עמק המוסטנג – נפאל

עמק המוסטנג (Mustang -; נהגה Moostang, שלא כמו הסוס, המכונית או המטוס ממלחמת העולם השנייה) הוא למעשה העמק בו זורם נהר ה-Kali-Gandaki, אחד ממקורותיו של הגנגס בהודו. זהו אחד הנהרות הגדולים בנפאל. מקורותיו הם במעלה הרי ההימאליה, שם הנהר יוצר קניון ענק המבתר את הרכס. ממזרח לו רכס האנאפורנה, וממערב רכס הדאולגירי. למעשה רוב הצועדים במסלול הסובב אנאפורנה יורדים אל עמק זה לאחר חציית מעבר ההרים Thorong La ויורדים לאורך הנהר עם זרימתו דרומה -; אזור הנקרא Lower Mustang. הכפרים Muktinath, Kagbeni ו-Jomsom נמצאים בתחומי אזור זה. בכתבה אתאר את הטיול במעלה העמק צפונה -; Upper Mustang.

ממלכות רבות שלטו והתחלפו בטיבט ובהימאליה במהלך ההיסטוריה -; אחת מהן הייתה ממלכת Lo (השם מוסטנג הוא עיוות של שם עיר הבירה Lo-Mantang). ממלכת לוׂ היא ממלכה טיבטית (בניגוד לרוב הנפאלים ההינדואים) אשר הוקמה ככל הנראה ב-1380 ע"י הלוחם האגדי Ame Pal. מיקומה האסטרטגי גרם לה לשלוט במשך מאות שנים על הדרך הראשית בין הודו לטיבט. בסוף המאה ה-18 סופחה לנפאל, אך המלך נשאר על כסאו באופן סמלי עד עצם היום הזה.

במשך שנים הייתה הממלכה מנותקת מהעולם החיצון, ונחשבה ל"ממלכה אסורה". ב-1992 נפתחה לראשונה לתיירים.

עצם היותו של עמק המוסטנג קניון עמוק בין שני רכסים עצומים גורם לו להמצא ב"צל הגשם". כמות המשקעים שם מאוד קטנה, והנוף מדברי. המסלע מזכיר מאוד את הנגב. הרכסים הגבוהים שמסביב לעמק מושלגים, ומהם יורדים היובלים אשר מזינים את הנהר.

גשמי המונסון אינם מגיעים לאזור, מה שהופך אותו למאוד רלוונטי לחודשי הקיץ, ולמעשה לכל השנה למעט החורף. הטיול מתחיל בגובה של בערך 3,000 מ' ועולה עד לסביבות ה-4,000 מ' -; קחו בחשבון שיהיה קר.

זה בעצם העיניין הכאוב בכל הנושא של טיול ב-Upper Mustang -; הוא דורש פרמיט מאוד יקר: 500$ לעשרה ימים (מינימום), ועוד 50$ לכל יום נוסף שנשארים בשטח (נכון ל-2011. פעם זה היה 700...).

חייבים לטייל בקבוצה המונה לפחות שני אנשים, ובליווי מדריך (אני והשותף שלי שכנענו אותם להכניס אותנו בלי מדריך).

את הפרמיט מנפיקים בקטמנדו או פוקרה בלבד, ויש להחליט מראש לאילו תאריכים רוצים שהפרמיט יהיה תקף, תתחשבו בעובדה שיכולים לקחת לפחות יומיים להגיע לנקודת ההתחלה מפוקרה.

הכניסה העיקרית לאזור היא מהעיירה Kagbeni צפונה. יש שם משרד ACAP (הרשות שאחראית על אזור האנאפורנה), ושם צריך להציג את הפרמיט בכניסה וביציאה. גישה נוספת היא דרך Gyu La, מזרחה יותר. משרד ACAP נוסף נמצא בעיר הבירה Lo-Mantang. אמורים להיות צ'ק-פויינטים של המשטרה בנקודות מפתח לאורך הדרך, אך כאשר אני הייתי שם לא היה ולו אחד... (אולי בגלל שזה היה בסוף העונה -; סוף נובמבר)

עיר המוצא המרכזית היא פוקרה, שם כדאי לבצע את כל ההכנות. מפוקרה צריך להגיע אל העיירה Jomsom:

טיסה -; מקטמנדו או פוקרה. שימו לב להתאקלמות לגבהים!

אוטובוס -; מפוקרה לעיירה Beni. מ-Beni אין כרגע אוטובוסים ישירים לג'ומסום, וצריך להחליף באמצע הדרך. קחו בחשבון שאם בוחרים באפשרות התחבורה הציבורית כדאי לקחת מרווח של לפחות יומיים בפרמיט.

מג'ומסום ניתן ללכת ברגל כמה שעות אל Kagbeni או לתפוס ג'יפ.

אפשרות נוספת היא להגיע אל העיירה Muktinath המזרחית יותר, ומשם ללכת ל-Gyu La. אפשר להתחיל ממקום אחד ולסיים בשני.

