פוסט זה מוקדש לסיורים שעשינו מחוץ לטשקנט!!!
כל מי שמעוניין לקורא את התיאור של הימים בהם בילינו בתוך עיר הבירה של אוזבקיסטן, כולל מידע כללי המומלץ למטייל במדינה זו, יש ללחוץ על הקישור הזה: העיר טשקנט
*
*
יום 3 - בילדרסאי סאי
התרגלתי לכך שאם אני מעוניין לבצע טיול מאורגן ביעד כלשהו אני יכול להיכנס לאינטרנט ולמצוא את הטיול שמתאים לי. לא כך באוזבקיסטן. במדינה זו המידע על טיולים מודרכים בקבוצות, בעיקר ברוסית, עוברים מפה לאוזן. זה לא אומר שאין פרסומות על טיולים לתיירים ברשת אך הללו היו לרוב יקרים פי 3. למזלי בת זוגתי היא אוזבקית.
את הטיול הראשון שלנו לרכס הרי צ'טקאל, הנמצא אגב כשעה וחצי מטשקנט ומהווה המשך ישיר לרכס הרי השמיים החובק את צפון סין, עשינו עם הקבוצה של ויצ'יסלב .
ויצ'יסלב מארגן הן טיולים לערים סביב טשקנט והן טיולים להרים.
הוא דובר רוסית ואנגלית.
מספר הטלפון שלו 998-98-123-4466+
הטיול שעשינו היה ל-12 האמבטיות הטבעיות בסלע שיוצר פלג של נחל הבילדרסאי.
הטיול כולל הליכה של שעה וחצי בהרים, ורחצה באמבטיות. טיול פשוט של מנוחה וטבע. בדרך לשם נהנינו מנופים מרהיבים. עברנו בין פרות שהסתובבו באופן חופשי בשדות, בין עצי פרי התפוח, פלגי נחל ועוד.
*
*
*
*
יום 4 + 5 - סנרקנד
את הכרטיסים לרכבת קנינו מראש בתחנת הרכבת המרכזית של טשקנט. מומלץ לא לנסות את המזל ולקנות את כרטיס הנסיעה באותו היום כי רוב הסיכויים שלא יישארו מקומות לרכבות המהירות וחבל. לנסיעה עצמה יש להגיע כארבעים דקות לפני יציאת הרכבת וכך עשינו. שילמנו 48,600 סום לנסיעה ברכבת שארק מטשקנט לסמרקנד. משך הנסיעה המדוברת עומד על קרוב לשלוש שעות. למען האמת, רצינו לנסוע ברכבת אפרסיאב שמשך הנסיעה בה לסמרקנד הוא רק שעה וחצי אך כשהגענו לקופות גילינו שלא נותרו כרטיסים (וקנינו כרטיסים 3 ימים לפני)
*.
*
ובאוזבקיסטן כמו באוזבקיסטן... כשהגענו לתחנת הרכבת אחד מאנשי הצוות הציע לנו להמיר במחיר של 20 אלף סום את מקום הישיבה שלנו במחלקת התיירים ל-תא עם מיטות. הבנו שמדובר בעסק מהצד של עובדי הרכבת אבל הלכנו על העסקה שכן כרטיס של המחלקה הראשונה יקר יותר בקופות מאשר אצל עובד הרכבת. התא כולל טלוויזיה, מיטות ושולחן. חצי מהזמן ישנתי ובחצי השני הבטתי בחלון בשכיבה. אחלה!
*
*
כשהגענו לסמרקנד לקחנו מונית אל המלון. מחיר המונית הוא קבוע והוא בעלות של 3 אלף סום לאדם לכל נקודה מכל נקודה בעיר. המלון שלנו היה ממש צמוד לעיר העתיקה ושילמנו עבורו 30 דולר ל-לילה. העיר העתיקה כשלעצמה לא מרשימה (מזכירה כפר רוסי) אבל בין הבתים המשעממים נמצאים המונומנטים העתיקים המדהימים ששווים את ההגעה לחלק הזה של העולם.
טיפ 1: לדעתי יומיים מספיקים כדי לנצל את כל הטוב בסמרקנד.
טיפ 2: כל אתרי התיירות עולים כ 15 אלף סום מאזרח זר.
