הילדים כבר לא קטנים (17, 14 ו-9.5) ושוב חזרנו לקבוצת הדרכה בעברית, בעיקר בשבילה הקטנה, אבל לא רק – אם האופציה השנייה היא קלאב מד, אז אנחנו ההורים מעדיפים את המלונות המפנקים שאליהם יוצאות הקבוצות.
כמו (כמעט) תמיד נסענו בפורים והפעם עם גרייבר (פעם שנייה שלנו איתם), גם כי המחיר שלהם היה נמוך מהמחיר של קבוצות אחרות וגם כי האתר אליו נסעה הקבוצה נראה לנו מעניין.
פורים יוצא כל שנה בתאריך אחר (בין סוף פברואר ואמצע מרץ). השנה נפלנו על השבוע הכי קר בעונה ואכן היה קר מאוד! כל יום הוספנו שכבה (השיא שלי היה שתי חולצות טרמיות, שני פליזים ושני זוגות מכנסיים מתחת לחליפה...). זה כמובן השפיע על הגלישה שלנו, על בחירת המעליות (גונדולה/קרון זה פתרון נהדר) ועל בחירת המסלולים – ההבדל בין הטמפרטורה בפסגה לטמפרטורה בעיירות הגיע ל-10 מעלות...
טיסות
זו פעם ראשונה שאנחנו טסים עם קונקשן לסקי וזה היה מצויין. טסנו עם אוסטריאן לזלצבורג דרך וינה (יציאה בבוקר, חזרה בערב), ללא המתנה בין הטיסות. זה קצת תיזוז וגם היינו קצת בלחץ (שלא נפספס, שכל המזוודות יגיעו), אבל זה חסך לנו שעתיים נסיעה (לעומת טיסה למינכן) והתאים לנו מאוד.
האתר Bad Hofgastein
האתר הוא חלק מ- Ski Ameda ונמצא כשעה דרומית לזצלבורג. באופן כללי האתר מאופיין בריבוי של מסלולים אדומים. יש מעט מסלולים שחורים (וחלקם לא באמת שחורים) ולא הרבה מסלולים כחולים, כשחלקם בפועל הם בעצם שבילים. באתר יש כמה מסלולים ארוכים - מפסגות ההרים ועד העיירות.
על המסלולים עצמם אין כמעט שילוט, אבל בהצטלבויות מרכזיות וביציאה מהמעליות יש בדר"כ שילוט טוב. המסלולים מסומנים גם באות שמציינת את האזור שבו הם נמצאים (H= Bad Hofgastein , B= Bad Gastein, D= Dorfgastein).
האתר הצמוד לעיירה שבה לנו הוא SCHLOSSALM-ANGERTAL-STUBNERKOGEL. במרחק צעידה ממרכז העיירה (יש גם סקי באס) עולה קרון גדול (עד 120 אנשים) על מסילה (Schlossalmbahn I ) לגובה 1,300 מ'. באופן מפתיע הקרון דווקא היה די נוח, למרות שזה בעמידה (יש כמה ספסלים אבל הם סגורים בשעות העמוסות) וגם כשהתור נראה ארוך זה הלך מהר. משם אפשר לגלוש חזרה למטה, אבל למרות שמדובר בתור נוסף, עדיף לעלות במעלית נוספת (Schlossalmbahn II) לגובה 2,000 מ'. הקרונית השנייה מכילה 80 איש (יש ליד גם רכבל כסאות ישן). בונים עכשיו גונדולה חדשה שתחסוך את ההחלפה ותהיה בישיבה.
בין המסלולים השונים שיש באזור זה אהבנו את:
- מסלול H4 שלידו יש מסלול FUNSLOPE שאני והקטנה מאוד אהבנו (הגדולים עם הסנובורד לא התלהבו, אולי מתאים יותר לסקי...) ומסלול למדידת זמן (שהיה קרחי מדי בשבילנו ביום שניסינו אותו).
- מסלול 1H (שמתחבר ל-H2), שהוא מסלול ארוך מאוד שיורד מהפסגה ועד העיירה
- בירידה חזרה לעיירה אהבנו את H8, למרות שהוא היה קרחי בחלקו הגדול.
