יום הראשון לטיול – 7.6
3.15 לפנות בוקר, השעון מצלצל, התארגנות זריזה ואנחנו במונית, שמורידה אותנו בשעה 4.15 בשדה התעופה. טיסה קצרה בת שעתיים וחצי מפגישה אותנו עם מונטנגרו הירוקה והיפיפייה.
לאחר הליכה קצרה ומשונה משהו, מכבש המטוס, לתוך הטרמינל, המזוודות בידנו ואנחנו בדרך להרץ. קיבלנו יונדאי אוטומטית נחמדה ויצאנו לכיוון בודווה. בסופר מגה הצטיידנו בכל טוב והמשכנו לכיוון סבטי סטפן, שם נלון בארבעת הימים הקרובים.
בסבטי שמחנו לגלות דירה מרווחת, נקיה ומצוידת היטב (שבהמשך נודע לנו שאנחנו הראשונים לחנוך אותה), על גדות הים האדריאטי. אלכנסדה, הבעלים, בחורה סלבית לבבית וחייכנית, עושה לנו היכרות עם כל הנדרש. ואנחנו כבר מרגישים בבית. ארוחת בוקר טעימה מוכנה בתוך חצי שעה ואנחנו סועדים את ליבנו מול חוף הים והאי סבטי סטפן היפה. לאחר הארוחה ירדנו קצת לטעום מהחוף ומשם למיטה, להשלים קצת שעות שינה מהלילה.
כשהקצנו נסענו לוירפארזר, שם לקחנו סירה עם קפטן אישי לשייט באגם סקדרסקו (Skadarsko), אגם ענק, השני בגודלו באירופה, המהווה שמורת טבע לציפורי מים, צמחיה ומיני דגים.
אגם סקדרסקו
אחה"צ שוטטנו בבודווה ונהנינו לגלות עיר תיירות שוקקת, מלאת משפחות, ילדים, צעירים. בתי הקפה מלאי אדם ותחושת חופש וכיף נישאת באוויר.
את הערב חתמנו במסעדת costa conova , על אם הדרך בפאתי בודווה בואכה סבטי סטפן והלכו לישון שבעים, עייפים ומרוצים.
היום השני – 8.6
אחרי הצטיידות מכובדת של הסלט המסורתי, יצאנו פנינו להרצוג נובי. כששלמה ארצי מלווה אותנו התחלנו דרך יפה וירוקה, העוברת דרך מעבורת קצרה ומרהיבה במפרץ קוטור. הרצוג נובי יפה. כיכרות רחבות. עיר עתיקה. חיה, חביבה, מלאת ירק ומתוחזקת. מעליה, בראש הצוק מצודה גדולה הצופה על כל העיר והים. שווה ביקור.
משם חזרה למעבורת חזרה ונסיעה לקוטור. נסענו על כביש צר על קו המים לאורך המפרץ . כל הדרך משופעת בחופי רחצה של המקומיים ותיירים שהזדמנו לספוג ולחוות מעט מפנינת הקסם הזו. קוטור הממוקמת על שפת המים, במפרץ קוטור, אשר נחשב לאחד המפרצים היפים בעולם, התגלתה בעיר עתיקה שוקקת וצבעונית. היא מוקפת חומה המתרוממת מעל העיר לרום של 250 מטרים. טיילנו בסמטאות הצרות. בין הארמונות, הכנסיות המרשימות ומגדל השעון. מפות הפיפטה והריחות שבאוויר הובילו אותנו לפיצרייה נחמדה בכיכר המרכזית, פשוט נפלא !
קוטור השוקקת
היום השלישי – 9.6
התעוררנו ליום בהיר. השמש מפציעה ישירות על האי כששאר היישוב עוד מתנער משאריות הלילה.
שוב נערכנו לפיקניק המסורתי והפעם פנינו לכיוון צטיניה, השוכנת למרגלות הר לובצ'ן. נסענו במעלה ההר כשהים האדריאטי והאי סבטי סטפן מתרחקים מאיתנו אט אט.
עצרנו לארוחת בוקר שלנו בפינה קטנה על אם הדרך. ומשם יצאנו לשיטוט קצר בעיירה נחמדה ושוקקת, אוירה המאפיינת את רוב רובה של מונטנגרו. ילדים, בני נוער, משפחות ומבוגרים. בתי הקפה מלאים והתחושה בעיקר חופש ונינוחות.
