוטן.
המידע שהיה לי אז היה קלוש למדי.
ידעתי בערך היכן המדינה נמצאת, ידעתי שיש בה מלך, וידעתי על מדיניות של אושר.
ידעתי גם שהכרחית ויזה מיוחדת, ושרק בהוטני מוסמך יכול להסדירה.
לא היה לי אחד כזה, והרעיון נכנס למגירה.
מדי פעם הרעיון עלה, נבדק, והוחזר למגירה.
עד ש"נמאס" לי. החלטתי שאני "חייב" להגיע לבהוטן.
עשיתי גוגל על המילים (באנגלית) "בהוטן" ו"אושר לאומי גולמי".
בדף הראשון בגוגל עלה "המכון לאושר לאומי גולמי, טימפו, בהוטן".
מצאתי את אתר המכון, מצאתי את שם מנהל המכון, וכתבתי מייל למנהל.
ד"ר סמדו צ'טרי (מנהל המכון) דווקא ענה!!! תוך יום!!!
סמדו הסביר שאני מאוד מוזמן להגיע, אלא שעלי לארגן ויזה מיוחדת...
ויזה שמונפקת רק על-ידי סוכן מוסמך...
לשם שינוי, הוא חיבר אותי לאחד כזה.
הסוכן קרמה נמגיי, שהקים ועמד בראש חברת "מרקורי בהוטן".
התחלנו להתכתב, כשאני מסביר לקרמה שתוכניתי היא להיות בבהוטן בדגש על חינוך.
הסברתי לו שאני מעוניין לפגוש אנשי חינוך, ולבדוק הגיון והיתכנות של מפגשים חינוכיים בין ישראל לבהוטן.
קרמה אמר "מעולה", וגם הוסיף "אל תדאג, יהיה בסדר".
קבענו תאריך, שלחתי כסף, וקרמה המשיך לכתוב: "יהיה בסדר, אל תדאג לגבי אנשי חינוך, אני אסדר".
כל שבוע קירב אותי לנסיעה, וכל שבוע מפלס הדאגה הלך והתגבר...
עד שבועיים לפני הטיסה... קיבלתי מקרמה מייל עם לו"ז פגישותיי שם.
הרשימה הייתה מרשימה, וכמעט "מפחידה".
מפגש עם ראש הפדגוגיה, ועם שר החינוך הראשון, ועם מנהלי בתי ספר...
מפגש עם חבר פרלמנט, ועם מורים בכירים, ועם בכירים במנהל החינוך...
הבנתי שאסור לי "לעשות בושות", וצירפתי ככוח עזר את פרופסור עפרה מייזלס, לשעבר דיקנית הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.
היינו המשלחת החינוכית הישראלית הראשונה בבהוטן.
המפגשים עם הבהוטנים היו מרגשים.
המפגשים עם המדינה - טבע, מקדשים, מבצרים, מנזרים, כפרים - היו מרשימים.
וההיכרות עם קרמה נמגיי - הייתה מעל ומעבר.
בחיוך אמרנו: "זכינו לקרמה טוב.ה"...
הסתבר שקרמה "מכיר את כולם".
בזכותו הכרנו גם את הפסיכיאטרית היחידה בבהוטן, שעשתה התמחות בישראל, ושבעלה הרופא החליט להקים מפלגה, ונבחר בבחירות 2018, והפך לראש ממשלת בהוטן.
בזכות קרמה התאפשר לי לפגוש את ראש הממשלה בלשכתו, לראיין אותו בהמשך בזום לכתבה למוסף הארץ (דצמבר 2022), לשוחח איתו במסעדה בטימפו ביחד עם עם אשתו ואשתי, ולזמן אותו למפגש עם קבוצה שהבאתי מישראל, במלון בו גרנו בטימפו.
בזכות קרמה התאפשרו לי במהלך השנים הכרויות וחברויות עם בהוטנים ייחודיים רבים.
הרשימה כוללת שופט מבית המשפט הגבוה של בהוטן, מנהל המרכז לחקר בהוטן ואושר לאומי גולמי, מייסדת ארגון הנזירות הבהוטניות, צייר שייסד בית ספר לאמנות בהוטנית מודרנית, צלם בהוטני שהקים מלונית אקולוגית, לאמות יוצאות דופן, בתי כפר נידחים ומיוחדים, נזירים וראשי מנזרים מעניינים, מקדשים קטנים וייחודיים, מסלולים בשביל חוצה בהוטן, מעיינות חמים, ומלקטי פטריות יוצאי דופן.
במהלך השנים, קרמה הפך לחבר.
הוא הכיר את אשתי ובני, ואני את אביו, אשתו, שלושת אחיו וארבעת ילדיו.
הידע שלו על בהוטן ועל המורשת התרבותית שלה, מפתיע כל פעם מחדש.
כמורה דרך לשעבר, ההיכרות שלו עם כל פינות הממלכה מעוררת קנאה.
האכפתיות שלו אלי, ולכל חברי קבוצותי, היא יוצאת דופן.
הנכונות שלו לסייע לכל ישראלי או ישראלית שמגיעים דרכי לבהוטן, מחממים את הלב.
המעורבות שלו והרצון שלו לתרום - לנזירים, לקהילות, לאנשים ולילדים - מדהימה.
האכפתיות שלו לטבע וליבולים מן הטבע - פירות, שורשים, פטריות - מרגשים אותי.
אפשר להתפעל מהיוזמות ללא מטרות רווח שאליהן הוא נרתם - הקמת מלונית אקולוגית, עזרה בניהול מלון, התנדבות לוועד המנהל של סוכני התיירות הבהוטניים, וסיוע מאחורי הקלעים לאחת מהמפלגות בבהוטן.
אני אומר לכן בוודאות שקרמה הוא מסוכני התיירות המיוחדים, הנדיבים, הנמרצים, האחראיים, האמינים והלבביים ביותר במדינה.
אני מודע לעובדה שאני לא אובייקטיבי.
ועדיין...
