עמק שטובאי -; גונדולה לקרחון שטובאי -; מגלשת הרים Mieders -; Innsbruck -; נחל Oetz
היום פנינו מועדות החוצה מעמק אוץ לכל היום. אנחנו מתחילים בעמק שטובאי. אבל לפני זה -; אנחנו נוסעים ונוסעים בטירול והנוף הירוק האינטנסיבי וההרים מסביב לא עוזב אותנו לרגע. חבל ארץ יפהפה באמת. וכשנכנסים לעמקים -; מתקרבים להרים ונוסעים בדרכי נוף מהממות ביופיין. בחלק (כמו בעמק אוץ) עיקר הנסיעה היא למטה ומשקיפים על הנוף מלמטה. בחלקם -; כמו בעמק שטובאי - הדרכים הם דווקא למעלה ואז אפשר להקיף על העמק מלמטה, שזו חווייה קצת אחרת.
עמק שטובאי מהמם ממש. נסיעה מהנה ויפה מאוד עד לגונדולה. לאורך המסלול יש נהר נהדר עם מסלול של חלוקי נחל. יש אינסוף אפשרויות לעצירה בדרך ומסלול רגלי לאורך הנהר. כדאי בדיעבד לתכנן שם עצירה למסלול רגלי לאורך הנחל. לקראת הגונדולה יש גם מפל נפלא.
עלינו לגונדולה לקרחון שטובאי. הקרחון כאן יקר יותר, המחיר לכולנו היה 53 יורו. אבל החווייה שלמה ומרגשת יותר מהגונדולה בקרחון Tiefenbach. עולים לקרחון בגובה של מעל 3,000 מטר. עד שמגיעים לקרחון, משקיפים מלמעלה על עמק שטובאי הנהדר. נוף משכר חושים. ככל שמתקרבים לקרחון הנוף מתחלף כמובן ללבן לגמרי. יורדים למעלה בתחנה בלב הקרחון. קור אימים, נוף אדיר של האלפים ממול. מהתחנה אפשר לקחת מסלול על הקרח ולהתקרב לנוף. לא העזנו -; היה קר וגם עדיין לא היינו מנוסים בהליכה על קרח (זה עוד ישתנה בהמשך הטיול). זה האתר של הקרחון.
משם אנחנו נוסעים למגלשת ההרים ב MEIDERS , שנמצאת בעמק שטובאי עצמו. הנוף נהדר מכל עבר. למטה אין תור בכלל. עולים ברכבל למעלה, ומשם גולשים. להורים יש כסאות המתנה לתכשיט אחרי שיחזור מהגלישה. מהכאות מקום תצפית לא רע לסוף המסלול. השארתי את האשה לנוח עד סיום הגלישה, ומאחר ולא היה תור, ולא רציתי לפספס צילום בתנועה -; סוף הגלישה של הילד -; לקחתי עשרים מטר קדימה ממש סמוך לסיום המגלשה.
אז מסתבר שלמעלה זה התור האמיתי. הילד דיווח על תור לא קטן. לא מדדתי זמן, אבל חיכיתי עם שתי המצלמות (וידיאו וסטילס, אלא מה?) בהיכון לפחות חצי שעה. החום מעיק, אין צל, מגיעים עוד ועוד ילדים, אבל לא שלי. לצידי סבא חביב עם מצלמה בהיכון גם הוא. חיכינו יחד את החצי שעה. מדי פעם מבטנו הצטלבו, חייכנו במבוכה חיוך של סולידריות של סובלים בשקט.
בהערכה זהירה כל האירוע הזה לקח שעה בערך. אולי קצת יותר. בשורה התחתונה - הילד נהנה מאוד. מחיר 9 יורו לנסיעה אחת. אפשר לקנות כרטיסים לכמה גלישות, ואז מחיר נמוך יותר, אפשר לראות באתר שלהם.
מכאן ליעד הבא שלנו -; Innsbruck, בירת טירול. מוקפת הרים, ממוקמת על נהר Inn (ומכאן שמה).
התרשמות כללית מאינסברוק -; יחסית לערים הגדולות שהיינו ועוד נהיה באירופה - אחת המיוחדות והיפות ביותר. היא מהזן היותר צנוע וקטן -; כמו אמסטרדם, נניח, אבל מקסימה ביותר ומיוחדת באמת. האינטסיביות של אינסברוק מרשימה ביותר. כל בניין שונה משכנו, כל אחד מעוצב אחרת, צבוע אחרת ומספר סיפור אחר לגמרי.
הספר של זאב יפת כולל מפה עם נקודות ציון לכל האתרים המרכזיים בעיר -; זה שימושי מאוד. חוסך זמן להבין את מתווה הטיול בשלב התכנון.
מרכז העיר, כאמור, לא גדול מדי ומלבב ביותר. עצרנו לאכול בלב העיר -; לחלוטין לא יקר, סביר ביותר. ראינו את האתרים העיקריים - גג הזהב, בניין הלבינגהאוס, מגדל העיר, כיכר הקתדרלה סנט-ג'ייקוב, ארמון הופבורג, עמוד אנה. את המוזיאון לאמנות עממית פיספסנו בכמה דקות. נראה לי שכדאי לבוא בבוקר/צהרים לתפוס אותו בזמן.
מול מגדל העיר מופע רגיל באירופה - פסל אנושי. הפעם של אישה מקסימה לבודה כנסיכה בצבע אפור. לצידה ישן כלב. גם הוא לא זז, אבל הוא לא חלק מהמופע, הוא פשוט ישן...
בסוף הטיול שלנו בעיר חשבנו לפנק את עצמנו ב apfelstrudel הידוע. נכנסנו לחנות בשם הזה בדיוק - apfelstrudel - שם מחייב, לא? הוא לא מספיק טוב, חבל. לא לדאוג, עוד נטעם שטרודלים מצויינים כאן.
בחזרה לעמק עצרנו ל"נחל" שזורם בפאתי Oetz (זה שפגשנו לגמרי במקרה בערב הראשון, זוכרים?). כמויות עצומות של מים. היה באמת נורא כיף לראות את המים הזורמים לצד העיר. אני תמים. אשתי יותר ריאלית וחדה, מוכרחה להרוס כל דבר חיובי -; אמרה שנראה לה שהכל קשור לחימום הגלובלי. היא לא נרגעה עד שלא תפסה את אחד התושבים המקומיים שטייל ליד והוא סיפר לה הכל -; זה ממש לא נחמד, וזה לא היה ככה תמיד. כמות ימי הזרימה בשנה בנחל הזה הולכים וגדלים בעקבות תופעת ההתחממות הגלובלית. עצוב.
סיימנו את היום במסעדה ב Umhausen -; סביר לגמרי, גם בטעם וגם במחיר. 28 יורו לשלושה אנשים.
אם אהבתם את הסקירה (או שיש לכם הערות), קחו שנייה וכתבו תגובה או הצביעו בלחצנים למעלה משמאל.
בדף הבלוג שלי ניתן למצוא קישורים לסקירת יתר ימי הטיול שלנו לטירול, הדולומיטים וצפון איטליה.
תוכן הפוסטים:
