את הכרטיסים להלסינקי קנינו כי רצינו לטייל בטאלין הסמוכה.טאלין היתה חלום הרבה שנים והיות ואין טיסות ישירות אליה, חיפשנו את הדרך הכי קצרה ונוחה לממש את החלום.
רגע לפני שקנינו הבחנו במכשול הראשון: חופשת פסח שלנו השנה חופפת לחופשת הפסחא. אנחנו יודעים משנים קודמות, במקומות אחרים, כי בימי החג הכל סגור ומסוגר, אבל את היעדים החדשים שלנו לא הכרנו, אז התחלנו לחקור ומה שגילינו שינה את המסלול כולו.
פינלנד, שחשבנו אותה למדינה חילונית משום מה, סגורה ומסוגרת בפסחא. כך כתוב. לעומת זאת, אסטוניה לא. מקריאה חשבתי שהלסינקי שווה ביקור של שבוע לפחות. יש בה עושר של מוזיאונים שממש עניינו אותי ורציתי לראות וככל שהרשימה שלי הלכה וטפחה כך לא נשאר זמן לטאלין.
פשרת התכנון היתה כזו: יומיים ראשונים של הטיול, שהתחילו ביום ראשון של פסחא יהיו בטאלין, ביום שני כל המוזיאונים של טאלין סגורים תמיד, על כן "רק" נשוטט ברחובות הציוריים שלה.
בהלסינקי נחרוש את כל המוזיאונים המדהימים שלה, בארבעת הימים הנותרים ונטייל במסלול העיצוב שלה גם אם יירד גשם כבד כפי שחזו כל החזאים.
בין שתי הערים נעבור במעבורת.
טיסת לילה של נורביג'ין ישירה מנתב"ג להלסינקי. היינו אמורים לנחות ב-4 לפנות בוקר. חשבנו לנסוע בתחבורה הציבורית, זו שנוסעת גם בלילה אל הטרמינל בנמל, לשתות קפה ולחכות לבוקר. בפועל הטיסה נחתה ב-5:20 ואין לי מושג למה היתה שעת טיסה נוספת. חשבנו שאנחנו מאחרים, שלא נספיק, אז לקחנו מונית לנמל המערבי (35 יורו) עם נהג ממש נחמד שהוריד אותנו לפני דלתות הטרמינל הסגורות. הטרמינל נפתח רק ב-6 בבוקר. המעבורת הראשונה, אליה הזמנו כרטיסים, אמורה לצאת ב-7:30.
את הכרטיסים קנינו באינטרנט. יש לתקף אותם בקופה או באוטומטים. מבקשים לראות דרכונים.
המעבורת יצאה לדרכה רבע שעה לפני הזמן ב-7:15.
הזמנו מלון בטאלין במרחק 10 דק' הליכה ממרכז העיר אך קרוב לנמל. המלון ממוקם ממש מול קניון נחמד, ארוחת הבוקר שהוגשה בו היתה ענקית, מגוונת וטעימה ואנחנו היינו מאוד עייפים מטיסת הלילה. שילמנו 20 יורו נוספים על מחיר החדר על מנת לקבלו מוקדם בבוקר. השתלם לנו כי צנחנו על המיטה לשינה טובה של שעתיים וכשהתעוררנו יצאנו לכבוש את העיר.
על שני ימי הטיול שלנו בטאלין כתבתי כאן. מוזמנים להכנס גם ללינקים המצורפים בפנים.
את המעבורת חזרה להלסינקי הזמנו לשעה 10:30. לא התחשק לנו לקום מוקדם מדי בבוקר... כך זכינו ליהנות מעוד ארוחת בוקר נפלאה שכללה דגים שונים משומרים בכל מיני טעמים, שמיוחדים למדינות הבלטיות. התייצבנו קצת לפני 10 בנמל, ב-10:15 יצאה המעבורת לדרכה – שוב 15 דק' לפני הזמן. אינני מבינה את העניין – אבל לתשומת לב מי שעתידים להשתמש גם במעבורת זו.
כעבור שעתיים של הפלגה בים הבלטי הגענו לנמל המערבי של הלסינקי, אותו הכרנו לפני כמה ימים. ממש בירידה מכבש האניה, יש תחנת טראם מס' 7 הנוסע ללב העיר. קונים כרטיס באוטומט - אפשרי באנגלית ואפשר במזומן. אם מתכננים להשתמש באותו יום בתחבורה הציבורית, כדאי לקנות כרטיס יומי. אנחנו תכננו טיול רגלי לאותו יום על כן קנינו כרטיס לנסיעה בודדת. יש לתקף אותו באוטומט שבתוך הטראם.
המלון שהזמנו בככר שליד התחנה המרכזית שימח אותנו מאוד:
ראשית – המיקום שלו מעולה! כל האתרים שרצינו לפקוד היו במרחק הליכה, כך שלא הזדקקנו כלל לתחבורה ציבורית. בגלל עובדה זו, פחות היה חשוב שמחירו היה יחסית גבוה (כ-150 יורו ללילה)
שנית – העיצוב. המלון נבנה בסוף המאה ה-19, בעיצוב ארט דקו שהיה מודרני באותם ימים. המלון שמור היטב ומשרה אווירה נעימה. חדר האוכל של היום היה בעבר אולם הנשפים. יש במלון באר באווירה דומה. ארוחת הבוקר גדולה ונהדרת.
למרות שחשבנו שאת רוב הימים שלנו בהלסינקי נבלה במוזיאונים, מזג האוויר הפתיע אותנו, שמש בהלסינקי הפציעה ושוטטנו הרבה ברחובות הנעימים שלה. על כך כתבתי כאן. גם כאן אתם מוזמנים להכנס ללינקים המצורפים בפנים.
הימים ארוכים למרות שרק סוף אפריל. בקיץ הם ארוכים עוד יותר. כך יצא שעד שעת הפתיחה של המוזיאונים הספקנו לטייל בעיר, לשבת בגנים ולהתבונן, להסתובב בשווקים ואף הרחקנו לשכונה אחת שנחשבת ליותר טרנדית. בכל יום נכנסנו למוזיאון אחר. בחרנו אותם לפי ההעדפות שלנו – אנחנו אוהבים הסטוריה ואמנות מודרנית, אבל המבחר הרבה יותר גדול בעיר וכדאי לבדוק לפני ההגעה. על המוזיאונים והתערוכות שראינו כתבתי כאן – כולל לינקים שצירפתי בפנים.
הגן הבוטאני
אחד היפים שראיתי מעודי. כיוון שרק תחילת האביב, מעט מאוד פרחים פרחו, אבל ראינו את עובדי הגן שותלים ברחבי הגן את הפרחים שנחו בחורף.
מחירים ואוכל
אני לא אשקר, זו סוגיה שהדאיגה אותי לפני הטיול. מהנסיון שלנו בארצות סקנדינביה האחרות לא פשוט להסתדר בהן עם תקציב מוגבל. מחירי הכניסות למוזיאונים בהלסינקי יקר – בין 12 ל-18 יורו לאדם, לעומת זאת ילדים נכנסים בחינם! תכננו לקנות אוכל בסופרים אבל גילינו שיש לא מעט מסעדות אסיאתיות במחירים ממש הוגנים – כ-10 יורו למנה ממש גדולה. המחירים בבתי קפה לא מאוד שונים מערים אחרות באירופה. יומיים בטאלין הוזילו את סך כל ההוצאות – מחירי האוכל היו דומים לאלה של הלסינקי אך מחיר המלון היה כמעט חצי.
