בעבר הירדן המזרחי כבר ביקרתם?
היום ה-1
שעת בוקר מוקדמת, זריחה, ואנחנו בדרך לכיוון צפון מזרח אל מעבר הגבול הסמוך לבית שאן. סביב שבע וחצי חצינו את הגבול בסבלנות, נשמעים להנחיות וההוראות ובעיקר...שומרים על נימוס אלמנטרי. מעל דלפק ביקורת הדרכונים בירדן מתנוססת תמונת ענק מרשימה ובה חמישה דורות של המלכים ההאשמיים: בראש השושלת השריף חוסיין בן עלי, בן בריתו של לורנס איש ערב, המשך בעבדאללה הראשון, אחריו טלאל שהודח מתפקידו, אחריו בנו חוסיין, שהוכתר בהיותו בן 18 בלבד ושלט 47 שנים. אחרון המלך עבדאללה כחול העין, המכהן היום.
במעבר חברנו למלווה המקומי חוסאם, לנהג האוטובוס יסחק ("תקראו לי איציק", אמר וצחק 😀) ולשוטר הרציני שתפקידו לדאוג לשלומנו.
העמסנו הצ'ימידנים ונסענו לכיוון דרום מזרח אל רכס הרי גלעד. "את הגיאוגאפיה של ירדן ניתן לתאר ברצועות אורך", אמר מדריכנו. להלן ממערב למזרח - בקעת הירדן, אזור ההר ורצועת המדבר. ובמבט רוחבי: מצפון רכס הרי הגלעד. במרכז, בין נחל יבוק לנחל ארנון, הרי עמון ומדרום להם מואב ואדום.
*****★*****★*****★*****★*****★
גַ'רַש
ביקרנו בשרידי העיר הקדומה - "אנטיוכיה של נהר הזהב", הלא היא ג'רש - Jarash, עיר ואם הלנית-רומאית. מה שנשאר מהעיר הישתמר מאוד יפה, ניכר שהיתה זו עיר עשירה ומרהיבה ועל כך לחשו לנו החריצים באבני הקארדו הארוך, ליבה הפועם של העיר. מופתעים מהדרה, הסתובבנו בתיאטראות ובהיפודרום, התפעלנו מהמזרקות, מהדקומונס החוצה ממערב למזרח וכמובן מהטטרה-פילון ומהמרחצאות שטרם שוחזרו. עלינו אל מקדש אלת הירח והצייד - ארטמיס, על שלל עמודיה ה"מתנועעים" (למודי תזוזות), צפינו בשרידי כנסייה והצטערנו על בית הכנסת ש"נשמר" קבור עמוק באדמה.
ומה עוד היה לנו? דוגמנים מקומיים לבושים כרומאים בטוגות אדומות, עטורים בחרבות. מלאן תיירים. קפה שחור. יעד מפתיע בייחודו. כמעט כמו פורום רומאנוס ברומא 😉.
*****★*****★*****★*****★*****★
בתום הביקור בשכיית החמדה הרומאית שמנו פעמינו דרומה, על דרך המלך לכיוון הרי עמון ומואב (...שמות צאצאיו של לוט, כטוב ליבו ביין...). חלפנו על פני סכר על היבוק, ראינו שפע דוכנים עם פירות וירקות צבעוניים, והמון תנועה של אנשים. בפאתי עמן, הזדחלנו בפקק תנועה עד שהגענו אל העיר מדבא, השוכנת מול צפון ים המלח. כאן הלכנו לראות "פיסת היסטוריה" תרתי משמע, את שרידי "מפת מדבא" - מפת המזרח התיכון, אולי העתיקה ביותר, מהמאה השישית לספירה העשויה פספס ומשמשת כחלק מרצפתה של כנסיית גאורגיוס הקדוש.