את הביקור בעיר העתיקה התחלנו מרחוב Dagbitskaya המקסים שהוביל אותנו אל “ה-גור אמיר”. מדובר בקברו המרשים של טימור הפיסח ושל בני שושלתו. טימור היה כובש אכזרי שיצר אימפריה עצומה במרכז אסיה שחלשה גם על חלק מהמזרח התיכון. מצד אחד, הכובש האכזר השמיד כליל ערים על תושביהן על כי העזו לא להיכנע לו. מצד שני, הוא שבה אומנים ובעלי מלאכה, גם מהערים שהשמיד, על מנת לקחת אותם לסמרקנד. את זו הוא עשה כדי שאלו יהפכו את בירתו ליפה בתבל. הוא די הצליח. הגור אמיר הוא מקום מרשים עם כיפות כחולות והוא בנוי בסגנון מרכז אסיאתי. ציורי הקיר שבו מרשמים למדי. בסביבת הקבר ניתן למצוא גם את פסל האמיר טימור, מואוזולאום רוחבד ושרדי מדרסה קטן שעומד לידו.
*
*
היות והרגיסטן היה סגור בשל אירוע המשכנו אל רחוב טשקנט (שלאחרונה שונה שמו והוא נקרא רחוב איסלאם קרימוב על שם נשיאה הראשון של אוזבקיסטן העצמאית). הרחוב הוא שדרה יפייפיה עם המון מלכודות תיירים. המסעדה שצמודה למסגד ביבי חאנים יקרה יחסית (מלכודת תיירים) אך היא מקום יפה וטעים לאכול בו.
*
*
כאמור רחוב טשקנט מוביל אל מסגד ביבי חאנים.
מסגד ביבי חאנים הוא מבנה עצום ממדים, בייחוד ביחס לתקופה בה הוא נבנה, מ-המאה 14. את המסגד בנתה הנסיכה הסינית שהייתה אשתו של טימור האכזר. האגדה מספרת שהיא הייתה כל כך יפה עד שהאדריכל של המבנה ביקש רק נשיקה מהנסיכה כתמורה לעבודתו אף כי ידע שיאלץ לברוח מזעמו של הבעל האכזר. רצוי לשים לב לפסלו של ספר הקוראן במרכז הרחבה של המסגד. האגדה מספרת שמי שיעבור מתחת לקוראן יזכה לבן זכר. מול המסגד עומד קברה של הנסיכה. לידו נמצא השוק של סמרקנד שבהחלט שווה ביקור.
*
*
משם לקחנו מונית למוזיאון של האמיר אולוג בק. אולוג בק היה שליט נוסף שמלך באימפריה גדולה מהעיר סמרקנד. הוא היה גם נכדו של טימור הפיסח. מדובר באיש אשכולות, מלומד ואסטרונום, אשר בנה מכשיר מדידה עצום שבעזרתו יצר מפת כוכבים שלא הייתה מדויקת ממנה עד לזמנים המודרניים. המוזיאון לא גדול אך נחמד לביקור. הוא מציג ממצאים ושחזורים מתגליותיו של אולוג בק ואת כלי המחקר של הסולטן הפילוסוף… ועוד דברים הקושרים לחייו. כמו כן, במבנה צמוד עומד שריד ממכשיר מדידת גורמי השמיים העצום ממדים שלו.
*
*
אחרי כן הלכנו אל קבר דניאל הנביא (נבי דנייר) שעל פי המסורת המוסלמית של מרכז אסיה גופתו הובאה למקום בידי האמיר טימור. המקום נמצא בגן יפיפה שנעים להסתובב בו. המוסלמים מאמינים שהקבר היה גדל כל שנה עד שבאו הכובשים הרוסים והתפללו במקום. מצד שני השומר המוסלמי המקומי שמאמין באגדה זו ומספר אותה לכל הבאים גם מאמין שהעץ שעומד ליד הקבר היה יבש ומת עד שנזיר רוסי התפלל לאלוהים והחיה אותו באורך נס.
*
*
בערב אין ממש מה לעשות בעיר. ביום השני הלכנו אל מתחם הגריסטן (שברחוב הרגיסטן). פלא עולם של ממש. לקחנו הדרכה במתחם בעלות של עשרים אלף סום. המקום אכן מדהים ושווה לשמוע את סיפורו מפי אדם היודע. את המתחם החל לבנות אולוג בק אך את מלאכתו גם המשיכו צאצאיו . אף שמדובר במדרסה לא לימדו שם רק הלכה מוסלמית אלא ידע כללי כולל פילוסופיה, אסטרונומיה, אדריכלות ועוד. המבנה המרכזי מכוסה בציורי קיר המצופים זהב. כמובן שהוא עבר שחזור בידי הסובייטים כשאוזבקיסטן הייתה חלק מברית המועצות.
*
*
אחרי הביקור ב-רגיסטן חזרנו אל רחוב טשקנט ופנינו אל הרובע היהודי (שהיהודים כבר לא גרים שם). את הכניסה מצאנו בשער חבוי בין חנויות התיירים. אחרי שוטטות קלה הגענו אל בית הכנסת היהודי. במקרה מצאנו את הטלפון של יוסף האחראי שהציג לנו את המקום. בית כנסת קטן ומקסים מהמאה ה-19.
