הגענו שוב ללונדון, הפעם במסגרת טיול משפחתי ללונדון וויילס ( הורים+ 1),
להלן פירוט הפעילות:
בוקר יום 1-
נסענו לתחנת הטיוב של green park ומשם צעדנו דרך הפרק עד לארמון בקינגהאם.
הגענו בשעת בוקר מוקדמת יחסית- 9:30, כך שלא היה עמוס והצפייה בשומרי המלכה הייתה פשוטה וגם ההתניידות במקום.
הארמון והגינה מסביבו-
בתמונה השומרים המחליפים את המשמרת בדרך לארמון המלוכה-
משם הלכנו ברגל עד לביג בן, הדרך לשם עוברת דרך שדרת עצים ושטחים ירוקים ומרשימים- כמעט כל הדרך מוצלת.
לאחר שצפינו בביג בן,
וצפינו בלונדון איי ( לא, לא עלינו אנחנו לא מחובבי הז'אנר)
חצינו את גדת נהר התמזה והלכנו לאורכה של הגדה המזרחית- רחוב THE QUEEN'S WALK. האזור מלא במסעדות, קהל רב, אומנים, נגנים וגלריות. מאוד ססגוני, יפה ושמח- מומלץ.
בדרך גם ראינו הרבה גרפיטי-
וגלריות של אומנים ( חלון הראווה לא מצליח להראות את כל היפה שהיה בפנים)
המשכנו עד ל The Tight Modern, השוכנת בהיכל בן מספר קומות, בבניין ששימש בעבר כתחנת כוח לייצור חשמל. האולם הענק המרכזי נקרא עד היום "בית הדוודים".
לאחרונה התווסף לו אגף חדש שתיכנן האדריכל האיטלקי renzo piano, אותו אדריכל שהשתתף בתכנון מרכז פומפידו בפאריס.
התערוכות נמצאות בחלק מהבניין והקומות, במקום יש גם אולם מופעים, תערוכות מתחלפות שהכניסה להן בתשלום או חינם, לשאר התערוכות הקבועות הכניסה בחינם. יש הרבה מה לראות וכדאי להגיע גם ילדים ולראות את המוצגים. ( גם אם עושים רק חלק מהתערוכות המוצגות)- זה מהנה ומנגיש אומנות מסוגים שונים ומתקופות שונות.
במקום גם מספר חנויות של המוזיאון וגם מספר בתי קפה.
מהגלריה הלכנו לשוק האוכל הנפלא- Borough Market.
בדרך צפינו באיש שמעיף בועות סבון לכל עבר ושימח את כל הילדים בסביבה-
ועוד גרפיטי- ( שייקספיר)
בשוק האוכל האוטנטי הזה דגמנו מספר מנות ממספר דוכנים- המנצחת הגדולה- - La Tua Pasta מנת הנוקי שלהם מומלצת במיוחד, אבל יש שם גם כמה וריאציות של פסטה ממולאת מצוינות.
בשוק יש המון דוכנים של אוכל- הודי, טורקי, בלקני, יפני, סיני ועוד. הגענו בצהריים ואז כל העובדים בסביבה מתקבצים לאכול שם, אז התורים היו ארוכים אבל היה שווה להמתין. דוכן הסיידר ( קרוב לדוכן הפסטה המומלץ) מכר סיידר מאוד לא איכותי ( טעמתי את הסיידר היבש וגם את החצי מתוק- שניהם היו פשוט לא טעימים והוגשו לא קרים בכלל).- המחיר לפינט היה 4.5 פאונד- לוותר.
חיפשנו דוכן של בירה כך שנוכל לשתות מבלי לשבת עם הבן הצעיר בתוך פאב- לצערנו לא מצאנו אף דוכן שהיה פעיל בשעת הצהריים המאוחרת.
דגמנו גם מדוכני המאפים המתוקים- הם היו בינוניים ולא יותר מכך. המחיר יחסית גבוה והם פשוט לא מספיק מוצלחים. ( עוגת הטראפל שוקולד הייתה כבדה ויבשה ולא ניגרה במרכז כמתבקש).
לאוהבי השוקולד יש גם חנות של פרלינים מומלצת מאוד.
מהשוק צעדנו לעבר קתדרלת סנט פול המוקפת בגינה נהדרת ומדשאות והייתה מלאה בנופשים שנחו בה. הרבה מגיעים לסביבת הקתדרלה להפסקת צהריים והמקום היה גדוש.
