יום שישי בבוקר, ה15.2, ארבעתנו – אביב אלון טל ואנוכי, עוזבים את קולין ומרסל כאשר היעד שלנו הוא להגיע לדנדין ולהעביר את הימים הקרובים באירוח חינמי ב”בית הצהוב” או ה- “Homestead”, שמיועד למטיילים ישראלים.
תחנתנו הראשונה היא כרייסטצ'רץ', אנחנו עוצרים שם מכיוון שאלון הוא כבד שמיעה ומכשיר השמיעה שלו התקלקל, באזור אחר בניו זילנד הוא נתן אותו לתיקון וכל פעם ששינו יעד הם עדכנו אותם להעביר את מכשיר השמיעה לאן שהם חושבים שיגיעו, כרגע כרייסטצ'רץ' היה המקום האידאלי, הניו זילנדים מאוד נחמדים ואדיבים ונתנו לו את השירות הטוב ביותר אם זה מבחינת התיקון ואם זה מבחינת השילוח אך לפני זה, עצרנו בשפילד לטובת פאי בקר שמרסל המליץ לנו עליו בפונדק הפאי המקומי “The Famous Sheffield Pie Shop” – הפאי היה חביב, אכלנו טובים יותר בהמשך הטיול.
לאחר עצירה קטנה בכרייסטצ'רץ' עבור איסוף מכשיר השמיעה המשכנו בדרכנו דרומה על החוף המזרחי של ניו זילנד, נסיעה ארוכה של כ-5 שעות על כביש 1 עד שהגענו לדנדין, שם עשינו קניות זריזות בסופר והגענו לבית הצהוב שנמצא בעיירה “Waihola” בסביבות 8 בערב היישר לארוחת שישי, כמובן שלא היה לנו נעים להגיע בידיים ריקות לארוחת שישי ולכן הקפצנו בזריזות קצת עוף וירקות כדי שנתרום את חלקנו.
את קבלת השבת הוביל זוהר, מנהל המקום ואיש מקסים שדאג לאירוח מלבב.
הבית הצהוב כמו מקום נוסף שנמצא בקרבת העיירה “וונאקה” ושמו “הזולה בוונאקה” הם מקומות אירוח חינמיים למספר ימים מוגבל עבור מטיילים ישראלים בלבד, הם ממומנים ע”י זרם היהדות המשיחית ולמעשה מנסים להנגיש ולספר על האמונה בישו, אנחנו לקחנו את זה כחוויה מאוד חיובית וכמובן שבעבור לינה בחינם אין תרמילאי ישראלי שיסרב.
יום למחרת, יום שבת, אנחנו מחליטים לטייל בעיר דנדין, העיר דנדין היא עיר די קטנה אבל מאוד מגניבה עם אווירה חגיגית וצעירה, כנראה שזה בגלל האוניבריסטה המוצלחת שיש בה ורוב סטודנטיאלי ששולט בעיר, העצירה הראשונה שלנו הייתה השוק המקומי של יום שבת שנמצא בקרבת תחנת הרכבת, שם אפשר למצוא המון דוכני חקלאים שמוכרים ירקות ופירות.
אחר כך הסתובבנו במרכז העיר, ברחובות דנדין יש המון גרפיטי וניסינו למצוא את כולם, עשינו גם תחרות מי מוצא יותר גרפיטי, בהמשך הסיבוב שלנו במרכז העיר נגלה לעינינו תחרות להקות “סקוטיות” שמנגנים עם חמת חלילים ולבושים בלבוש סקוטי מסורתי (חצאית הקילט המרהיבה), ההתיישבות הראשונה בדנדין הייתה של סקוטים.
משם נסענו לרחוב “Baldwin st'” שעד לא מזמן נחשב לרחוב התלול ביותר בעולם לפי ספר שיאי גינס (השתנה לפני כמה חודשים לרחוב בעיירה נידחת בווילס)
והתחנה האחרונה במרכז העיר הייתה מבשלת הבירה המעולה “Speight” אך לצערננו פספסנו את הטור האחרון לאותו היום ונאלצנו להתנחם בחנות המזכרות שלהם, שם קנינו שישיית בירות בטעמים שונים כמתנת יומולדת למרסל (ממרסל וקולין שאירחו אותנו) – אליהם ידענו שעוד נחזור בהמשך.
כאשר חזרנו ל”בית הצהוב” גילינו שעדן, שפגשנו בטזמניה באוסטרליה, חברתה של מיה, הגיעה לניו זילנד והגיעה לבית הצהוב יחד עם שותפתה לטיול בניו זילנד – רעות.
בוקר יום ראשון ואנחנו מתכננים לטייל באזור שנקרא “קייטלינס” באותו היום, ה”קייטלינס” הוא למעשה מעין פארק לאומי המתפרש באזור שבין דנדין עד לעיירה “אינברקרגיל” שבחלקה הדרומי ביותר של ניו זילנד.
אנחנו יוצאים לדרך כאשר גם עדן ורעות אמורות להצטרף אלינו, אך אנחנו מאבדים אותן בדרך מכיוון שברובה חסרה קליטה סלולרית.
התחנה הראשונה שלנו היא “Purakaunui Falls” שם יש מסלול הליכה קצרצר ולאחריו מגיעים למפלים מדהימים.
אנחנו עוזבים את המקום ונוסעים אל עבר “Curio Bay” שם יש מפרץ יפה שאפשר לראות בו כלבי ים והמקום היחיד בקייטלינז שאפשר לראות בו דולפינים. הדולפינים באים למפרץ הזה כדי לגדל את הצאצאים שלהם.
