ברמת התכנון אנחנו מציעים לכם לשקול לצאת מסופיה בנחת ולהגיע מסופיה למנזר רילה, לטייל שם באיזור ולראות את המנזר ורק למחרת, לאחר לינה באיזור להתחיל את הטיול בשבעת האגמים. למה? הביקור במנזר ייקח לכם לפחות שעה (ממליצים לא לוותר אחרי המנזר גם על מיקיצי- מעין סופגניה מקומית טעימה שבוזקים עליה אבקת סוכר. כשאתם יוצאים מהשער האחורי של המנזר ממש מולכם יש חור בקיר. אתם תראו תור, ללא ספק. שם מוכרים מיקיצי טעים מאוד). למרות שמנזר רילה והטרק לשבעת האגמים נמצאים באותו פארק (פארק רילה) הם משני צדדים שונים שלו. מהירות הנסיעה הממוצעת בכבישי בולגריה היא 50 קמ"ש בערך כך שהסיבוב מהמנזר לתחילת המסלול של הטרק הוא ממושך. המסלול עצמו ארוך ולא קל ורצוי להתחיל אותו בבוקר. צריך גם לקחת בחשבון שהרכבל האחרון למטה מההר הוא בשעה 16:30. מהניסיון שלנו היה ממש טוב ללון בקרבת מקום ולהתחיל מוקדם בבוקר.
כדי להגיע לתחילת המסלול צריך לקחת רכבל למלון רילסקי אזרא משם מתחילה ההליכה לשבעת האגמים. הרכבל עצמו התחיל לעבוד ב0830 ולא כמו שקראנו בטיפים קודמים. אם אתם באיזור לילה לפני, אנחנו ממליצים לקפוץ לשם והבחור שבשער הכניסה לחניה יגיד לכם בדיוק מתי הרכבל עובד. הוא לא דיבר מילה באנגלית אבל גוגל טרנזלייט עבד מצויין. כדי למצוא את הכניסה לחניה עברו את הכפר Panichishte ועקבו אחרי השלט הכחול (ראו תמונה). זה בערך 5 ק"מ מהכפר. (אם שמים ב waze : lift to 7 rila lakes הוא נותן הכוונה לא נכונה!!, מרחק גדול יותר אולי לרכבל אחר. שימו לב !).
התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר קלה (לחם מטוגן Feliki בשפת המקום) והצטיידנו בכריך , מים ומעט פירות, מקלות הליכה ונעליים טובות. הגענו לחניה ב0900 וכבר היו הרבה מטיילים לפנינו (החניה בתשלום , לא זוכרת כמה אבל ממש זול). מחנים ועולים לכיוון הרכבל. קונים כרטיס הלוך ושוב (לא זוכרת כמה עלה...) ומתחילים בנסיעה נעימה של 24 דקות עם נוף מהמם. הייתה ראות מצויינת ורואים לקילומטרים רבים 360 מעלות. חווייה נעימה במיוחד לנוכח העובדה שהנסיעה היא בקרון פתוח לגמרי. ממליצים לקחת משהו חם ללבוש מעל הדרייפיט (אנחנו היינו עם מיקרו פליז וזה הספיק לגמרי). קרם הגנה כבר אמרנו?.
על המסלול עצמו קראנו בטיפים של אחרים בלמטייל: מסלול מעגלי שעובר דרך שבעה אגמים. יש הרבה דרכים לטייל שם ונכתוב את מה שעשינו ולא הצטערנו לרגע כי ראינו נופים שונים בהלוך והחזור.
התחלנו מהמלון- הלכנו ימינה לכיוון המסלול האדום. מסומן מאוד ברור וכמובן שתראו את האנשים שמטפסים לפניכם. עלייה של 35 דקות. לא פשוט בגילנו (עברנו את החמישים) אבל בהחלט מאתגר ונעים. לאורך הדרך מתחילים לראות אגמים מלמעלה. את האגמים האלה ראינו מקרוב כשחזרנו מהתצפית כי בחרנו לחזור בדרך אחרת (נתאר בהמשך). אחרי העלייה נותנים מנוחה לשרירים בהליכה במישור לעבר אגם הכליה (לכל אדם שם עפ"י צורתו...). הליכה של כ-20 דקות בערך. באיזה שהוא שלב היה פיצול בדרך ולא ידענו לאן להמשיך- ישר או ימינה אחרי מטיילים אחרים. לא משנה באיזו דרך תבחרו אתם מגיעים לאותו מקום בסופו של דבר. אנחנו הלכנו ימינה וזכינו להגיע לאגם הכליה וללכת על שפת האגם עד לטיפוס הבא.
אחרי מנוחה קלה לפרי המשכנו לעבר התצפית. טיפוס ממושך. לנו לקח 40 דקות. עלייה לא פשוטה אבל בהחלט אפשרית ומספקת מאוד כי הנוף למעלה מספק תצפית 360 מעלות על כל האגמים ובכלל על האיזור. במהלך הטיפוס רואים אגמים נוספים ועוברים לידם. הדרך יפה מאוד והמטיילים האחרים מנומסים ולא משאירים לכלוך, כך שכל המסלול נעים ונקי. על גג העולם עשינו הפסקה ולאחריה התחלנו לחזור לעבר נקודת ההתחלה (המלון והרכבל למטה). פגשנו תרמילאים ישראלים מצויידים במפה איכותית שבאו לטרק של כמה ימים וקבלנו מהם המלצה לחזור בדרך אחרת אותה נתאר כעת. אנחנו ממליצים עליה מאוד כי זה אפשר לנו לראות את המסלול המלווה בנופים שונים מאוד. החלק שהלכנו עד כה היה צחיח מבחינת צמחיה לעומת החלק המיוער שדרכו חזרנו.
החלק הראשון של הדרך חזרה הוא למעשה ירידה עד לאגם הכליה באותה הדרך. בשלט שבתמונה לוקחים את הדרך ימינה למסלול הירוק -צהוב (לכיוון אגם התאומים, שמכונה גם אגם החברות).
בדרך עוברים עוד אגמים וגם בקתות שניתן ללון בהן אם עושים טרק ממושך יותר. רוב הדרך בירידה עד ממש לקראת הסוף שם מטפסים לעבר המלון של תחילת המסלול. החלק הזה של הפארק יפה מאוד. ההליכה מאתגרת גם בירידות, גשרוני עץ קטנים וצמחיה סבוכה וירוקה.
כל המסלול ארך 4 שעות של הליכה. תוסיפו לזה כמעט שעה של עלייה וירידה ברכבל ואתם מקבלים מינימום של 5 שעות. אנחנו לא אוהבים עצירות ממושכות ורבות כך שאם הולכים יותר בנחת ועוצרים יותר, כדאי לקחת את זה בחשבון. מזג האוויר היה ממש לטובתינו. לא קר ולא חם. מושלם. ממליצים בחום למרות האתגר לעשות את המאמץ. תהנו.