קתדרלת סנט פול-
בחזרה מהקתדרלה נכנסנו לסניף הקרוב של pizza express. הפיצה שאכלנו לא הייתה טעימה והרוטב היה פשוט רסק עגבניות מקופסה שהוצבה לראווה על המדף. המחיר יקר יחסית תמורה. נסו רשת אחרת של פיצה לאכול בה. ( לא מצרפת קישור, פשוט מיותר).
בלילה, כשכל המסעדות מסביב כבר סגרו את שעריהן ורצינו לחטוף משהו- שתינו בבית יין מדהים שהוזמן מראש- chateau cissac , haut medoc 2010, ואותו ליווינו בפיצות עם גבינת עיזים, צ'ילי ועוד תוספות שהוזמנו בשליחות מ- pizza domino's london ( הגיעו תוך כחצי שעה ובמחיר מבצע של 18 פאונד לשתי הפיצות).
יום 2-
רצינו לעשות סיור בעקבות הגרפיטי בשכונת שורדיץ' - Shoreditch. הסיור מתקיים ע"י חברת- free walking tours ומתחיל בשכונה בשעה 14:00, אבל לא בכל יום. התכנון המקורי היה לאתמול- יום שלישי, אבל שינינו תכניות והיום, יום רביעי לא מתקיים סיור זה. החלטנו לתור ולסייר בשכונה ולחפש בעצמנו את הגרפיטי. מגיעים לתחנת old street ומשם ממשיכים לכיוון – Old Spitalfield Markt, הולכים בדרך הראשית אבל כל הזמן סוטים ממנה לרחובות צדדים בעקבות הגרפיטי.
אפשר לעשות את זה אפילו שעתיים ויש המון מה לראות, הציורים פשוט מדהימים:
צילמנו עשרות תמונות של גרפיטי ומה שמוצג כאן הוא רק טעימה קטנה.
בדרך נכנסנו גם לשוק- old spitalfield markt, בשוק הרבה דוכני אוכל, סיני, מזרחי, הודי , מיצים טבעיים, גלידת סורבה מופלאה בטעמים מיוחדים ועוד רבים אחרים. אומנים- תכשיטים, תיקים, בגדים, ועוד.
אכלנו בכמה דוכנים ונהנינו מאוד. השוק קטן יחסית, נעים ואין תורים גדולים כמו בבורו מרקט ( גם המבחר כמובן מצומצם בהרבה בתחום האוכל).
חזרנו למנוחה הביתה בערב ואחה"צ המאוחרים קפצנו למסעדת York & Albany של גורדון רמזי. 127-129 parkway .
יש תפריט רגיל ובכל אחד מימי השבוע יש מבצע מיוחד אחר, בנוסף אפשר לאכול מתוך set menu בחירת מנות מתפריט מצומצם ( שתי מנות וקינוח ב24 פאונד) וזה מוזיל מאוד את העלות והאוכל עדיין פשוט מעולה. אם מגיעים בשעת ערב מאוחרת האווירה יותר סולידית ויותר מכובדת.
יום שלישי-
התחלנו את הבוקר בביקור בשני פארקים ירוקים בסמוך לשכונת גולדרס גרין ( golders green)- golders hill park ו- hampstead heath london. שטחים ירוקים רחבי ידיים, שקטים ורגועים עם שבילי הליכה מוצלים, בעלי חיים, חלקם מגודרים וחלקם פשוט מסתובבים באופן חופשי בפארק- ברווזים, סנאים ועוד. בפארקים גם אגמים שבחלקם מותר גם לרחוץ.
מהשוטטות בפארקים המשכנו באופן רגלי ( היום סופסוף ירדו הטמפ' והיו נעימות) עד ל- Camden market. המסלול פשוט ונינוח ועובר דרך שכונת המפסטד- Hampstead. שכונה יפה מלאה בבתי קפה משובחים, גלריות אומנות , כנסיות יפות והכל מקושט בעציצים מלאי פרחים צבעוניים:
מעט לפני הכניסה לשוק קמדן – נכנסנו לבית קפה בשירות עצמי, החלל יפה ושקט, שתינו קפה ושוקו משובחים- coffee lounge ולאחר מכן ביקרנו בשוק. בתמונה גרפיטי נהדר ממש ממול לבית הקפה-
השוק גדול ומכיל סמטאות ורחובות רבים, יש בו הרבה דוכנים וחנויות מזון מתפוצות שונות וסוגים שונים- מרבית המנות היו בסכום של 5 פאונד. בנוסף אפשר למצוא חנויות של תכשיטים, מוצרים מהמזרח- בדים, צעיפים, שמיכות ועוד. בשוק גם מוצרי עור- תיקים, חגורות צמידים, נעליים , מגפיים ועוד, חלק גדול מהם בעבודת יד. המחירים של המוצרים בעבודת יד לא נמוכים- לדוגמה- חגורה 15 פאונד, תיק בגודל בינוני- 100 פאונד.