לאחר מכן חוזרים בדרך אל עבר “Cathedral Caves” – זוג מערות שהתחברו לאחת. המערות נוצרו משבירת הגלים על הצוק במשך אלפי שנים. מרשים ומיוחד מאוד, לא מערות רגילות. בתוך המערה הולכים על חול ים ואם לא הגעתם בשיא הגאות יכול להיות שתירטבו מעט. צריך להגיע משעה לפני שיא הגאות ועד שעה אחרי שיא הגאות כדי שיהיה אפשר להיכנס. הכניסה למערות עולה 5 דולר למבוגר. שווה את זה.
משם הצפנו בדרך חזרה “לבית הצהוב” ועברנו ב”Nugget Point” – נחשבת לנקודת העניין המזרחית ביותר בקייטלינז. הליכה של כ-10 דקות למגדלור שמשקיף מגבוה על הים. מול המגדלור יש סלעים ענקיים שיוצאים מהמים, שהפכו למושבות של כלבי ים. אפשר לשמוע אותם אבל הם רחוקים.
יום למחרת ה-18.2.19, זהו יום שני ואנחנו מחליטים לעבור בכמה נקודות עניין באזור דנדין ועוד קצת זמן שצריך לשרוף, אנחנו מתחילים בנסיעה לאורך החוף המזרחי מ”הבית הצהוב” לכיוון דנדין, נסיעה חמודה ביותר כשהיעד הראשון שלנו הוא “Tunnel Beach” – מקום ששמענו עליו ממשפחה ישראלית שמטיילת בניו זילנד ופגשנו ב”בית הצהוב”, יש שם מעין מפרצים שהים חצב בתוך היבשה, משהו שמזכיר קצת את ראש הנקרה, אפשר ללכת שם על קצות הצוקים, להתווכח עם שחפים ולהצטלם מול נוף מרהיב.
משם המשכנו למוזיאון “Otago” שנמצא במרכז העיר דנדין, שם “שרפנו” בערך שעה, יש שם תצוגות ממש מעניינות לדעתי, בייחוד על ההיסטוריה השבטית של הפסיפיק.
משם המשכנו ל-”Taiaroa”, מן קצה של חצי אי מזרחית לדנדין שם יש מושבה של אלבטרוסים, ובכלל ניתן לראות משם המון בעלי כנף מדהימים, אפשר לקחת שם סיור מודרך בתשלום דרך תצפית או פשוט להגיע לחניה בחוץ ולנסות להשקיף משם כמו שאנחנו עשינו.
יום למחרת אנחנו עוזבים את הבית הצהוב ומתחילים להצפין כאשר היעד שלנו הוא להגיע כמה שיותר קרוב למאונט קוק המפורסם.
בתחילת הדרך הגענו למין חווה ב”Kaitiki point” שם יש תצפית נהדרת על הים, המון כלבי ים ששוהים באזור ובזכות התקהלות של סינים הצלחנו אפילו לראות פינגווין צהוב עין בקומה.
אח”כ עצרנו בסלעי הבולדרס המפורסמים של “Oamaru”
ומשם חתכנו היישר אל תוך היבשת בנסיעה ארוכה לכיוון “Lake Pukaki” – אגם פוקאקי הוא אגם מפתיע ומדהים ביופי צבע המים התכולים שלו, בכל האזור יש חוות לגידול דגי סלמון, ואנחנו מחליטים להתמקם בקמפסייט חינמי “Lake Pukaki Overnight Campervan camping” שניתן גם לפתוח בו אוהלים בתור קמפינג, בעמל רב אנחנו מחפשים את הספוט המושלם לפתוח אוהל ואפילו מנסים אבל הרוחות כלכך חזקות שאין שום סיכוי שבעולם לפתוח שם אוהל, לישון או לבשל, רק מי שישן ב”Self Contained” היה מסוגל באותו הערב לישון שם ולכן אנחנו מחפשים לנו מקום אחר, ומוצאים את “Lake Poaka”, אגם קטן הנמצא כמה דקות נסיעה משם, בלי רוחות עזות ועם נוף יפייפה, אנחנו מקימים את האוהלים, מבשלים ומעבירים את הערב בכיף.
”לייק פואקה” היה גם אחלה של מקור השראה לתמונות הבאות של אביב:
יום למחרת אנחנו פוצחים בנסיעה אל עבר מאונט קוק, שם יש 2 מסלולים עיקריים: טיפוס ל-Mueller Hut, טרק קשוח ביותר ומסלול מישורי די פשוט ולא ארוך שנקרא “Hooker Valley” – החלטנו בסבב הזה לעשות את הטרק השני מבין השניים, מזג האוויר היה קצת גשום עם הרבה רוחות ועננים שמסתירים את הנוף ולכן כל מי שתכנן לבצע את טרק המולר-האט נאלץ לבטלו בכל מקרה, לאחר ביקורנו בטרק ה”Hooker Valley” אנחנו נוסעים לקרחון “טזמן” שכמה ימים לפני ביקורנו שם התנתק/התנפץ ממקומו.
בדרך לשם אנחנו עוצרים בכמה נקודות תצפית מרהיבות על “אגם פוקאקי”
לאחר הביקור בקרחון הטזמן ובטרק ה”Hooker Valley” אנחנו נפרדים מטל ואלון שביקשו להשאר שם ואנחנו ממשיכים הלאה ועוצרים בדרך ב”Lake Tekapo” שנמצא כחצי שעה נסיעה מ”Lake Pukaki” (רשאים להכניס כאן בדיחות טקאפוקקי) ועוצרים להפסקת פק”ל תה.
