על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את צירוף המילים "כפרים לבנים"? אני תמיד מדמיינת את הכפרים בספרד או ביוון. לכן, כשקראתי על תורן - הכפר הלבן - בהולנד מיד הבנתי שמדובר במקום יפה ויותר מזה, מעניין. כאשר מטיילים בהולנד אחד הדברים הבולטים הוא הבנייה בלבנים חומות. אז איך זה שבלב ליבה של הולנד התהווה לו כפר לבן? בניגוד לספרד ויוון שם הסיבה לבנייה הלבנה היא התאמה לתנאי מזג האויר החמים, כאן בהולנד מזג האוויר כידוע דווקא קריר ולכן הסיבה, פרגמטית ככל שתהיה, אינה קשורה למזג האוויר.
יצאתי לטיול בכפר הלבן כדי לראותו במו עיני. גיליתי כפר לבן יפיפה עם הסטוריה מרתקת החל מן המאה ה- 10, דרך נפוליאון ואפילו קצת פמיניזם.
לצד הדרך הרומאית העתיקה המובילה ממאסטריכט לניימכן (שתיהן ערים מהתקופה הרומית) הוקמה במאה ה 10 תורן.
האציל אנספריד ואשתו הילסונדיס קיבלו מתנה מהקיסר הגרמני אוטו הגדול – אזור ביצתי גדול. ישבו האציל ואשתו על המדוכה והחליטו להקים שם מנזר בנדיקטי לבנות אצולה. במנזר יקבלו הבנות חינוך אלטיסטי והכנה לחיי נישואין. כן, כן, נזירות לייט! הנזירה הראשונה היתה בנדיקטה, בתם של אנספריד והילסונדיס. במהרה גדל המנזר (הכיל לכל היותר 20 נזירות) והקהילה סביבו לכדי מיני-עיר עצמאית. העיר קיבלה זכויות שוק, שיפוט, הטבעת מטבע וגביית מיסי מעבר. במרכז העיר הוקם אזור המגורים של הנזירות שהיה מוקף חלקית בחומה ומסביב, אזור מגורים כללי. בהנהגת נשות המנזר צמחה המיני-עיר לכדי עיר עשירה ובעלת השפעה וכך במאה ה 13 קיבלה תורן גם זכויות של עיר.
המנזר נודע בזכויות הייחודיות להן זכו הנזירות – הן היו חופשיות להיכנס ולצאת מן המסדר, היו בעלות רכוש פרטי והותר להן להינשא. אלא שהנזירות הקדימו את זמנן גם במישורים אחרים; הן החליטו, למשל, שהלבוש השחור אינו מתאים להן והחלו ללבוש לבן. את האישור לכך קיבלו מאוחר הרבה יותר מהאפיפיור אלכסנדר השישי.
נקודת המפנה
בשנת 1794 פלש הצבא הצרפתי לתוך הרפובליקה ההולנדית והחל בכיבושה שנמשך עד ל 1813. הנזירות ברחו ועמן כל עושרה של העיר, רכוש הכנסיה נבזז ותושביה הרגילים של העיר הפכו לעניים. זאת ועוד, הכובש הצרפתי הטיל מיסים על העיר. המס נקבע לפי היקף החלונות בבית וכך קרה שמשפחות עניות שידן לא עמדה להן לשלם את המס נאלצו לאטום חלק מן החלונות כדי לצמצם את גובה המס הנדרש.
מעז יצא מתוק
הכיבוש הצרפתי אמנם הביא לבריחת הנזירות אך גרם לכך שהעיר קיבלה את צביונה הלבן המוכר. כדי להסתיר את "צלקות העוני" – החלונות האטומים - צבעו התושבים את הבתים בלבן. הצבע הלבן קסם לאנשי רוח ואומנים והעיר קיבלה חיים חדשים.
כנסיית סנט-מיכאל במרכז הכפר
בשנת 1860 שופצה הכנסיה על ידי הארכיטקט קאופרס. את המגדל הישן החליף מגדל פעמונים נאו-גותי מרשים.
הכניסה אמנם לא לבנה מבחוץ אבל מבפנים כן. הצבע הלבן יוצר מכלול וסגנון אחד משלל סגנונות הבניה שעיצבו את הכנסיה במשך המאות – רומי, גותי, ברוקי, רנסאנסי,
היא נכללת ברשימת 500 אוביקטים אומנותיים החשובים בהולנד.
מוזמנים לקרוא את הפוסט המלא כאן ובו גם מסלול הליכה.