כמו כן, יש חיבור ל- Skizentrum Angertal , שכשמו כן הוא – זה המרכז האתר וגם המרכז של הלימוד: יש שם סנואוגרדן גדול, מסלולים למתחילים ואפשרויות לעלות למסלולים בשני ההרים הצמודים. בתחתית המסלולים יש מסעדת שירות עצמי גדולה וטובה (הילדים אכלו שם הרבה). כאמור יוצאים משם הרבה מסלולים ודרך שם המשכנו למסלולים שליד העיירה Gastein (בהר הצמוד נמצא "הגשר התלוי", בו ביקרנו בקיץ לפני כמה שנים). גם ל- Skizentrum Angertal וגם ל- Gastein אפשר להגיע עם סקי באס מ Bad Hofgastein- , אבל לי זה נראה בזבוז זמן והעדפתי לגלוש לשם.
באזור זה אהבנו את מסלולים B18, B19, B22 ואת מסלול B20 שמסומן אומנם שחור, אבל לדעתי הוא אדום. מומלץ להימנע מ- B21 שהוא מסלול שבילי ארוך ומעייף (בעלי וחברה נקלעו לשם בטעות, כשרצו לעקוף את השחור, ובדיעבד הסכימו איתנו שהשחור עדיף בהרבה).
אזור נוסף שבו גלשנו היה Dorfgastein, אליו הגענו עם סקי באס (קרוב לגונדולה ב- Bad Hofgastein יש טרמינל עם אוטובוסים לכל האתרים באזור). אהבנו שם את מסלולים D1 ו- D2. בירידה ל- Grossarl יש כמה מסלולים נחמדים, אבל שימו לב שבמסלול 4aיש פיצול ללא שילוט מתאים שאם לוקחים בו ימינה מגיעים לאמצע שומקום! הגענו לכביש ולא הבנו איפה אנחנו ואיך חוזרים למעליות... מזל שעבר שם מישהו שאמר לנו שאפשר לקחת אוטובוס או ללכת ברגל והראה לנו את הכיוון. החלטנו ללכת ברגל ועד שהגענו התחממנו היטב (אבל כיוון שבאותו זמן לא עבר אוטובוס זו כנראה היתה החלטה נכונה).
עם אותו סקי פאס אפשר לגלוש גם באתרים אחרים שב- Ski Amade, שהקרוב שבהם הוא Alpendorf.
מלון 4* שנמצא בעיירה, קרוב לסופר ולחנויות, כ-7 דקות הליכה מהגונדולה (כיוון שהשארנו את הציוד בחנות זה לא היווה בעיה). החדרים במלון היו נהדרים: גדולים, שקטים, נעימים, מאובזרים היטב ובדרגת חימום שהתאימה לי בדיוק (-:
יש חדרים עם דלת מקשרת, ובין היתר גם קישור בין חדר רגיל ומיני סוויטה (שנוחה גם לשלושה). במלון יש ספא גדול, ג'קוזי, בריכת שחייה גדולה ומוצלחת מאוד, לובי נחמד ולקבוצה שלנו הוקצו גם חדרים נוספים ששימשו להפעלה לילדים ולקפה ועוגה בחזרה לסקי (העוגות היו נחמדות, אבל חזרו על עצמן).
