מתוך שיחה - קבוצת צעירים נפגשת עם המחבר :
- למה כתבת את "שישה שבילים"?
אני כבר יודע ללכת לאיבוד לבד, להשיט יַכטה, להכין תבשיל בַּמיָה, להפעיל קטפת כּוּתנה, להחליף חיתולים, לעשות סרט דוקו, לזקק וויסקי, להטיס דאון, ועוד. לכולנו יש סיפורים, גם לי, אז הגיע הזמן לסַפֵּר כמה מהם.
- על מה הספר הזה לדעתך?
נראה לי שמסופר על מפגשים שלי עם הטבע ועם עצמי. מה קורה כששלושתנו נפגשים בכל מיני מקומות ואיך מכל זה יצא שאני אוהב לטייל לבד.
- אז למה באמת אתה אוהב לטייל לבד?
יש קטעים בספר שמנסים לדבר על זה.
- קראתי ואני לא בטוחה שהשתכנעתי,
אני מציע שתלכי לבד כמה ימים ואז תקראי את הספר פעם נוספת ואז נדבר.
- הסיפור שאתה הולך עם הקדוש העיוור ל- Base Camp ונשאר איתו בלילה בשלג, זה היה באמת?
מה זה "באמת"?, החדשות ששמעת אתמול בערב, והשיעור בהסטוריה בבית-הספר, וההודעות של הממשלה והסיפורים של החבר שלך – כל אלה "באמת"?. אז כן, הסיפור עם הקדוש העיוור היה באמת. מה נראה שם לא סביר?
- איך היה לכתוב, תהליך קשה ומיוּסר או משהו בכיף?
חוץ מסיפור אחד היה כיף גדול, חבל שנגמר וטוב שנגמר.
- אז מה, תכתוב עוד ספר?
לא, זה מספיק לי. אבל, אם קוראים יענו לפנייה שלי בסוף הספר, ישַתפו בחוויות, יכתבו לי על מפגשים משמעותיים שלהם עם עצמם בטבע, אוציא ברשותם המשך לספר "שישה שבילים" שנקרא לו "השביל השביעי". כולם מוזמנים.
