יומן מסע בן 3 שבועות (-) של שתי חברות בנות 50 (+) בצפון הודו
דלהי-רישיקש-שימלה-קסול-מנאלי-מקלוד גאנג'(דרמסלה)- אמריצר
התארגנות והכנות
אחרי שהחלטנו על התאריכים והיעדים נותרנו עם כמה תהיות קיומיות כמו- תרמיל או מזוודה (צ'מידאן)?
להזמין בתי מלון מראש או לזרום בספונטניות? על איזה רמת בתי מלון ללכת? נהג צמוד או תחב"צ?
וכמה סוגי נעליים לקחת? וכמה חיסונים?
האם לטוס הלוך-חזור לדלהי או לנחות בדלהי ולהמריא מאמריצאר?
בסופו של דבר הזמנו דרך סוכן מקומי בתי מלון ברמת 3 כוכבים ונהג, לקחנו צ'ימידנים (רצוי עם גלגלים, גם אם לא תמיד ניתנים לשימוש) וטיסה של הלוך לדלהי וחזור מאמריצאר. המחירים בהזמנה דרך סוכן דיי דומים למה שהיה עולה לנו לו היינו מזמינות עצמאית וזה סידור דיי נח.
בסך הכל הסוכן סיפק את השירות- גם אם בדרך דיי משונה.
לשאלות כמו – מה שם המלון? איפה הוא ממוקם? האם הזמנת שני לילות או שלושה? וכו' הוא ענה בפשטות 'OK' ואיכשהו זה באמת הסתדר בד"כ, גם אם לא בדרך ובמיקום בהם התכוונו להיות. מצד אחד – זו חוויה הודית קלאסית, מצד שני, יש כנראה סוכנים מסודרים יותר.
המלונות היו סבירים עד טובים, אבל בחלקם היה סדין ומעליו שמיכת צמר, כך שהעדפנו לישון בתוך ליינר (חשוב לקחת) והמיקום היה תמיד איכשהו לפחות 20 דק' הליכה תלולה מהמרכז התיירותי. המחירים, אם היינו משלמות ישירות, היו סביב ה3000 רופי ללילה לזוג, וכאמור, זה בערך מה שעלה לנו גם דרך הסוכן.
מי שרוצה להזמין בתי מלון בעצמו, מראש דרך האינטרנט או בשטח, צריך להתכונן היטב ולדעת איפה ומי הוא רוצה להיות - תרמילאי בין תרמילאים או במקום שקט יותר, במרכז ההמולה או בשוליה, איזה טרקים רוצים לעשות ומתי וכו'. צריך לגבש העדפות ויש שפע מידע באינטרנט שיכול לעזור בכך.
בתרופות שלקחנו לא עשינו שום שימוש. הצלחנו לדלג על קלקולי הקיבה המקובלים, כנראה הודות למים מינרלים והימנעות מאוכל רחוב. מאידך גם לא רזינו יותר מידיי...
במהלך הטיול נעזרנו בספר של "Lonely Planet" על הודו. ההמלצות שלו היו טובות והוא 'עובד' גל ללא wifi...
לקראת הטיול לקחתי לידיים את הספר המופלא של עזריאל קרליבך 'יומן מסע', שהמשיך להדהד לי אל מול המראות והחוויות ההודיות לאורך כל הטיול. אמנם עברו כ65 שנים מאז נכתב, אבל יש בו דברים שמעל הזמן. הוא מוסיף מבט אחר, משתאה ומהרהר על הודו.