החיסרון המרכזי של המלון מבחינתנו היה האוכל – גם המבחר ובעיקר הזמן שחיכינו לכל מנה. שעתיים לארוחת ערב זה לא בשבילנו, בטח לא בשביל הסבלנות של הילדים (למרות שפתרנו את הבעיה הזו כשהבאנו איתו טאקי לארוחות הערב). כמו בהרבה בתי מלון באוסטריה מקבלים כל ערב תפריט ובו בחירה בין: 2 מרקים, 3 מנות עיקריות ו-2 קינוחים (בנוסף היה בר סלטים, שהיה מאכזב בעיקר כי חזר על עצמו). הבעיה המרכזית היא שזה מלון שמגדיר את עצמו כמתאים לצמחונים/לטבעונים ובהתאם כל ערב מרק אחד היה טבעוני (ולא טעים), מנה עיקרית צמחונית, מנת דג וקינוח טבעוני. מה שגרם לזה שבעצם לא היתה לנו ממש בחירה... לילדים היה תפריט ילדים קבוע, שכלל כמה אפשרויות (פסטה, שניצל, חזה עוף, נקניקיות, אצבעות דג, וגדליה או פנקייק לקינוח) והם יכלו גם לשלב עם התפריט הרגיל. המלצרים היו נחמדים ואדיבים, אבל כאמור חיכינו מלא זמן בין מנה למנה. ארוחת הבוקר היתה בסדר, אבל לא יותר מזה (עם חביתות אישיות, שגם להן היה צריך לחכות). גם פה (כמו בבר הסלטים) חסר היה גיוון. במלון ברמה הזו ציפינו ליותר בהיבט האוכל.
במרחק הליכה קצר מהמלון יש את מתחם הבריכות (כולל מגלשות, בריכת גלים וכו') Alpentherme. היינו שם בקיץ לפני כמה שנים וזה נחמד מאוד, אבל אחרי הסקי ובקור המקפיא ששרר בחוץ לא התאים לנו.
השכרת ציוד
את הציוד שכרנו בחנות אינטרספורט שנמצאת במרחק הליכה קצר מהגונדולה. החנות מאורגנת לא רע, עם רישום עצמי בעמדות, אבל היא קטנה מדי ומאוד עמוסה. אומנם הסידור של הקבוצה שלנו על פני מספר שעות היה מעולה, אבל לא היינו היחידים שם. בעונה הבאה החנות תעבור למקום גדול יותר בבניין הגונדולה החדשה ואני מניחה שזה יהיה מוצלח בהרבה.
ההדרכה בעברית
כמה ימים לפני החופשה, כשהבנו שהקבוצה לא גדולה, התחלנו לחשוש מחוסר הומוגניות בקבוצות ההדרכה, אבל לשמחתנו הקבוצות של הילדים שלנו היו מאוד מוצלחות. בת ה-17 (שבוע רביעי בסנובורד) ובן ה-14 (שבוע שני בסנובורד) היו יחד בקבוצת הבינוניים, שכללה סה"כ 5 בני נוער. באופן מפתיע זה עבד טוב לשניהם. בת ה-9.5 (שבוע רביעי בסקי) היתה בקבוצה של כ-6 ילדים בכיתות ד'-ו'. כולם שיפרו את הגלישה והיו מרוצים מהקבוצות שלהם ומההדרכה.
ביום האחרון הצענו לילדים להצטרף אלינו: הגדולים העדיפו לגלוש עם הקבוצה ולפגוש אותנו רק בצהרים... הקטנה באה איתנו ולא גלשה כל כך טוב, עד שבמקרה פגשנו את המדריכה שלה וכשהקטנה גלשה אחריה פתאום הגלישה שלה השתפרה פלאים. גם אחה"צ כשגלשנו עם חברים והקטנה גלשה אחרי האבא שלהם או אחרי החבר היא גלשה סבבה – אז למי ששואל למה אני לא מדריכה את הילדים שלי הנה התשובה.
הדבר היחיד שהפריע לנו בהדרכה היה שבניגוד לבדר"כ הילדים לא יצאו עם המדריך מהמלון, אלא מחנות השכרת הציוד, מה שחייב אותנו להתארגן יחד עם הקטנה ולצאת באותו זמן (בדר"כ אנחנו קודם משלחים אותה ואז יוצאים בנחת, כיוון שאנחנו מזדכים על ההדרכה וגולשים לבד). אומנם הבנו את השיקול שבארגון זה (הילדים הלכו לחנות ההשכרה עם נעליים רגילות ובחנות היה יותר מדי לחץ כך שהמדריך לא יכול היה לעזור לכולם עם הציוד) וגם נראה לי שלרוב ההורים זה לא הפריע, אבל לנו כן.