אם שכרתם מדריך, אז אין לכם יותר מדיי דאגות. אם לא (במידה והורשתם להכנס בלי), גם לא צריכות להיות לכם יותר מדיי בעיות. קנו מפה בפוקרה או קטמנדו וההתמצאות בשבילים שם לא מסובכת. כמובן שרצוי שיהיה ניסיון בקריאת מפה והתמצאות.

אזור המוסטנג אמנם היה מנותק במשך שנים, אך העבודות לסלילת כביש שיחבר את הגבול הסיני בצפון עם ג'ומסום דרך עמק המוסטנג נמצאות בעיצומן, וככל הנראה שיסתיימו בשנה-שנתיים הקרובות -; דבר שישפיע וישנה את אורח חייהם של המקומיים.

אם הולכים הדרך הראשית שבין קגבני ללו-מאנטנג הבירה, יש מספיק כפרים בדרך עם שני גסטהאוסים לפחות בכל אחד מהם, ותפריט אוכל ברמה של האנאפורנה (שזה כל מה שאתם צריכים). גם בכפרים שבדרכים הצדדיות יותר ניתן למצוא לינה ואוכל, אך ברמה פשוטה יותר.

מומלץ להביא אוהל ואמצעי בישול בכל מקרה אם רוצים להתרחק מהדרכים הראשיות, או במקרה שהגסטהאוסים עמוסים בעונות התיירות העיקריות.

בעקרון מדובר בטיול רגלי, וזו הצורה העיקרית להסתובב בשטח.

סוסים ניתן להשכיר במקומות רבים. רוב הגסטהאוסים בכפרים מציעים השכרת סוסים, אבל אינני יודע אם אפשר לבנות על זה שיהיו להם בכל רגע נתון. כדאי לקחת מנקודות מרכזיות כגון קאגבני או לו-מאנטנג.

עד שלא תושלם סלילת הדרך המחברת לגבול הסיני, לא תהיה גישה ברכב אל לו-מאנטאנג. עם זאת, ניתן למצוא כלי רכב המסתובבים באזורים אליהם ישנה גישה, ואולי לתפוס טרמפים.

כל הדרכים מופיעות במפות, לכן אתאר אותן באופן כללי:

הדרך הראשית היא לא אחת, ומדיי פעם יש לה מספר חלופות העוברות בכפרים מסויימים במקום בכפרים אחרים, אך לבסוף היא מגיעה ל-Lo-Mantang.

יוצאת צפונה מהעיירה Kagbeni, לאורך גדתו המזרחית של נהר ה-Kali-Gandaki. עוברים בכפרים Tangbe ו-Tsusang. הכפר הבא Chelle, שוכן מעט בהמשך בצידו השני של הנהר. משם הדרך עולה עוד מערבה, גבוה מעל הנהר, משום שהוא הופך לקניון צר ובלתי עביר. הדרך ממשיכה צפונה דרך מעברי הרים, כפרים עם מנזרים ונוף מדברי מוקף בפסגות מושלגות של הרכסים הסובבים.

השני בחשיבותו אחרי הבירה הוא הכפר Tsarang. הוא שוכן על מזלג ערוצים קרוב ל-Kali-Gandaki, ובחלקו המזרחי מעל הערוץ עומד מבצר הרוס, מנזר, והארמון הישן המכיל ספרייה. כדאי לחבור אל המקומיים כדי לבקר במקום. משם הדרך ממשיכה אל העיר Lo-Mantang.

מהכפר Tsusang לא חוצים את הנהר מערבה, אלא עולים אל גדתו המזרחית אל קו רכס גבוה. זהו יום ארוך, ויכול אף להמשך יותר זמן. אם בוחרים בדרך הזו כדאי להצטייד באוהל ובכלי בישול. לאחר הליכה ארוכה צפונה על קו הרכס הצחיח, יורדים אל נחל בו שוכן הכפר Tangge. הדרך ממשיכה עוד צפונה, חוצה נחל גדול נוסף, אשר מעברו שוכנים כפרים נוספים, וכן מערות Luri.

לאחר מכן הדרך ממשיכה מערבה, חוצה את ה-Kali-Gandaki, וממשיכה צפונה אל Lo-Mantang.

בירת ממלכת Lo המוקפת חומה שנבנתה ע"י Ame Pal. אל תצפו לעיר באמת - זהו כפר מבחינת הגודל. האטרקציות המרכזיות בעיר הן ארבעת המקדשים, וכן הארמון המלכותי בעל חמש הקומות. למי שרוצה ישנה אפשרות להפגש עם המלך. אני לא יודע בדיוק מה הפרוצדורה, כי לא עשיתי את זה, אבל זה לא מסובך מידיי, זה מקום קטן בו כולם מכירים את כולם.

בתחומי העיר אכסניות, חנויות מזכרות רבות (לכל משפחה כמעט יש את החנות שלה), וחנויות מכולת.

רוב התיירים שוכרים סוסים לטיול יום מצפון לעיר. יש שם מספר כפרים, מנזרים, וכן מערות ששימשו למסתור בתקופות שונות, ולחדרי התבודות של נזירים.