*
*
השלמנו את הביקור שלנו בעיר במתחם השחי-זינדה (לא רחוק מרחוב טשקנט). נקרופוליס עתיק שעל פי המסורת קבור שם אבי השושלט העבאסית המוסלמית. שם נקברו גם בני השושלת הטימורית. כל שליט בנה לעצמו בית קבר יפיפה שעוצב ביד אומן דבר שהפך את כל המתחם לעיר מתים ססגונית כמו מתוך אגדה מזרחית. להסתובב שם זה כמו להסתובב בתוך סרט וולט דיסני על אלאדין. בערב אכלנו בצ'ייחאנה (בית קפה) מקומית והלכנו לישון.
*
*
*
*
יום 6 + 7 - בוכרה.
את הנסיעה בין סמרקנד לטשקנט עשינו ברכבת המהירה אפרסיאב. זוהי רכבת מודרנית לחלוטין שהאוזבקים מאוד מתגאים בה. הנסיעה לקחה כשעה וחצי. הכרטיסים עלו לנו 42 אלף סום לזוג.
*
*
תחנת הרכבת של בוכרה נמצאת מחוץ לעיר (בעיירה קאגאן) והנסיעה ממנה במונית למרכז בוכה עולה כ-15 אלף סום. זמן הנסיעה הוא כעשר דקות.
המלון שלנו AS SALAM שכן בתוך העיר העתיקה צמוד למרכז שלה הליאבי האוז. שילמנו 35 דולר וקיבלנו חדר נקי גדול ומרווח עם מזגן וטלוויזיה. מרכז העיר העתיקה הוא הליאבי האוז. מדובר בבריכת מים עם מזרקות שסביבה בית קפה שמנגנים מוזיקה ויוצרים אווירה שמחה בשעות הערב. כמובן שהמחירים שם יקרים ביחס למקומות אחרים בעיר העתיקה. סביב הבריכה נמצאים המסגדים העתיקים דיוונגבי וקוקלדש ופסלו של נאסר א דין שבעזרת ההומור השנון שלו ידע לצאת מכל מצב רע.
*
*
משם המשכנו אל מסגד מאגחוקי אטאר (אולם צמחי הטבלין) שצורתו המוזרה מוסברת בכך שהוא החל את דרכו בתור מקדש זורואסטי בימי פרס העתיקה. סוגדי האש השתמשו בצמחי טבלין שצמחו סביב מקדשם ומשם שמו. הערבים הפכו אותו למסגד ואילו המונגולים תחילה הרסו אותו אך עם התאסלמותם שיפצו אותו מחדש.
*
*
דרך המבנים העתיקים שמשמשים כיום כחנויות מזכרות ומלונות המשכנו אל מינארט קאלון ומסגד קאלון. האגדה מספרת שהצריח העצום הזה הרשים את ג'יגיס חאן כל כך עד שהוא בא בעצמו להביט בו. כאשר הוא הגיע לחזות בצריח נשפה הרוח והכובע שלו נפל. כשהכובש האכזר התכופף להרים את כובעו הוא הבין שהוא השתחווה לצריח ועל כן הוא השאיר את האזור על כנו למרות שאת שאר העיר החריב.
*
*
בהמשך נמצא הארק. מבצר המהווה עיר בתוך עיר שבה ישב בעבר החאן שליט בוכרה ואיתו משפחתו ומאות אנשי חצרו ומשרתיו. לפני שטימור הפיסח הפך את סמרקנד לבירת האימפריה שלו בוכרה הייתה אחד הערים החשובות באזור. ממנה שלטה השושלט הסאמנית במרחב. אך אחרי ההרס שגרם ג'ינגיס חאן והפיכתה של סמרקנד לבירתו של האמיר טימור האחרונה, שהייתה עיר חשובה גם לפני כן, עלתה לגדולה והטילה צל על בוכרה.
את המצב שינו האוזבקים. שייבאן חאן, שהיה מצאצאי ג'ינגיס חאן, הקים שושלט בערבות של אזור קזרחסטן. בין צאצאיו היה אזבג חאן אשר איחד את אנשיו מחדש ויצר את הבסיס לעם שנקרא אוזבקים. צאצאיו (המכונים השושלת השייבנטית) נדדו דרומה אל מה שהיום נקרא אוזבקיסטן וכבשו אותה מידי השושלת של טימור הפיסח. עם הזמן הכובשים המונגולים התערבבו עם העמים התורכים המקומיים .(לכן אוזבקית היא שפה תורכית) וצאצאיהם הם האוזבקים של היום.