לאחר ששוטטנו כשעה וחצי עזבנו את השוק ( אפשר לבלות שם שעות ארוכות) והמשכנו בתחבורה ציבורית לקניון west field. מרכז קניות עצום בן כמה קומות – קרוב לוודאי שתוכלו למצוא שם הכל. כל המותגים הבינלאומיים וגם המקומיים מצויים שם. הקניון רחב ידים ואף שהיה בו קהל רב, הוא נינוח ולא צפוף.
אכלנו במסעדה “איטלקית” הממוקמת ממש בכניסה של הקניון- החוויה הייתה בלשון המעטה לא מוצלחת, אז מי שמחפש מקום טוב יותר לאכול בו, מוטב להתקדם עוד כ50 מ' לאורך הקניון מבחוץ לעבר שדרה שבה מספר מסעדות( אנחנו מיהרנו ולא שמנו לב לכך).
חזרנו בשעות אחה"צ , ארגנו מהר את החפצים ולקחנו אוטובוס- national express לשדה התעופה בלוטון. באוטובוס יש ווייפי( ואפילו שירותים), הנסיעה מאוד נוחה וכדאי להזמין מקום מראש לשעה היעודה.
אם מקדימים להזמין המחיר נמוך יותר. נסיעה הלוך ושוב ללוטון עלתה ל- 3 מבוגרים וילד- 64 פאונד.
מגולדרס גרין בשעות השפל , הנסיעה אורכת כ- 40 דק', בשעות השיא ( 4-6 אחה"צ ובשעות הבוקר) אורך יותר משעה.
ממש בסמוך למקום בו יורדים מהאוטובוס בשדה התעופה, נמצאת התחנה ממנה יוצאים היסעים להשכרת רכב- תחנה מס' 3 או c. אזור השכרת הרכב ממוקם במרחק של כ- 3.5 ק"מ מהטרמינל.
השכרנו את הרכב דרך חברת inter rent- השירות היה איטי ולא מאוד קשוב והתעכבנו שם למרות שלא היה עומס. רק בחור אחד חתם על הסכמי השכרת הרכב בעוד שארבעה אחרים הסתובבו שם וטיפלו בהחזרת הרכבים.
אף שהשכרנו בשעה 19:00, בחוזה נרשם כי החזרת הרכב היא בשעה 18:00 (רק 47 שעות השכרה במקום 48...).
יצאנו לדרך לעבר דרום וולס- למקום הקרוב לאזור ABERGAVENNY. מרבית הדרך היא בכבישים מהירים והיא אורכת כשעתיים וחצי.
בשל העיכוב בהגעה ללוטון ובהשכרת הרכב, יצאנו לדרכנו מאוחר והגענו ל glunsk farm רק בשעה 22:00.
קבלנו חדרים יפים ומרוהטים ומאובזרים בצניעות ובטוב טעם. בכל חדר חיכתה לנו פינת קפה/ תה / שוקו בליווי שוקולדים ועוגיות. חדר האמבטיה הפרטי וגדול הממדים עבורנו ממוקם מעבר למספר מדרגות וכולל מקלחון נדיב ואמבטיה גדולה ומפנקת, ומוצרי טואלטיקה.
החווה גובלת בשטח ירוק ובעד ענק של כבשים- המראה שנשקף ממנה מאוד פסטורלי ומרשים.
מראות הנשקפים מהחווה-
יום רביעי-
את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר מותאמת אישית.
בתפריט ארוחת בוקר אנגלית, אבל לילדים יש גם דגני בוקר, היו 6 סוגים, גם לצמחונים – שעועית ברוטב עגבניות, פטריות , טוסטים, ריבות, שתייה חמה ומיץ תפוזים.
נסענו מהחווה ל- gilwern לאורך חלק מ- Brecon Canal.
בתחילת המסלול ממוקם ספסל עם המסלול האפשרי- זהו מסלול ארוכי שבו הרבה תחנות. צועדים במסלול לאורך התעלה, כולו בצל ומוקף בצמחיה עשירה, כבשים, פרות, סנאים וברווזים.