בתום הביקור הקצר, התחלנו לטפס על הר לובצ'ן. בפסגת ההר שוכנת אנדרטה שנחשבת לחשובה ביותר בגן הלאומי והיא המאוזוליאום של שליט מונטנגרו והמשורר פטר פטרוביץ. עם הטיפוס בכל סיבוב מתגלות עוד חלק מנופיו המדהימים של מפרץ קוטור. תצפית מרהיבה של 360 מעלות
המאמץ השתלם. 360 מעלות מפסגת המאוזולאום
משם, ירדנו לכביש שהוכתר על ידנו כמרהיב ביותר, מההר התחלנו בנסיעה איטית לרדת בכביש צר ומפותל לכיוון העיר קוטור. מפיתול לפיתול נגלה לפנינו המפרץ מזויות שונות, כשהמים התכולים והגגות האדומים, הולכים ומתקרבים ככל שאנחנו גולשים מטה.
מפיתול לפיתול נגלה לפנינו המפרץ מזוויות שונות
בבית הכנו ארוחת שישי טעימה ומגוונת, ולפני הארוחה יצאנו לטיול אחה"צ שקט באי וסביבותיו.
היום הרביעי – שבת 10.6
יצאנו לטיול בוקר על החוף ובמעלה הגבעה. גילינו יער מוריק עם שבילים צרים. הים האדיראטי שהגיח מכל פינה וציוץ הציפורים ליוו אותנו בכל המסלול הקסום הזה. שעה וחצי של עונג שבת.
ארוחת בוקר קלה, התארגנות זריזה ויאללה לחוף. מצוידים בפירות טריים, ספרים ומזרון ים, השתרענו על מיטות השיזוף שלנו. באיזה שלב של תעוזה לא אופיינית, החלטתי להיכנס למים. מספר ניסיונות לא מוצלחים לעלות על המזרון, תוך שאני מתעלפת מהקור ומתפקעת מצחוק, הסתיימו בהחלטה לחזור לחוף המבטחים ולמיטת השיזוף הנחשקת שלי. לקראת הצהרים, משהתעייפנו מהמנוחה, לקחנו סירת קאנו בעלות של עשרה יורו ואיגפנו את האי סבטי מסביב. מהלך שחסך 30 יורו מעלות הכרטיס שהיינו רוכשים לו קנינו סיור מודרך באי (עלות של עשרים יורו לאדם).
כשהתעוררנו, נסענו לבודווה לטיול ערב לאורך הטיילת שהכניסה אותנו לבודווה העתיקה. מקסים מקסים מקסים !
היום החמישי – 11.6
התעוררנו כרגיל ליום שמשי, אריזות אחרונות. פרידה מאלכס ומאנדריי המקסימים שממש הצטערו כמונו מהפרידה, ולדרך !
הדרך למנזר מורצ'ה היתה מהירה וחלקה.
המנזר הפתוח והירוק, הפתיע אותנו. נזיר עטוף גלימה קיבל אותנו בחיוך. ואנחנו שטפנו את העיניים בחצר הנחמדה, בפרחים הצבעוניים ובאווירת החופש.
מנזר המורצ'ה
משם, המשכנו בדרך מרהיבה ביופייה בכביש מפותל, למרגלות מצוקי ענק לאורך נהר המורצ'ה כשמימי הטורקיז מלווים אותנו כל הדרך.
עם הגיענו לשמורת ביוגרסקה גורה ומשפתחנו את דלת הרכב. נדהמנו מהקור שהכה בנו בהפתעה. על הגופיות עטינו ג'ינס ארוך ומעילים ויצאנו לשוח סביב האגם. לא לפני שהכנו ארוחת גורמה משאריות המצרכים שנותרו לנו (משגילינו שהמסעדה על שפת האגם, שבנינו עליה, סגורה עד לתחילת העונה)
הסיור סביב האגם היה נפלא. התהלכנו במסלול כמעט פרטי משלנו, תוך ששמענו מוסיקה ונהנינו משיחה, מהאוויר הקר ומציוץ ציפורים , כשאגם הטורקיז מלווה אותנו כל הדרך. מיותר לציין עד כמה הופתענו לשמוע לפתע עברית משני זוגות שהתקדמנו לעברנו, מהמסלול הנגדי. החלפנו חוויות ורשמים מהארץ הנפלאה הזו והמשכנו לדרכנו.
האגם בשמורת ביוגרסקה
משם, פנינו לז'אביליאק. הדרך עוברת לצד הנהר נמצא באחד הקניונים העמוקים ביותר בעולם, הגשר המרשים שמעל נהר הטארה, קיבל את פנינו במלוא הדרו.