השייבניטים הם אלו שהפכו את בוכרה מחדש למרכז אזורי. עם הזמן הממלכה הגדולה התפצלה לאמירויות קוקנד, חיווה ובוכה. השליטים של אמרויות אלו היו ריכוזיים ואכזריים. על אכזריותם ידעו הן הקיסרים הרוסים והן המלכים הבריטים. לבסוף בריטניה הפסידה במאבק על אסיה התיכונה ורוסיה הייתה זו שכבשה את אמיריות האזור ושלטה בהם עד פירוק ברית המועצות. בתחילת הכיבוש הרוסי לשליט של בוכרה הייתה אוטונומיה רבה עאך ם הקמת ברית המועצות אוטונומיה זו חוסלה. עד אז כל עוד שליט בוכרה היה אוטונומי הוא היה כל יכול. הוא ישב לו בארמון הארק והטיל אימה על סובביו. כיום הארק זה מוזיאון שעלות הכניסה אליו היא 20 אלף סום וזה כולל הדרכה באנגלית/ רוסית. אפשר להתרשם מהמוזאון הקטן, מחצר קבלת הפנים ומהנוף מהארמון
*.
*
היות והתחיל להחשיך קטענו את מסלול הטיול וחזרנו לליאבי האוז. שם היה מופע וארוחה בעלות של 70 אלף סום בחצר המסגד הצמודה. זו מלכודת תיירים לא מזיקה. האוכל אכן היה פשוט ולא מרשים אבל המופע היה די ססגוני וממילא לא היה מה לעשות בבוכרה בערב. המופע כלל מוזיקה אתנית חייה, ריקודים מסורתיים ומופע לבוש מסורתי ואופנה מודרנית אוזבקית. נחמד.
*
*
ביום הבא המשכנו את מסלול הטיול מהנקודה שבה הפסקנו. מול הארק נמצא מסגד בולו האוז העתיק והמקסים. רצוי להיכנס אליו בעלות של תרומה. דילגנו על בתי הקפה הצמודים לארק שכן הם מלכודת תיירים מובהקות ומצאנו בית קפה המוקדש לאוכל אויגורי. מקום קטן זול וטעים בין הסמטאות. מומלץ לאכול באוזבקיסטן לא רק אוכל אוזבקי אלא גם אוכל אויגורי.
*
*
המשכנו לפארק סאמני ובו נמצא מוזלאום צ'אשמה איוב שעל פי המסורת שם פרץ עבור איוב מעיין בדרך של נס. במקום גם נמצא מוזיאון המוקדש למערכות המים של אוזבקיסטן ובוכרה. ליד נמצא השוק של בוכרה העתיקה השווה ביקור (אם לא עייפתם משווקים) ומוזלאום סאמאני. המוזלאום הוא יוצא דופן בארכיטקטורה שלו וקודם בהרבה לאומנות העתיקה הנפוצה באזור. בהמשך אפשר לטייל ליד שרידי חומות בוכרה העתיקות ושער העיר הקדום היחיד שנותר על כנו. אחרי כן לקחנו מונית חזרה לרכבת.
*
*
את הנסיעה חזרה עשינו ברכת שארק, נסיעה שלוקחת שש שעות (אם היו כרטיסים לאפרסיאב אז זה היה לוקח שלוש שעות אך, כאמור, כשהגענו לקופות הכרטיסים לא נותרו מקומות) בעלות של 68 אלף סום. הפעם ניגשנו אנו לאנשי הצוות ושאלנו אם ניתן להמיר את מחלקת התיירים במחלקה משופרת והגענו להסכם. בעלות של 40 אלף סום לאדם מצאנו את עצמינו שוב בתא עם מיטות וטלוויזיה. יש לציין שמטיילים רבים ממשיכים את הטיול שלהם מסמרקנד לחיווה ואף לאגם אוראל ורק אז חוזרים לטשקנט. אך אנו לא הצלחנו לעשות את זה.
*
*
*
יום 8 - הרי צ'טקאל
הטיול הזה שהיה אינדווידואלי עלה לנו 100 אלף סום לאדם. זה כלל מדריך ונהג.
הזמנו אותו בטלפון הבא:
אנדריי 998-90-952-3698+
במהלך הטיול ראינו נופים מדהימים, הלכנו על גדותיו של נחל שהפך לנהר.
המסלול היה קשה מאוד, למטיבי לכת, אך הנופים בו עצרי נשימה.
הלכנו בנחל הבדולך לרגלי הר צ'מגן ופנינו במעבר בין ההרים אל נחל הבילדרסיי.
קשה ומעייף ואף מפחיד בשבילים מסוימים אך שווה את זה.
*
*
חזרנו לטשקנט והמשכנו את הטיול כפי שניתן לקרוא כאן.
