בבוקר המשכנו בדרכנו ולאחר נסיעה של כשעתיים הגענו לנאשוויל. הזמנו לינה במלון BEST WESTERN PLUS Music Row. המלון ממוקם באזור שנקרא Music Row, קרוב מאוד לכניסה וליציאה מהעיר, מרחק דקות נסיעה מרח' ברודווי, במרחק הליכה יש אזור של מסעדות וגם חנויות (לא הסתובבנו שם אבל בערב זה נראה תוסס ונחמד). המלון ממש חמוד, חדר גדול ומרווח, נקי, ארוחת בוקר אמריקאית עם כל הדברים הרגילים של בייגל, וופל, פנקייק, קורנפלקס, פירות, ביצים וכד'. במלון יש גם חדר כביסה שעשינו בו שימוש. הצוות נחמד ועוזר. כשהגענו קיבלנו שי קטן שכלל חטיף, שוקולד ובקבוק מים.
לאחר התמקמות במלון, שמנו פעמנו למוזיאון טנסי. המוזיאון נמצא במרחק של כ- 10 דקות הליכה מרחוב ברודווי. אנחנו הגענו לשם עם הרכב וחנינו בחניית רחוב שמוגבלת לשעתיים ועולה כ- 2 דולר לשעה. המוזיאון מציג אוספים המתארים את ההיסטוריה והתרבות של מדינת טנסי לאורך התקופות השונות, מתקופת האבן, דרך המתיישבים האירופאים הראשונים, מלחמת האזרחים ועד לדרום החדש. המבנה מחולק ל- 3 קומות כשכל קומה עוסקת בתקופה אחרת. ליד כל מוצג יש הסבר בכתב או הסבר קולי. בעיני היה מאוד מעניין, ומומלץ למי שיש לו עניין בהסטוריה וסבלנות לקרוא באנגלית.
לאחר הסיור במוזיאון נסענו לרחוב ברודווי. חנינו בחניון מקורה בשדרה החמישית מס' 144 - L & C Tower Garage. לידו היו גם חניונים פתוחים שהם בערך אותו מחיר, אבל שם גם היה צריך לשלם מראש לכמות השעות שאנחנו רוצים ולא רצינו להיות מוגבלים בזמן, או לרוץ לכאן חזרה כדי להאריך חניה.
הרחוב עצמו מקסים, תוסס, מלא אנשים ומוסיקת קנטרי שנשמעת מכל פאב. בהרבה מהפאבים מושמעת מוסיקה חיה, אנשים שותים, אוכלים ושרים וכל זה יוצר אוירה משגעת. זיהיתי שמות של פאבים מפורסמים (שמוכרים לי מהסדרה נאשוויל) כמו ה stage ו- tootsies.
טיילנו ברחוב וחיפשנו לנו מקום לאכול. רוב המקומות, למרות המוסיקה המקסימה שנוגנה בהם, נראו לנו יותר פאבים ממסעדות (היינו רעבים....) ובאחד המקומות אמרו שלא ניתן להכנס מתחת לגיל 21 והמליצו לנו על מסעדה טובה שנמצאת ליד - Jimmy Buffett's Margaritavill. המסעדה היתה מצויינת, מסעדה מעוצבת בצורה מעניינת, מוסיקה טובה (חיה) ואוכל טעים במחירים סבירים. מדובר במסעדת רשת שפגשנו אותה במקומות נוספים בהמשך הדרך.
את היום הבא הקדשנו לאודיטוריום ריימן ולקניות באופרי מילס. חנינו באותו חניון כמו היום הקודם. קנינו את הסיור העצמאי לאודיטוריום. יש אפשרות להוסיף כסף ולקנות סיור מאחרי הקלעים. לאור ההתעניינות המועטה של הבנות בסיורים מודרכים החלטנו להסתפק בסיור העצמאי. הסיור מתחיל בסרטון על ההסטוריה של המקום. בהתחלה פחדתי שיהיה משעמם, אבל הסרטון הוא ממש לא משעמם ומשלב מוסיקה והקרנות על הקיר בצורה מעניינת שממחישה את הדברים. לאחר מכן יש תמונות, פרסומות, תלבושות של חלק מהמופיעים באודיטוריום וכן אפשרות להצטלם על הבמה (כמובן שהצטלמנו).