בדרך ראינו חבילות חציר שנקצרו, נאספו נעטפו כנגד הגשם:
עדר פרות רועות על גדות התעלה:
לאורך המסלול שטו מספר סירות שהושכרו למספר ימים לנופשים ששטים לאורך עשרות ק"מ של התעלות- עוצרים בכל מקום בהם מעוניינים ( לאורך התעלה יש עוגנים קטנים לקשירת הסירות) לנים על הסירה ועליה כל מה שהם צריכים.
עם סיום המסלול ( אנחנו בחרנו ללכת לאורך כ4 ק"מ ולחזור חזרה- קיימת גם אפשרות ללכת בכיוון אחד ולחזור עם אוטובוס מהעיירה הקרובה לנקודת המוצא) נסענו לעיירה הקרובה abergavenny מצאנו פאב מסעדה שהומלץ ע"י טריפאדוויזור- the grofield inn וסעדנו שם ארוחת צהריים, שהייתה טעימה, איכותית ונדיבה. ארוחה שכללה שלוש מנות ראשונות ( פטריות בשמנת על בריוש מלווה בסלט קטן, תפו"א בז'קט, גבינת ברי מטוגנת בציפוי ברוטב תפו"ע ופירות יער גם היא מלווה בסלט) וארבע מנות עיקריות מעולות בליווי יין מריוחה- הכל ב- 67 פאונד.
רצינו גם מנות אחרונות אבל פשוט כבר לא הצלחנו להכניס כלום. הלכנו לשוטט ברחוב המרכזי של העיירה הציורית. בדרך ראינו שוק איכרים קטן היוצא מהרחוב הראשי, שבו פירות , ירקות, נקניקים, גבינות, ממתקים, בגדים ותכשיטים והוא פתוח עד לשעה 16:00. הקישור מוביל לכל השווקים הפועלים שם ושעות הפעילות שלהם. עברנו דרך חנות טבע הממוקמת ברחוב הראשי של העיירה ממש בסמוך לשוק, מצויינת- the good life , HOLLAND &NBARRET רשת שראינו גם בלונדון . המחירים סבירים, המוצרים איכותיים ויש גם הרבה מבצעים. ומשם צעדנו לעבר הטירה ולמוזיאון הצמוד אליה-
תמונות מהעיירה-
גן התבלינים הצמוד לכנסייה ( בתמונה מתחתו- הכנסייה)-
בדרכינו לטירה עברנו דרך מאפיית angel כדי לקנות מאפים טובים ליום המחרת- השעה הייתה כבר 16:30 והסתבר שהם כבר סוגרים בשעה זו. בכל זאת הזמינו אותנו פנימה ושאלו מה נרצה- כל מה שבחרנו נארז בשקיות חומות ולבסוף נמסר לנו שזה בחינם כי כבר סוף היום… ( קיבלנו שני כיסי בצק מלוחים מלאים בתפו”א, המון בצל וגבינה וכם שתי ספגניות גדולות ורכות שבמרכזן ריבת תופ”ע עם המון קינמון- היה טעים מאוד)
שרידי הטירה-
לאחר הסיור בעיירה ובטירה חזרנו לקינוחים נהדרים בפאב שאכלנו קודם לכן. חזרנו טובים ושמחי לב לחווה.
יום חמישי-
לאחר ארוחת בוקר מותאמת אישית, ארזנו את כל החפצים, עשינו צ'ק אין לטיסת החזור ( בעלי החווה בטובם כי רב, הדפיסו עבורנו את כרטיסי העלייה למטוס לטיסת מונרך שמאפשרת לעשות צ'ק אין רק יממה לפני הטיסה...)ושמנו פעמינו לקארדיף – Cardiff המרוחקת כ- 50 דקות נסיעה מהחווה.
בקרדיף קיימים שני אזורים עיקריים לסיור- אזור הנמל שבו גם הסדרי חניה נוחים ורבים בעלות של פאונד לשעה, מבנים מעניינים- כל אזור המזח, Wales Millennium Centre , בניין ד"ר הו, בניין הטלוויזיה ועוד. לאורך הנמל שפע מסעדות.
אזור טיול נוסף ממוקם בלב העיר, מרוחק כ- 4 ק"מ מהנמל, ניתן להגיע לשם באוטובוס פנימי או לחלופין להמשיך עם הרכב ושם החניה כבר יותר בעייתית, אין בשפע ומה שיש עולה פשוט פי 4 מאזור הנמל- 2 פאונד לכל חצי שעה.