מה רואים במפה? ראשית, באופן מיוחד היא לא מוצפנת אלא משורטטת ממזרח למערב ומשלבת תיאור גאוגרפי עם תיאור דתי של ארץ הקודש. המקומות אינם מתוארים לפי קנה מידה אלא לפי מידת חשיבותם וקדושתם. מרתק!
לנו במידבא, נהנים מאירוח מסביר פנים במלון, במסעדה, בבית הקפה ובמאפייה.
*****★*****★*****★*****★*****★
יום 2
השכמנו קום, ובשעה שמונה כבר חלפנו על פני הר נבו. ירדנו לאזור המלונות ממזרח לים המלח. כל הזמן מנגד, במערב, צפינו בהרי הארץ היפה שלנו ובים המלח (כחול יותר...מהצד של השכנים).
שמנו פעמנו אל תחילת המסלול, בסמוך לבתי המלון שעל הים.
המסלול מנה כ-8 ק"מ: טיפסנו בוואדי מוחרס (ואדי הכדים), הגיאולוגיה פה מעניינת - אבני חול ובזלת וצורות שונות של שברים גיאולוגיים.
המסלע הזה כמסתבר, יכול להחזיק יותר מים מהגיר של מדבר יהודה ולכן הנחל זורם פה בכיף, כל השנה. רגלינו טיפסו על בולדרים וסלעים. עוקפים מפל גדול בשביל, כעיזים, ואף ראינו מעל עדר שכזה. יופי של מסלול.
בצהריים כמעט "בלענו" פיתה, בורגול, טחינה וירקות...וזאת כי אז התקדרו השמים - גשם החל לרדת. המדריכים זרזו אותנו להסתלק מהערוץ, טיפסנו כחתולים. למרות שירד רק גשם קל מאוד, אנחנו לא לוקחים סיכונים מיותרים.
מעל ערוץ הואדי, בהמשך לעצי האקליפטוס, מטע גויאבות. התחברנו לצעידת סיום בשביל נינוח, משקיפים אל הנוף הפתוח. הנהג, השוטר והמלווה שהמתינו לנו נשמו לרווחה כששראו את כולנו... מחייכים אם כי קצת רטובים. סופר לנו כבר אז שיש שטפונות ולא נוכל להמשיך לטייל בנחלים גם למחרת. בליבי חשבתי שזו סיבה מספיק טובה לחזור לבקר בממלכה השכנה, במזג אוויר יפה יותר.
*****★*****★*****★*****★*****★
לפנות ערב הגענו לאתר הר נבו, רצינו כמשה לראות רחוק, לראות שקוף.
במורד ההר קבר שיח שהוא אחד משניים המיוחסים למשה, שמקום קבורתו לא באמת נודע. "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ"; היה קצת קר ומעונן ועם זאת מרחיב את הלב להתבונן מטה אל ים המלח והלאה משם להרי ארצנו. בנבו יש כנסייה מחודשת על בסיס כנסייה ביזנטית עתיקה עם שלל פסיפסים. מאוד מרשים. מצאתי מעניין את העמוד המשלב בין סמל הנחש ממטה משה לבין ישו הצלוב. ולו בכדי להזכיר לכולנו, יהודים, נוצרים ומוסלמים, מאיפה באנו...מאותם המקורות.
*****★*****★*****★*****★*****★
יום 3
צר היה לנו כל כך
השלטונות הבהירו שיש הכרח
לפרוש כנפיים ולעוף
בחזרה
אל המקום ממנו באנו.
עם זאת, בביקור הקצר
בממלכת ירדן, טרם השיטפון,
הספקנו המון:
לתצפת מהר נבו -
לראות רחוק ולהרגיש קרוב 😉.
לטפס בוואדי מוחרס,
ללמוד גיאוגרפיה וקדושה ממפת מדבא, לבקר בשרידי העיר הרומאית - ג'רש וליהנות מארוח ירדני לבבי.
ימים טובים, שקטים ומשמחים וניפגש בשבילים!
התמונות צולמו על ידי: יוסי גלמן, צביקה גולדברגר ודרור אורגד