משם נסענו לאופרי מילס ל"חגיגת קניות". מאחר והגענו בסוף שבוע של קולומבוס דיי, היו הנחות של 50 אחוז ואף יותר. החגיגה עבורינו לא היתה משהו מיוחד. מתברר שגם אם נוסעים בקבוצה שבה יש רוב לבנות, עדיין לא תמיד יש התלהבות לקניות. אבל הקניון כל כך גדול שאפשר לשהות בו שעות, גם אם לא קונים דבר. אל דאגה, בכל זאת יצאנו משם עם מעט קניות. לגבי ארוחת צהריים התלבטנו אם לאכול במסעדת האקווריום אבל הבנות שידעו שיש גם את ריינפורסט קפה, אותה הם זוכרות מהטיול הראשון שלנו איתן בארה"ב, עמדו על כך שרוצות לאכול שם. כשהגענו התברר שיש תור של כמעט שעה, אז קיבלנו שעה להגיע. אם אתם מגיעים בסופש או בחג או בתקופת סיילים כדאי שתגשו לשם לפני שמתכוונים לאכול כדי להרשם. יש גם אזור אוכל בקניון של רשתות שונות אם בא לכם משהו קליל יותר. המסעדה עצמה מעוצבת מקסים, כמו לאכול בג'ונגל והאוכל היה מצוין (עדיין לא אוכל גורמה אבל בהחלט כזה שנהנים לאכול).
את יומנו האחרון בנאשוויל הקדשנו לסיור בהיכל התהילה של מוסיקת הקנטרי וסטודיו בי שהוא אולפן ההקלטות המפורסם שבו רבים מהמוסיקאים המפורסמים של ארה"ב הקליטו בו. הסיור לסטודיו בי נערך בשעות מסויימות ואפשר במהלך הסיור בהיכל התהילה, לצאת לסיור בסטודיו בי ואז להמשיך את הסיור בהיכל התהילה. הגענו להיכל התהילה של המוסיקה וחנינו ממול בחניון של הילטון. נרשמנו לסיור של 11:00 לסטודיו בי והחלטנו לא להתחיל את הסיור בהיכל התהילה, בשל הזמן הקצר שהיה לנו.
הסיור לסטודיו בי נעשה עם מדריך. בסטודיו בי הקליט גם אלויס פרסלי. מתחילים באולם הכניסה בו תמונות של זמרים שהקליטו בסטודיו בי ומשמיעים מוסיקה שהקליטו. באולפן עצמו נמצא גם הפסנתר שאלביס הצטלם מולו וכמובן כולם מצטלמים יושבים על כסא הפסנתר.
לאחר הסיור בסטודיו בי חזרנו להיכל התהילה ונכנסנו למוזיאון. המוזיאון מתאר את התפתחות מוסיקת הקנטרי עד לימנו. מקבלים עם הכרטיס גם מדריך אודיו כך שניתן ללמוד על כל מוצג במוזיאון ועל המשמעות שלו. שני אומרת שלא היתה לה סבלנות לקרוא ולשמוע הסברים אבל כשאני סיפרתי לה על חלק מהדמויות שהופיעו במוזיאון, סיפורים פיקנטים וכד', או כשקראה על זמרים מסויימים בתצוגות השונות, זה דווקא עניין אותה. אז אני מניחה שצריך להגיע עם מצב רוח ורצון ללמוד על מוסיקת הקנטרי. במוזיאון יש גם חלק אינטראקטיבי של מספר תחנות שאם עושים את כולם מוגדרים כ"מומחים" במוסיקת קנטרי.
לאחר הסיור במוזיאון טיילנו שוב ברחוב ברודווי התוסס ואכלנו שוב במסעדת Margaritaville.
במקרה נודע לנו כי באותו סופ"ש יש בעיר פסטיבל בירה והחלטנו ללכת לשם בערב. הפסטיבל נערך בשכונה הגרמנית וזה פסטיבל בירה מגרמניה, הפסטיבל נערך כל אוקטובר לשלושה ימים בסופ"ש. במהלך הפסטיבל מספר רחובות סגורים ולאורכם דוכנים של אוכל, בירה, אומנות וכו. האוירה היתה כיפית וחמודה, אבל שכחתי להביא את הדבר הכי חשוב - ארנק, אז אחרי סיבוב קצר ומגרה, חזרנו למלון.
תם לו הביקור בנאשוויל ומחר נוסעים להרי הסמוקיס המקסימים.
