30.6
בוקר טוב מונדיאל,בוקר טוב פורטו אלגרה..
במקור הייתי אמור להיות עכשיו בחופים שטופי השמש של איליה-גראנז', אי טרופי מספר שעות מריו. התובנה שלא אוכל לראות משחקים במרקנה,ריו שינו לי את התכנית וירדתי דרומה לפורטו אלגרה. במקום שמש ,לחות וזיעה – שינוי גדול – חורף,קצת קר,קצת גשום,אבל דווקא נחמד לי , במיוחד שהתלבשתי כמו שצריך ואפילו יש לי מטריה. פורטו אלגרה היא עיר גדולה,כבר לא באזור הטרופי, על שפת נהר גדול וסמוכה לאוקיאנוס. גם הדמוגרפיה כאן שונה – המון מהגרים מאירופה,עם דגש לגרמניה. הוזהרתי שכאן נמצאות הבנות היפות ביותר בברזיל.. מה שבטוח שכאן נמצאות הבנות הכי אשכנזיות בברזיל ובהחלט ניתן לומר שיש הרבה פחות מולטים וכהי עור.
התחנה הראשונה שלי בבוקר היא רחוב שנקרא "הרחוב הכי יפה בעולם" וזאת בגלל עצים עבותים ,שדרה שלהם, שנותנת נופך מאוד מעניין לרחוב. טוב,מראש ידעתי שהכינוי יומרני ולא לעניין. הרחוב יפה ללא ספק.וזהו.
משם אני הולך לי בנחת לכיוון המרכז ההיסטורי – מאוד נעים כאן- בנינים יפים,מודרנים ועתיקים, מנהרת תחבורה מפוצצת בגראפיטי, פסלים והרבה ירוק. גם במרכז יש לא מעט בניינים מעניינים,שדרת דקלים יפייפיה, שוק ירקות מאוד ססגוני, בית עיריה מרשים והכל –כל כך נינוח וכיפי. מצד שני,נכון שאני שמח שהגעתי לכאן,אבל אם לא היה יוצא לי להגיע לא הייתי מרגיש הפסד גדול, מה שאני לא יכול להגיד על אף עיר אחרת שהייתי בה. במלים אחרות – אם תהיו בה – ההנאה מובטחת,אבל להגיע לכאן במיוחד – בספק..
צהריים וצריך להתנייע לכיוון האצטדיון,צריך להשיג כרטיס ונראה שלא הולך להיות קל. משרבט לי את המילה "טיקט" על פיסת ניר מאולתרת , מחבר אותה למעיל,ומשועשע,נזכר איך בגמר הגביע הגרמני לקחתי שלט כזה בלי להבין מה כתוב בו. מסתבר שזה דווקא רעיון טוב – די מהר מתחילים לפנות אלי. ההצעות הראשונות גבוהות מידי ואחרי מספר פעמים אני נכנס למשא ומתן קשוח עם זוג קוריאנים. אני די מעוניין לשלם לקטגוריה נמוכה בין 400 ריאל(אופטימי) ל-600 ריאל(פסימי). סוגר בסוף על 700 ריאל (כ-1100שח) עבור כרטיס לקטגוריה 1,הגבוהה ביותר ,שמחירה הנקוב 220 דולר. מנחם את עצמי שזה בסך הכל 100 דולר מעל הפייס ואליו, וגם אחרים משבחים אותי על "המציאה" – איזה כיף להפעיל דיסוננס קוגניטיבי על ההחלטה שלי. אני בדיעבד אומר – אולי הייתי יכול להשיג כרטיס אחר בכמה עשרות שקלים פחות,אבל הזמן שחסכתי לי מלהתעסק עם הגועל נפש הזה – החיסכון בזמן היה שווה. עכשיו , כשיש לי כרטיס בכיס,החיים נעשים טובים מרגע לרגע. יש אווירה נהדרת במקום.
אותה אווירה שבגינה הגעתי למונדיאל – אנשים מכל המקומות, מכל הצבעים ומכל המינים. אלג'יראים נחמדים, גרמנים עליזים, ברזילאים שמחים ובתווך אפילו כמה ישראלים עם דגל הלאום וזה ממש כיף הפעם לפגוש אותם,כיוון שאם בריו לא רואים הרבה,פורטו אלגרה זה בכלל סוף העולם.(גם סלבאדור ורסיפה בצפון רחוקות,אבל הן מעוזים מסורתיים של טיילים ישראלים ולכן הנוכחות גבוהה,פורטו אלגרה היא ממש מחוץ למסלול של גלי הישראלים למיניהם).
*******************************
עריכה-
כאן היתה תמונה של אלג'יראים עם הדגלים שלהם. אחרי שראיתי לאחרונה מהומות בצרפת ובהן פורעים עם אותם דגלים,הרגשתי חובה להסיר את התמונה(ואני ממש ממש לא בצד הימני)
*******************************
באמצע אני קופץ לפאן פסט המקומי. בטוח שהוא הרבה יותר טוב מזה של ריו. יתכן שזה נכון,אבל היום , בגלל הגשם, כל האדמה הפכה בוצית והתוצאה היא שהמקום די נטוש,שום דבר לספר בבית.
אבל בעצם למי איכפת,אני חוזר להפנינג שבדרך לאצטדיון. הולכים והולכים והולכים,מצלמים ומצלמים ומצלמים,אוכלים שיפודים(האמת לא משהו) טבולים בקסאווה(גם לא משהו) והנה – כבר רואים את האצטדיון. האצטדיון לא גדול כמו בריו וברזיליה,אבל הוא מעוצב בצורה יפיפיה ,גם בחוץ וגם בפנים – תענוג.
נכנס ומוצא את המקום שלי,לכאורה מקום מצויין, די באמצע,שורה 7,מאוד קרוב לשחקנים. מחצית ראשונה,גם גרמניה מזייפת וגם אני לא מצליח להבין את המשחק. זה אולי נחשב מקום טוב ,אבל לדעתי הוא די על הפנים,במיוחד שגם הגשם יורד ומכיוון שאני קרוב למגרש אני לא מכוסה. במחצית אני נוקט בצעד גאוני,למרות שלא מקורי(עשיתי אותו כבר בעבר) – אני עובר לעמוד ביציע עם האוהדים השרופים של גרמניה,מאחורי השער.
למעשה עכשיו מתחיל המשחק – האוירה מחשמלת, גרמניה תוקפת לצד "שלנו", אני מבין מצויין את מהלכי המשחק ורק מצטער שבזבזתי את כל המחצית על מקום אנמי. חשתי את זה כבר בדרום אפריקה – קטגוריה 1 זה לאוהדים עשירים,נייטרלים ואנמים. טיפ מתבקש – אווירה – רק מאחורי השער,עם אוהדי הנבחרת שלך..
גרמניה הולכת ומשתפרת. נכון שהיא לא מכריעה את המשחק אחרי 90 דקות,לפחות אני מקבל עוד 30 אבל מקווה שלא אראה פנדלים – זה יותר מידי רולטה רוסית. ההארכה כבר גדולה על האלג'יראים המפתיעים והם מוכרעים פעמיים לפני שהם מצמקים בדקה האחרונה. כמה שניות של מתח ואז שמחה גדולה הלילה. אז עוד לא הבנתי שאני צופה באלופת העולם..