זאביליאק, עיירת סקי קטנה ושקטה. קיבלנו דירה נחמדה בקומת קרקע. הלכנו לסופר לחידוש מלאי המצרכים לטובת שקשוקה מתובלת וטעימה והתאקלמנו לאיטנו.
היום השישי – 12.6
ארוחת בוקר לא טיפוסית בצימר שלנו. אחרי התעקשות עם המארח שלנו שאנחנו מעדיפים טיול פרטי ולא טיול ג'יפים קבוצתי, יצאנו לדרך. עברנו דרך האינפורמיישן, הצטיידנו במפת האזור ובהמלצות ויצאנו. היעד – האגם השחור.
נסיעה של 3 דקות הביאה אותנו למגרש חניה מסודר ומשם לאחר הליכה של 700 מטר נגלה לפנינו אגם טורקיז, בתולי ויפיפייה, מסביבו יער עבות למרגלות צוקים מרשימים. האגם, הניזון מנחלים ומהפשרות שלגים, מוקף הרים ויערות ירוקים המשתקפים על מימיו הכחולים.
האגם השחור
אחרי פיקניק שכלל פירות העונה, יצאנו לחפש את אגם ג'סמינו. שבילי הליכה, ספק מסומנים, ספק מטעים, ביער עבות לאורך הנהר. עם החזרה לרכב, הבטן שלנו הודיעה שהגיע הזמן לארוחת צהרים. במהלך של שתי ציפורים במכה החלטנו ליהנות גם מארוחת צהרים וגם מאחת מנקודת התצפית היפות באזור.
משם, לחדר למנוחת צהרים קלה, בשלב זה עוד לא ידענו עד כמה היא חיונית כהכנה למסלול לנקודת התצפית הגבוהה באזור – הנקראת קורביץ'.
החנינו את הרכב והתחלנו מסלול סלעי, 1300 מטר בעליה. מדי פעם נפרס לפנינו נוף אלוהי של קניון הטארה, מצוקי ענק של מאות מטרים ניצבים זקופים משני עבריו, נוף של יערות רחבי עלים ועצי מחט וביניהם זורם לו הנהר הכחול. אורכו המפותל 82 קילומטר ובמקום העמוק ביותר ניצבים קירות סלע שגובהם מגיע ל-1300 מטר והם אנכיים כמעט לחלוטין. אחד הקניונים העמוקים והיפים בעולם.
לאחר שעה של טיפוס מייגע הגענו לפסגת ההר.
אויר פסגות
היום השביעי – 13.6
פותחים את היום האחרון של הטיול במסלול יפיפה לכיוון קניון פיבה. יצאנו מז'אבילאיק בדרך מפותלת, נופי בראשית. הדרך עוברת בכביש צמוד למצוק, דרך עשרות מנהרות, כשכל משך הנסיעה, האגמים של נהר Piva נמצאים מצד שמאל במלוא הדרם ויופיים. נסיעה קסומה לצלילי אריק איינשטיין.
משם המשכנו למבצר אוסטרוג. בכניסה לכביש הגישה (8 ק"מ במעלה ההר), אספנו טרמפיסט מקומי שהיה בדרכו לראיון עבודה. שמחנו שיכולנו לחסוך עבורו את הטיפוס הרגלי בהר.
הביקור במנזר היה מרשים. חצוב בתוך צוק עצום ואנכי, שוכן המנזר המפואר. עד היום הוא נחשב לאחד המנזרים הפופולריים ביותר בעולם הנוצרי, בגלל היותו חצוב על צלע הר ומשקיף לנוף עוצר נשימה. עשרות מבקרים.
מבצר אוסטרוג
בדרך למטה מצאנו שוב את הטרמפיסט שלנו. בחור צעיר בן 33, בעל תואר ראשון באגרונומיה, סיפר שאין מקורות תעסוקה במונטנגרו ולכן ניגש למשרת פקיד קבלה באכסניה של הנזירים. התקבל לעבודה, 7 ימים בשבוע, 12 ש"ע ביום בשכר חודשי של 400 יורו !!!
הקפצנו אותו לעיר מגוריו, שהיתה בדרכנו. בדרך עצרנו לקנות קצת מתנות ומשם ללילה האחרון שאירח אותנו במדינה היפה ומסבירת הפנים הזו. המלון בטיבת ממוקם על מפרץ קוטור. סעדנו ארוחה ערב במסעדת המלון על שפת המפרץ.
היום השמיני – 14.6
ארוחת בוקר קלה ולדרך –חוזרים הביתה.....