המוזיאון הלאומי והגנים שבקרבתו:
בלב העיר ממוקמת הטירה- יפה מאוד, אבל הכניסה אליה עולה 12.5 פאונד למבוגר,
איצטדיון המילניום- millennium stadium , שבו ניתן לערוך סיורים מודרכים ( אורכים כשעתיים), המוזיאון הלאומי ועוד מבנים מרשימים. בסמוך לטירה מדרחוב ושדרת חנויות יפה שלאורכו הלכנו ומצאנו בו שוק מקומי קטן ונחמד שבו מעט אוכל איכרים, מאפים וגבינות, תכשיטים מזהב, וזהב לבן והדבר הכי מפתיע ומסעיר בו הייתה חנות של קומיקס ( לאוהבי הז'אנר בלבד, מי שלא כזה פשוט לא יכול להבין את הריגוש) ממינים וסוגים שונים. הבן שלי רכש מספר חוברות, ביניהן חוברות של D.C, משנת 1992. בחנות מדפים ועליהם עשרות ארגזי פלסטיק בתוכם מאות חוברות קומיקס, חלקן נדירות, גם כאלו הנמכרות היום באינטרנט לאספנים בעשרות דולרים לחוברת. מחירי החוברות נעו בין 0.5- 5 פאונד. מעט חוברות היו במחירים גבוהים יותר, הרוב תומחר ב 1.5-2 פאונד.
ארוחת צהריים אכלנו בפאב-מסעדה sully's הממוקם ברחוב שמסתעף כלפי מטה מהרחוב הראשי לכיוון האיצטדיון. במקום אווירה משפחתית, השירות היה אדיב ונעים, מנות נדיבות בקטגוריית טעים וזול. אכלנו סלט יווני, המבורגר עם צ'יפס, תפו"א ממולאים בגבינה, 2 קפה, הכל ב- 26 פאונד.
אחר הצהריים חזרנו לכיוון לונדון, לשדה התעופה לוטון כדי להחזיר את המכונית. החזרת המכונית היתה חוויה נעימה ומהירה ( יומיים לאחר מכן היה קצת פחות נעים כשראינו שחברת ההשכרה חייבה אותנו ב- 50 פאונד מבלי שנמסר לנו כל הודעה מקדימה על כך כמתחייב ומבלי שנבין על מה).
חזרנו לדירה שוב בעזרת השירות היעיל והנוח של national express.
רצינו ללכת לסעוד במסעדה איטלקית הקרובה לדירה, אך היא הייתה מלאה עד אפס מקום.
התקשרנו למסעדה אתיופית מומלצת לא רחוקה- Abyssinia, הזמנו את שירות אובר והגענו אליה תוך דקות ספורות ( שירות אובר התגלה כשירות מצויין ומשתלם כלכלית למרחקים קצרים יחסית עבור מספר נוסעים, למרחקים ארוכים הוא יקר משמעותית מהתחבורה הציבורית).
הכניסה למסעדה מוצנעת ואינה בולטת. מדובר במסעדה קטנה יחסית. קבלנו את התפריטים שלא היו מובנים לנו עד סופם. שאלות שהפנינו למלצרית כדי לדעת מה להזמין, נתקלו באנגלית דלה שהקשו על קבלת מידע מלא וברור. כל המנות הוגשו על מגש עגול המרופד באינג'ירה, לחם הטף המסורתי שלהם. המנות מתובלות, טעימות ומאוד משביעות- לא הצלחנו לסיים את מה שהזמנו. אף שצוות המסעדה השתדל, השירות היה איטי ולא תמיד קשוב. היה זה שבת בערב שבו אנשים רבים יוצאים לבלות ובמסעדה היינו רק אנחנו וסועד נוסף.
הלכנו לישון עם בטן מלאה ( במובן החיובי של המילה).
למחרת נסענו שוב עם national express ללוטון. הכניסה לשדה וכן בתוך השדה עצמו היה מלא בנוסעים, אולם באורח פלא, לאחר כרבע שעה של בידוק מהיר ויעיל, היינו כבר לאחר כל הבידוקים ומחפשים אחר מקום לשבת, לאכול ולשתות משהו.
קיבלנו המלצה מוקדמת על pret, שבו מזון טרי, אורגני ומומלץ. שתינו קפה מצוין , אכלנו והצטיידנו במזון איכותי לטיסה חזרה. באזור הדיוטיפרי אופציות נוספות למזון מהיר מסוגים שונים, איטלקי, סיני ועוד.
זהו להתראות בטיול הבא.
