אחד הדברים שבלטו בקילומטרים שעברנו מתחילת הנסיעה באטלנטה זה הנוף המשתנה. אזור החוף היה שונה בנוף שלו, אמנם הכל עדיין ירוק, אבל עם צבעים אחרים וסוגי עצים שונים. בארבעת הימים הקרובים נחצה 4 מדינות: צפון קרוליינה, דרום קרוליינה, ג'ורג'יה (שהיינו בה כבר בהתחלה באטלנטה) ופלורידה.
בבוקר יצאנו מאשוויל שבצפון קרוליינה ועשינו דרכנו לעבר צ'רלסטון. בתקופה שבה נסענו, הגיע גם הוריקן מת'יו לאזור. למזלנו הוא הגיע לאזור החוף שבו היינו אמורים לטייל כשבוע לפנינו, אבל יכולנו לראות את הנזקים שלו לאורך הדרך.
היעד הראשון שלנו היה שמורת קונגרי (Congaree National Park). בגלל ההוריקן התלבטנו אם יש טעם לעבור בשמורה. בדיקה באתר הראתה שמסלולים רבים סגורים. בסופו של דבר החלטנו לנסוע בכל זאת לפארק. השמורה פתוחה 24/7 והכניסה אליה חינם. מרכז המבקרים פתוח עד השעה 17:00. התחלנו במרכז המבקרים כדי לראות אלו מהמסלולים פתוחים והתברר שלא הרבה, כלומר מסלול אחד וגם הוא באופן חלקי. טיילנו קצת לאורך המסלול עד שנחסמנו וחזרנו. למרות הנזקים, אפשר לראות את היופי של המקום ולמרות שלא היה לאן להתקדם, שני רצתה להשאר עוד...
המשכנו בדרכנו לצ'רלסטון. הוויז לקח אותנו דרך כפרים וחוות בדרכים עוקפות שהוסיפו לאוירה הכפרית שהיינו בה.
הגענו בשעות הערב המוקדמות לצ'רלסטון למלון Hyatt Place Charleston/Historic District שנמצא ברח' קינג בדאון טאון. עלות המלון היתה יקרה מאחר והגענו בסופ"ש. באמצע שבוע המחיר יורד משמעותית. היתרון של המלון זה המיקום שלו. מרחק הליכה מהאתרים השונים וכמובן ממוקם על רח' קינג שבו מסעדות רבות בקרבת מקום. החדר בקומה התשיעית והאחרונה, מרווח מאוד, יש אפילו פינת ישיבה. ארוחת הבוקר של המלון בבסיסה דומה למלונות אחרים, בייגל, גבינת שמנת, ביצים, יוגורט, פירות, קורנפלקס וכד', אבל היתה יותר איכותית ואלגנטית. ירדנו לבריכה (המחוממת) בקומה השניה. מה שמחומם אצל האמריקאים לא ממש מחומם אצלנו כנראה, אבל עדיין היה פושר מספיק בשביל להנות בבריכה.
אנחנו כבר לקראת סוף הטיול, הבנות (וגם זוהר) איבדו את הסבלנות לביקור במוזיאונים ובאתרים שונים ורוצים בעיקר לשוטט ברחובות. הסכמנו שנבקר רק במוזיאון צ'רלסטון ובמוזיאון המכס.
מאחר ואנו בקרבת מקום, התחלנו את הסיור ברגל, אבל בצ'רלסטון יש טרולי שנוסע חינם ב- 3 קווים ותכננו להעזר בו אם נהיה עייפים מדי.
חשבנו להתחיל במוזיאון צ'רלסטון, שנמצא מספר דקות הליכה מהמלון, אבל מאחר ומדובר ביום א' הוא נפתח רק בשעה 12:00 והחלטנו שנחזור אליו בסוף היום. רמז: זה לא קרה! המוזיאון נמצא במייל המוזיאונים שברח' meeting שלאורכו ניתן לראות מוזיאונים, בתים ונקודות עניין הסטוריות.
טיילנו לאורך רחוב meeting עד שהגענו לשוק המקורה ברח' מרקט. השוק המקורה מקסים, עם דוכני אמנים שונים ומעט דוכני מזון. בשתי הרחובות המקבילים (מרקט S ומרקט N) יש גם מסעדות וחנויות שונות. באזור יש גם סיורים בכרכרות סוסים, אבל קצת ריחמנו עליהם והחלטנו לא לעלות.
המשכנו לכיוון מוזיאון Old Exchange Building and Provost Dungeon. זהו אחד המבנים העתיקים בעיר שנבנה בשנת 1771 ע"י הבריטים. במהלך השנים היו לו שימושים שונים כשבתקופה מסויימת שימש כבית מכס ובתקופותא אחרות שימשו המרתפים כבית כלא. הקומה הראשונה במוזיאון מתארת את התקופה ששימש כבית מכס ואילו בקומת המרתף נערכים סיורים מודרכים המתארים את התקופה בה שימש המקום כבית כלא. התחלת הסיור היא במודל של העיר צ'רלסטון משנת 1750 בו ראינו איפה "דרך המלך" (king way) של אז הפכה לרח' קינג של היום. מתברר שהעיר צ'רלסטון (צ'רלס טאון) הוקמה ע"ש המלך צ'רלס שהחליטט לתת במתנה את קרוליינה ל- 8 לורדים שסייעו לו בקבלת הכתר, ביניהם לורד אשלי ולורד קופר שעל שמם נקראים הנהרות משני צידיה של צ'רלסטון. מתברר שרק אותי הסיור עניין והבנות כבר החליטו שמיצו מוזיאונים בטיול זה. אני מניחה שלמי שלא דובר אנגלית קצת קשה יותר בסיורים, כי כשמאוחר יותר סיפרתי להן את מה שהמדריך סיפר, הן התעניינו מאוד. לאחר הסיור, עצרנו למנוחה קלה ב- water front .
בשלב הזה, שיר, שמתחילת הטיול מחרימה את ארוחות הבוקר האמריקאיות, היתה רעבה. לא היתה ברירה והחלטנו לעשות הפסקת אוכל קטנה. מצאנו בית קפה קטן וחמוד, East Bay Meeting House, שגם היה מאוד טעים וזול. בשל רמות הרעב השונות אצל כל אחד מאיתנו השולחן היה מיקס של אוכל וקינוחים. התענגנו על מרק, חומוס, סלט יווני וגם מילקשייק, קפה ועוגה.
המשכנו בטיולנו ברח' East Bay עד לריינבו רו, שורת בתים הצבועים בצבעים שונים. הבתים נבנו לפני המהפיכה האמריקאית ושמשו כמחסנים וחנויות. בתחילת המאה הקודמת הם חודשו ונצבעו ומשמשים היום למגורים. מתברר שיש הרבה שמועות על הסיבה לצבעים הססגוניים של הבתים. אחת השמועות גורסת שמלחים שיכורים שעגנו שם צבעו את הבתים כדי לזכור איפה הם גרים, שמועה אחרת טענה שהסיבה לכך היא כדי ליידע את הציבור מי גר שם, מאחר ורבים מהעבדים לא ידעו לקרוא, הצבעים שימשו אותם כדי לזהות את החנות שנמצאת בבניין.
את המשך היום בילינו ברח' קינג הסואן. בערב אכלנו במסעדה תאילנדית חמודה, Basil Thai Restaurant שנמצאת ברח' קינג, בקרבת המלון. היה טעים.
