היום השני: ערי בירה מתקופת מלכות אראגון והמנזר של הנזיר המתבודד
כביש A-1604 - Jaca - מנזר San Juan de la Pena -; Anso - Huesca - Mallos de Riglos
יום הטיול הראשון שלנו הוא למעשה יום וחצי, מאחר ואת הטיול של אחה"צ אתמול דחינו להיום, לכן הוא מעט לא הגיוני: בבוקר היינו בצפון אראגון, סביב העיר Jaca, ובסוף היום לכיוון מרכז אראגון סביב Huesca. את הבוקר התחלנו בנסיעה -; ארוכה, בת כשעתים -; ל Jaca. הנסיעה היתה דרך אחד מדרכי הנוף היפות של הפירנאים, כביש A-1604, שלצדיו שני רכסי הרים: Sierra del Galardon ו Sierra de Guara. הגענו ל Jaca. העיר היא אחת מערי הבירה של ממלכת אראגון העתיקה. התחלנו את הסיור בעיר ברחוב הראשי Calle de Mayor, משם לככר הקתדרלה המקסימה. בככר נחנו קצת מהנסיעה המתישה והטיול באוויר החם, ונהנינו מנגן דיג'רידו שהשרה עלינו רוגע. משפ המשכנו למצודה, המשמשת היום כמוזיאון צבאי. סך הכל שעתים בחאקה -; חביב למדי, לא יותר מזה.
משם המשכנו לכיוון המנזר San Juan de la Pena. מנזר עתיק למראה ויפהפה מהמאה ה 10 לספירה. במאה ה 9, נזיר בשם חואן קבע את מושבו מתחת על צוק (Pena). די מהר התקבצו סביבו פליטים מהכובשים המורים בספרד. עם שחרור האיזור הספרדים בנו את הכנסיה על שם "הקדוש חואן על הצוק".
משם נסענו לכיוון העיירה Anso. עברנו דרך Val de Anso היפהפה וקיבלנו טעימה ראשונה מהנוף הפירנאי שעוד נפגוש במלוא העוצמה החל ממחר. Anso עצמה היא ישוב שתקוע גבוה על ההר, העמק למרגלותיו, כולו בנוי בתי אבן קטנים ומקסימים, והוא מאוד מומלץ לביקור. משם הדרך קצרה לעיירה Hecho, בנויה בסגנון מעט אחר, אבל גם היא יפה מאוד. לאחר מעצור לסנדביץ קצר לילדים באחד מבתי הקפה המקומיים נסענו נסיעה ארוכה למדי לכיוון Huesca. ככל שמדרימים הנוף הפירנאי האינטנסיבי הולך ודועך, נעשה פחות ופחות ירוק. קצת לפני Huesca (45 קמ) על כביש a-132, ראינו את אחד המחזות היפים של הטיול. נהר מצד אחד, מצד שני גשר אימתנו ומצד שמאל תופעה גיאולוגית יוצאת דופן Mallos de Riglos -; סדרה של צוקים מרהיבים בצבעי חום-אדמדם, שמתנשאים לגובה 300 מטר. העיר Husca עצמה יפה מאוד, צבעונית, בעלת סימטאות צרות ומקסימות. גם Huesca היתה בתורה עיר הבירה של מלכות אראגון. היינו במרכז העיר, בכיכר הקתדרלה היפה לטיול רגלי קצר. סיפרתי למשפחה את האגדה על הפעמון של הואסקה: במאה ה 12 נודע למלך אראגון רמירו השני שיש אצילים שרוצים לערוך נגדו הפיכה. הוא זימן אותם להתייעצות בבניית פעמון למגדל הפעמונים של הממלכה. בבואה קידמו אותם חיילים שערפו את ראשם וסידרו אותם בצורת פעמון גדול, שהוצג לכלל הציבור למען יראו ויראו. בקתדרלה יש ציור שמנציח את האגדה הזו (לא הספקנו -; היה כבר סגור). בדרך חזרה ראינו שסגרו מבחוץ את כל חואסקה וזרמו למרכז העיר המון אנשים לבושים בלבוש מיוחד. כשהתרחקנו הבנתי שפיספסנו את אירועי הפיאסטה מיור של חואסקה. חבל. חזרנו מאוחר, מותשים מהנסיעה. בחוץ חיכה לנו בעל הבית, חוסה מריה -; הוא יעשה את זה כל ערב כמעט -; איש ממש נחמד ונעים הליכות, שמאוד אוהב לדבר ולהסביר על האיזזור (על שום כך זכה מהילדים לכינוי "חופר" מריה). מעכשיו כמעט כל ערב הוא יעבור איתי על התכנית שהשאיר לנו בבית וידרוש (בחביבות, בחביבות) לדעת מה הספקנו לראות. באמת שהוא היה נורא נחמד בסך הכל.
